בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

השרים יצביעו על פינוי כ-30 אלף בדואים מבתיהם

במשרד ראש הממשלה הכינו מתווה חדש להסדרת ההתיישבות הבדואית בנגב. 40% מ-71 אלף תושבי הפזורה יועברו ממקום מגוריהם, העלות נאמדת ב-6-8 מיליארד שקלים

תגובות

האוכלוסייה הבדואית בנגב

הממשלה מתכננת להעתיק ממקום מגוריהם קרוב ל-30 אלף מתושבי הפזורה הבדואית בנגב. התושבים יעברו להרחבות ביישובים הבדואיים הקיימים כמו רהט, כסייפה וחורה. מדובר במעבר של כ-40% מ-71 אלף תושבי הפזורה הבדואית. על פי התוכנית יפוצו תושבי הפזורה בסכומי כסף ובאדמות חלופיות. התוכנית החדשה היא המתווה ליישום המלצות דו"ח גולדברג להסדרת התיישבות הבדואים בנגב, ותועלה לאישור הממשלה בשבועות הקרובים. עלות המהלך נאמדת ב-6-8 מיליארד שקלים, מהם 1.2 מיליארד יוקצו לתוכנית כלכלית לפיתוח היישובים הבדואיים המוכרים.

בתדריך שקיימו השבוע מנכ"ל משרד ראש הממשלה אייל גבאי ואהוד פראוור, ראש האגף לתכנון מדיניות במשרד ראש הממשלה וראש צוות היישום של התוכנית, הם ציינו כי המצב הקיים לא יכול להימשך ושהסוגיה מחמירה משנה לשנה כשהאוכלוסייה הבדואית מכפילה את מספרה כל 15 שנה: "אנחנו נמצאים בתהליך שינוי לרעת כולם והמטרה להכין את כל המערכת לצורך עבודה משותפת, אי אפשר ללכת לקראת הבדואים יותר מדי ואי אפשר לאכוף יותר מדי, אבל המצב הקיים הוא בלתי אפשרי", אומר גבאי.

בנגב מתגוררים כיום כ-191 אלף אזרחים בדואים, מתוכם כ-120 אלף ביישובים מוכרים (הגדול בהם הוא רהט) ו-71 אלף פזורים ב-36 ריכוזי אוכלוסייה לא מוכרים. על פי נתונים שמציגים במשרד ראש הממשלה, הבדואים תובעים בעלות על 640 אלף דונם, מתוכם כ-500 אלף דונם מוחזק על ידי התושבים. היישובים הלא מוכרים תופסים 2.7% משטח הנגב.

על פי המתווה, מי שיושב או מעבד קרקע ותובע עליה בעלות יפוצה בשטח בגודל 50% מהקרקע, ואדמה שאינה מוחזקת תפוצה בכסף בערך כפול משווי הקרקע שלו, או בהמרה במגרשי בנייה שהמדינה תתחייב לפתח.

כחלק מההיערכות לתוכנית, במשרד ראש הממשלה לא פוסלים אפשרות להקמת יישובים חדשים בשטחים המוחזקים כיום על ידי חלק מהשבטים. הדו"ח משאיר באופן מכוון את לב המחלוקת עם הבדואים עמומה. מדובר בהחלטה כמה ממקבצי הבתים יוכרו כיישובים חדשים וכמה מהמקבצים ייהרסו. סביב שאלה זו יש רגישות גדולה והמדינה בחרה להותיר אותה פתוחה להתדיינות עם הבדואים עצמם. גורם בכיר המעורה בפרטים העריך כי יישובים הממוקמים בתחום תוכנית המתאר למטרופולין באר שבע ויש להם נגישות לתשתיות ומוסדות ציבור יהפכו ליישוב מוכר.

במקביל, המתווה מייחס חשיבות גדולה למנגנון האכיפה, הן על ידי תוספת משמעותית לכוח המשטרה וגם על ידי הגברת המערך המשפטי. לא נפסלת האפשרות להקמת בתי משפט חדשים לצורך דיון זריז בתביעות. נוסף לחמולות שלא ייענו להסדר יובהר כי ככל שהזמן עובר ערך הפיצוי יפחת ובתום חמש שנים הקרקע שאין לגביה הסדר תירשם על שם המדינה: "המדינה יודעת לאכוף כשהיא רוצה לעשות זאת, זה היה גם בעמונה גם עם הדרוזים בכרמל וגם בשייח' ג'ראח", הוסיף גבאי.

לצד מורכבות היישום, שבחלקו עדיין מעומעם ומעורפל, ישנן מחלוקות וסכסוכים בין הבדואים עצמם. רבים מנציגי הבדואים וגם ראשי רשויות יהודיות לא ממש מתלהבים מהתוכנית בלשון המעטה, ואף מאיימים בפנייה לערכאות משפטיות מיד עם אישורה. משמעות הדבר כי חלון הזמן של חמש שנים שהוצב כיעד לביצוע תוכנית הסדרת התיישבותם של הבדואים החיים בפזורה בדרום, נראה רחוק מאוד.

תגובות זועמות

ל"הארץ" נודע כי ארגונים ונציגים של הבדואים יתכנסו בסוף השבוע בנווה שלום במטרה ללמוד את המלצות צוות היישום ולהחליט כיצד יגיבו לתוכנית. ד"ר עוואד אבו פריח, מהפעילים הבולטים למען הבדואים בנגב, הגדיר את התוכנית כאסון שיוביל לעימות קשה עם התושבים הבדואים.

במקביל, שיגרו נציגים של הבדואים, בדגש על המועצה לכפרים הלא מוכרים וארגוני זכויות אדם מכתב בהול לראש הממשלה ולשרים. הם מתריעים כי בניגוד גמור לתכליתו המוצהרת, מתווה צוות היישום מנוגד להמלצות ועדת גולדברג. לדבריהם המתווה מנוגד לעיקרון המרכזי עליו המליצה ועדת גולדברג, והוא הכרה בכפרים ככל שניתן. מתווה פראוור אף עומד בסתירה למדיניות מערכת התכנון בשנים האחרונות, ומשמעותו היא העברה של כ-30-20 אלף איש מבתיהם ללא כל סיבה מוצדקת ובניגוד מוחלט לרצונם.

"לכל אורך התקופה שבה גיבש צוות היישום את המלצותיו, ביקשנו מהם לשתף אותנו ונציגים נוספים של הבדואים בנגב בגיבוש התוכנית, אך זכינו להתעלמות. לצערנו, ?הבשורה הגדולה' של התוכנית היא המשך ההתנהלות הדורסנית והכוחנית כלפי האוכלוסייה הבדואית, במתכונת שגרמה עד כה לסבל רב אך לא הצליחה להביא לפתרון אמיתי". אומר ראזי אבו-כף, מנכ"ל המועצה האזורית לכפרים הבלתי מוכרים.

באגודה לזכויות האזרח כבר נערכים לעימות משפטי, לדברי עו"ד ראויה אבו-רביעה, "הכפרים הלא מוכרים בנגב הם יישובים לכל דבר אשר מונים בין מאות לאלפי תושבים כל אחד - וללא תשתיות בסיסיות. הוועדה בראשות השופט בדימוס גולדברג קבעה כי לבדואים נעשה עוול מתמשך ויש לתקן אותו, אך במקום זאת, צוות פראוור מציע, ללא כל הסבר הגיוני ומוצדק, להעביר עשרות אלפי תושבים מבתיהם. לא זו בלבד שהמתווה הזה אינו ישים, הוא גם ובעיקר אכזרי ומנציח את האפליה".

לדבריה, "יש היום 112 יישובים כפריים יהודיים בנגב, שבכל אחד מהם גרים בממוצע כ-350 איש. ב-35 כפרים בדווים בנגב חיים כ-1,700 אנשים בממוצע. אני מבקשת שהמדינה תחיל על הבדואים את אותן אמות מידה שמחילים על יהודים בנגב".

הכפרים הלא מוכרים נבנים כיום ללא תוכניות מתאר, תוך פיזור של הבתים במרחב, ללא תכנון מתאים לתשתיות ומבני ציבור. התוצאה היא הזנחה סביבתית חמורה שיצרה מפגעי ביוב ופסולת רבים והביאה לפגיעה בשטחים פתוחים בהיקף נרחב. על פי עמותת המתכננים "במקום", המסייעת לבדואים בתכנון כפרים, יהיה קושי רב בשינוי המצב, מאחר שתוכנית היישום קובעת שכל פתרון תכנוני לתושבי הכפרים, יותנה בהסדרת תביעת הבעלות על הקרקע שהיא בעיה סבוכה בפני עצמה. משמעות הדבר היא הותרת האוכלוסייה ללא תשתיות ותנאים בסיסיים.

תוכנית פיתוח גדולה

הממשלה מנסה להתמודד עם בעיות תשתית וסביבה באמצעות תוכנית פיתוח גדולה בהיקף של 1.2 מיליארד שקלים לחמש השנים הבאות, תוכנית שתוצג ותובא לאישור ביחד עם המלצות צוות היישום. אך תוכנית זו מתייחסת ליישובים המוכרים בלבד.

ד"ר סנדי קדר, מומחה למשטר המקרקעין הישראלי, מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה ומהאגודה לצדק חלוקתי, שחוקר את סכסוך הקרקעות בין המדינה לבדואים, אמר אתמול כי ברור לו שוועדת פראוור עשתה שגיאה גדולה בכך שלא פעלה לקיום שיתוף פעולה מלא ואמיתי עם הבדואים.

"אני חושב שעצם העובדה שהבדואים לא צד, ושכל התהליך נוחת עליהם בלי שהם חלק מהעניין פוגע מאוד בסיכויי ההצלחה של הדו"ח".

ההצעה של קדר לפתרון הסכסוך היא, בין השאר, להעניק לבדואים פיצוי הוגן שישתווה לפיצויים שקיבלו מפוני גוש קטיף במחיר וגם בקרקע חקלאית וקרקע למגורים כמו שנותנים לישראלים שמבקשים לגור בנגב. "לא ייתכן שכל תושב תל אביב שהחליט שחשקה נפשו לגדל עזים בנגב מקבל קרקעות בלי שום בעיה ולבדואים, שהקשר שלהם לקרקע הוא חלק מהזהות והמהות שלהם, מציעים לעבור לעיירות קבע".

גם בעיירות המוכרות חסרות כיום תשתיות

על פי דו"ח פורום לדו קיום בנגב, ניתן להסיק כי תושבי הכפרים הבלתי מוכרים שיעברו לערים בדואיות קיימות בכל זאת לא יזכו ליהנות משירותים הניתנים בכל עיר בישראל.

על פי הדו"ח, שפורסם במארס, על אף שתושבים ערבים מהווים 30% מהאוכלוסייה בנגב רק 4% מהמועסקים במשרדי הממשלה באזור הם ערבים. עוד עולה כי שירותים ממשלתיים אינם נגישים מבחינת שפה וכן מבחינת קרבה למקום המגורים, מה שמאלץ את תושבי העיירות לנדוד ליישובים יהודיים לקבלת שירותים.

"תמונת המצב בעיירות עגומה כשנמצאים בתחתית האשכול הסוציו-אקונומי האחרון", אומרת חיה נח, מנהלת הפורום, "אנשים המתגוררים בעיירות מגדירים את המקום כמחנות פליטים כשהבתים הם במקרים רבים צריפונים מפח, למרות שיש במקום שטחים רבים, אך הם אינם פנויים בגלל תביעות או שאינם מפותחים. המצב הוא של חיים בצפיפות איומה ותשתיות חסרות כשביישובים רבים אין ביוב, בחלק מהשכונות ברהט אין קווי טלפון. כל מה שהמדינה צריכה לספק לוקה בחסר, שלא לדבר על אפשרויות תעסוקה מוגבלות ביותר שמובילות לאחוזי אבטלה גבוהים מאוד".

עם זאת, מוסיפה נח כי "הפרטה מאפשרת לתושבי העיירות לקבל שירותים שלא היו במקום קודם, בהם סניפי דואר, קופות חולים ותחבורה ציבורית". לדבריה, "סניפי בנקים עדיין אין למעט סניף אחד ברהט. מה שהתושבים יכולים לפתוח בעצמם כמו חנויות או שירותים מסחריים קיים, כל השאר - לא ממש. העיירות עדיין צועדות הרחק מאחורי עיירות הפיתוח היהודיות הכי עניות. בעייתי כי מדינת ישראל בוחרת בהעתקת התושבים, מה שמנוגד לחוק בינלאומי ואמנות שונות עליהן היא חתומה".

דנה ויילר-פולק



תצלומים: מוטי מילרוד



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו