בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

המדינה תקים יישוב יהודי על אדמות יישוב בדואי שיפונה

למרות הצהרת משרד ראש הממשלה כי הכפרים הלא מוכרים שיפונו במסגרת המתווה החדש אינם נגישים לתשתיות, במקום אחד מהם יוקם יישוב יהודי שיחובר לחשמל ומים

תגובות

הממשלה צפויה בשבועות הקרובים לאשר את המתווה ליישום דו"ח גולדברג ואתו את פינוים של כ-30 אלף בדואים בנגב לשכונות חדשות ביישובים הבדואיים המוכרים. ממסמכים שחשף המרכז המשפטי עדאלה והגיעו לידי "הארץ" מתברר, כי בשטחים של אחד היישובים המיועדים לפינוי, מתוכנן יישוב יהודי חדש. זאת למרות שבמשרד ראש הממשלה טענו כי החמולות שיפונו מתגוררות ביישובים שאינם נגישים לתשתיות ומבני ציבור או שאינם נכללים בתוכנית המתאר של מטרופולין באר שבע.

הכפרים עתיר ואום אל-חיראן, שעל אדמתם אמור לקום יישוב יהודי, ממוקמים באזור ואדי עתיר, צמוד לכביש 316, ממזרח לכפר חורה. תושבי הכפר, כ-1,000 איש, הם בני חמולת אבו אל-קיעאן, שהם חלק משבט אל-הזייל. בני השבט התגוררו לפני 1948 בשטח חקלאי שכיום נמצא בשטחים של קיבוץ שובל, מצפון מערב לבאר שבע. ב-48 נדדו בני השבט בכמה מקומות בנגב ולא הצליחו להתיישב במקום קבוע מאחר ומדובר בשטחים ששבטים אחרים תבעו בעלות עליהם. בשנת 1956, ובעקבות פנייה למושל הצבאי, התקבלה החלטה להעבירם למקום שבו הם מתגוררים כיום בוואדי עתיר.

מסמך פנימי שהוגדר כסודי והוכן על ידי הממשל הצבאי בשנת 1957, מסביר כי מרבית בני השבט הגיעו בהסכמת המושל הצבאי לוואדי עתיר וקיבלו שטח של 7,000 דונם. בני השבט התחלקו בקרקע בשני מוקדים: עתיר ואום אל-חיראן, ולהבדיל מיישובים אחרים בפזורה, בנו בתים מאבן. באמצע שנות השבעים תבעו בני השבט בעלות על השטח המקורי בו התגוררו בשטח קיבוץ שובל ובקשתם עדיין עומדת ותלויה בבתי המשפט.

עד לתחילת שנות ה-2000 המדינה לא פעלה נגד בני השבט בעתיר ואום אל-חיראן, אולם בשנים האחרונות החל תהליך לתכנון יישוב יהודי חדש במקום, בשם "חיראן". מדובר ביישוב שיכלול עד שנת 2030 כ-2,400 יחידות דיור (כ-10,000 תושבים). בעקבות תוכנית זו הוצאו צווים להריסת הבתים ופינוי התושבים הבדואים.

בנובמבר בשנה שעברה דיווח "הארץ" על התערבות משרד ראש הממשלה למניעת הכרה ביישובים עתיר ואום אל-חיראן, למרות שוועדה מקצועית במועצה הארצית לתכנון ובנייה המליצה שיש להכיר בשני היישובים.

תושבי הכפר עתרו נגד הצווים ומנהלים כיום מאבק משפטי נגד פינוים. עו"ד סוהאד בשארה מהמרכז המשפטי "עדאלה" מסרה כי הדיונים בצווים עומדים ותלויים כיום בבתי משפט השלום באר שבע והשלום בקרית גת וחלק מהצווים עומדים בפני בג"ץ. במסגרת הדיונים המשפטיים הגישה עו"ד בשארה את המסמך הממשלתי כהוכחה כי התושבים אינם פולשים נוסף לצילום התוכנית ליישוב חיראן. עיון בתוכנית מעלה כי הבתים של אום אל-חיראן ממוקמים בשטח המיועד ליישוב החדש לא הרחק מכביש 316.

התוכנית ליישוב חיראן הופקדה בוועדה המחוזית לתכנון ובנייה מחוז הדרום ואף הושמעה ההתנגדות של התושבים הבדואים. הוועדה אמורה להכריע בעניין בתקופה הקרובה. ממשרד הפנים נמסר כי בהתאם להחלטת הממשלה להקים את היישוב מטפלים כעת בוועדה המחוזית דרום באישור תוכנית מפורטת לשכונה ראשונה ביישוב. מהרשות להסדרת התיישבות הבדואים בנגב נמסר כי שבט אבו אל-קיעאן הועבר לשטח על ידי הנציב העליון הבריטי אולם הם פלשו לשטחים אחרים וכיום הם חיים על שטחי מדינה. יחד עם זאת, המדינה מכשירה שטחים חדשים עבורם בכפר חורה שעונים על צורכיהם.

הבדואים מתנגדים נחרצות למתווה החדש של הממשלה

כשלושה קילומטרים מהיישוב חורה מתגוררים כבר קרוב לחמישים שנה בני משפחת אבו אל-קיעאן, לפי המתווה החדש שהציע משרד ראש הממשלה הם יצטרכו לעזוב את המקום ולעבור לחורה, בני המשפחה מתנגדים בנחרצות ומסרבים לעזוב את אדמתם.

"בשנת 56 הגענו לפה, אחרי שהמדינה החליטה להעביר אותנו מבית קמה, אנחנו פה כ-400 תושבים בכפר, הגענו לכאן לאחר שהממשלה החליטה לפנות אותנו מהבית הקודם שלנו", אמר סלים בן המשפחה.

"אנחנו לא רוצים לעבור מפה, אין לנו מה לחפש בחורה, על האדמות שלנו הם מבקשים להקים פה יישוב יהודי בשם חיראן, אין לנו בעיה שיספחו אותנו אליו ושישאירו אותנו על האדמה שלנו", הוא הוסיף.

לדברי בני המשפחה הכפר שבו הם חיים היה אמור להיות מוכר, אך הממשלה סיכלה זאת לאחרונה. אחיו של סלים נג'אח לא מבין את ההחלטה, "אם רוצים להעביר אותנו שיחזירו אותנו לאדמות שלנו סמוך לקיבוץ שובל, לא אכפת לנו להיות שכונה ביישוב החדש של היהודים או כשכונה בתוך חורה, אנחנו לא נתנהג באלימות אבל ניאבק בהחלטה בכל האופציות שעומדות לרשותנו", אמר נג'אח.

תושבי הכפר נאלצים לחיות ללא מים כבר תקופה ארוכה. הם טוענים כי המדינה עושה הכל כדי שהם יעזבו את האדמות, "כשהעבירו אותנו לכאן היו חוסמים את המסתננים לארץ, זאת היתה המטרה, יש לי ילדים בצבא מה אני אמור להגיד להם אחרי שהמדינה שלהם תהרוס להם את הבית בו הם גרים?" שאל סלים.

יניר יגנה



סלים, תושב אחד הכפרים, אתמול. ''אנחנו לא רוצים לעבור מפה, אין לנו בעיה שיספחו אותנו ליישוב היהודי שיוקם''



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו