בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

יוסי מלמן | לקחי "עומר 1"

ארבע שנים לאחר חשיפת פרשת הניסויים הסודיים שצה"ל ערך בחיילים לצורך פיתוח חיסון נגד אנתרקס, גיבש חיל הרפואה נהלים האוסרים לכפות על חיילים לשמש כשפני ניסיון

תגובות

חיל הרפואה בצה"ל גיבש שורה של נהלים, האוסרים לכפות על חיילים לשמש כ"שפני ניסיון" במחקרים רפואיים. הנהלים - תוצאה של הפקת לקחים מהניסויים המחפירים שנערכו בחיילי צה"ל ביוזמת המכון הביולוגי בנס ציונה וחיל הרפואה בשנות ה-90 לצורך פיתוח חיסון נגד אנתרקס - יוצגו בקרוב לסגן הרמטכ"ל, ולאחר שיאשרם ייכנסו לתוקף.

אנתרקס - גחלת, בעברית - היא מחלה הפוגעת באדם ובבעלי חיים; בחיידק הגורם לה נעשה שימוש גם כנשק ביולוגי. אף שחיל הרפואה אינו מתנצל במפורש על מה שנעשה בניסויים, שכונו בשמות הצופן "עומר 1" ו"עומר 2", נראה שמפקדיו בהווה מתביישים על הדרך שבה הדברים נעשו.

את השינוי מוביל קצין רפואה ראשי, תא"ל ד"ר נחמן אש. הנהלים החדשים נוצרו מתוך תחושה עמוקה, שתפקיד חיל הרפואה הוא להגן על חיילי צה"ל - והם בבחינת שינוי מהפכני לעומת מה שמותר כיום. הנהלים גובשו לפי המלצות ועדה מייעצת של רופאים ומסקנות עבודת דוקטורט שכתב סא"ל תמיר מוריץ, היועץ המשפטי לשעבר של החיל, שהשווה בין נהלים בצבאות שונים בעולם, ובראשם צבא ארצות הברית והצבא הבריטי.

נקבע, כי כל התקנות וההנחיות של משרד הבריאות בכל הקשור למחקרים וניסויים בבני אדם (שגובשו על פי אמנת הלסינקי הבינלאומית, המסדירה את המותר והאסור בתחום) יהיו תקפות גם בצה"ל; חיל הרפואה יהיה מחויב לדווח על מעשיו בתחום למשרד. זאת ועוד, מתוך הכרה שחיילים אינם אזרחים רגילים, אלא בעצם "אוכלוסייה שבויה", נקבעה שורה של תקנות נוספות להגנתם: חייל לא יגויס ולא "ינודב" שלא בהסכמתו למחקר רפואי, ובכל מקרה הדבר לא ייעשה בנוכחות מפקדו; המפקד לא יוכל להיות נוכח בעת שמנהלי המחקר יסבירו לחיילים את הצפוי להם; חייל שהסכים להתנדב למחקר יורשה לצאת לחופשה כדי להתייעץ עם הוריו או עם מומחים ולבחון את הנושא בחינה מעמיקה ומקצועית.

דגש מיוחד ניתן למחקרים סודיים (ככל הידוע, לא היה חיל הרפואה מעורב בשנים האחרונות בשום מחקר כזה). נקבע, כי לצוות המנהל מחקר סודי יצורף רופא אזרח, שלא משורות הצבא או מערכת הביטחון, שיש לו סיווג ביטחוני מתאים. החיילים יוכלו להתייעץ עמו לפני המחקר ובמהלכו.

נותר עדיין עניין אחד השנוי במחלוקת. ועדת האתיקה של ההסתדרות הרפואית בישראל, שפעלה לחשיפת האמת בפרשת ניסוי האנתרקס, סבורה, שהחיילים צריכים להיות מוגדרים כ"אוכלוסייה רגישה". בתקנות משרד הבריאות כלולים כיום בהגדרה זו אסירים, נשים בהריון (כלומר, עובריהן), סטודנטים לרפואה, ילדים, חוסים ועוד. חיל הרפואה מתנגד להצעה לכלול את החיילים בהגדרה זו בטענה שמדובר בפגיעה בכבודם, והוא מעדיף להגדירם כ"אוכלוסייה תחת מרות".

לעומת הפתיחות של חיל הרפואה, הפגין בית המשפט העליון דווקא סגירות. עמותת רופאים לזכויות אדם, שיזמה את המאבק לגילוי האמת בפרשה, עתרה לבג"ץ בדרישה שתוקם ועדת בדיקה בעלת סמכויות חקירה, שתבדוק את כל מכלול תהליך קבלת ההחלטות שהוביל להוראה לקיים את הניסוי על החיילים.

באחרונה התברר גם, כי אדם המכיר את ד"ר שפרמן הגיש בקשה להצטרף לעתירה וטען, שיש לו מידע שיחשוף את מה שהגדיר כהתנהלות בעייתית עד כדי חשד לניגוד אינטרסים של מנהל המכון, ד"ר אביגדור שפרמן, שהיה הרוח החיה מאחורי פיתוח החיסון והניסויים על החיילים. ראש ההרכב, השופט אשר גרוניס, דחה את הבקשה של אותו אדם, שנאסר לפרסם כל פרט מזהה על אודותיו. החלטת השופט מצטרפת להתבטאות שלו בדיון הקודם, ולפיה אין בכוונתו לדון בדרישה להקים ועדת חקירה. עם זאת, העתירה תלויה ועומדת, ובית המשפט טרם הכריע.

למרות עמדת השופט גרוניס, מה שקרה בעבר חשוב, כפי שמוכיח מחקר חדש על הפרשה. מדובר בעבודת גמר לתואר שני, שהגישה חדוה איל לבית הספר למדיניות ציבורית וממשל באוניברסיטה העברית לפני כמה חודשים.

תזכורת: הניסויים "עומר 1" ו"עומר 2" בוצעו ב-716 חיילים בשנים 1998-2006. הניסויים סווגו כסודיים ונחשפו לציבור לאחר שכמה חיילים התלוננו ב-2007, שהם סובלים מבעיות רפואיות שייחסו לניסויים; אך צה"ל ומשרד הביטחון התנערו מאחריות כלפיהם.

בהמשך פורסם בכתב עת צרפתי, כי המכון הביולוגי שיתף בממצאי הניסוי את צבא ארצות הברית, שממנו קיבל מענקים של מאות מיליוני שקלים. עוד נטען, כי ד"ר שפרמן יצא לשנת שבתון ועבד בחברה קנדית-אמריקאית החוקרת גם היא את האנתרקס תמורת קבלת אופציות, דבר שיכול לעורר חשד לניגוד אינטרסים.

איל בחנה במחקרה את תהליך קבלת ההחלטות בכל הנוגע לניסויים. התוצאה היא כתב אשמה חמור נגד הדרג המדיני (ראשי ממשלות ושרי ביטחון) והצבאי (קציני רפואה ראשיים, מנהל המכון הביולוגי, פקידים במשרד הביטחון) בכל הקשור לדרך קבלת ההחלטה לפתח חיסון נגד המחלה, והפיקוח והבקרה על הניסוי, וכל זאת תחת מעטה כבד של חשאיות, שבדיעבד התברר שנוצלה גם כדי להסתיר את ההתנהלות הקלוקלת.



תא''ל ד''ר נחמן אש. נהלים חדשים



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו