שר הפנים, אלי ישי הודיע: שעון הקיץ יוארך עד תחילת אוקטובר

במסיבת עיתונאים שכינס הבוקר שר הפנים, הוא הודיע על הארכת שעון הקיץ לתקופה של 193 ימים - מסוף מארס ועד לתחילת אוקטובר

יהונתן ליס
יהונתן ליס
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
יהונתן ליס
יהונתן ליס

שר הפנים אלי ישי, הודיע היום (שני) במסיבת עיתונאים על הארכת שעון הקיץ בישראל, כך שימשך מדי שנה 193 יום מסוף מארס ועד תחילת אוקטובר. זאת, בניגוד למצב הקיים היום שבו לעיתים שעון הקיץ נמשך 163 יום ובממוצע 182 יום בשנה.

בכל אימץ השר ישי את החלטות הוועדה לבחינת ההסדרים הקבועים בחוק קביעת הזמן בראשות דב קהת, אשר מונתה על ידו לבחינת הסדרים להפעלת שעון הקיץ בישראל בהתאם למאפייניה הייחודים של האוכלוסיה בישראל ובהשוואה למדינות אחרות בעלות מאפיינים דומים.

ישי יעלה כבר היום בוועדת השרים את הצעת החוק לתיקון חוק הזמן (שעון הקיץ) בהתאם להמלצת הוועדה. תזכיר החוק החדש יוכן בימים הקרובים על ידי הלשכה המשפטית במשרד הפנים ויועבר לאישור הכנסת במושב הנוכחי.

• קביעת מועדים קבועים לתחילת וסיום שעון הקיץ (כיום התאריכים משתנים בהתאם ללוח השנה העברי) מסוף מרץ עד תחילת אוקטובר.   המעבר לשעון הקיץ וסיומו יחול תמיד בסוף השבוע על מנת לאפשר הסתגלות לשעון החדש.

• התאמת השעות בין ישראל לאירופה לצורך תיאום כלכלי.

• התאמת שעון הקיץ למשך שעות האור ביום.

ממצאי המחקר אינם חד משמעיים, אולם לא ניכרים יתרונות כלכליים להנהגת שעון קיץ. מחקרים שנערכו באוסטרליה ובאינדיאנה, בה הונהג רק לאחרונה שעון קיץ, מצביעים על כך שחלה עלייה בצריכת האנרגיה בעקבות שעון הקיץ בשל הפעלת יתר של מזגנים במשך שעות הערות.

הוועדה פנתה לציבור להציג את עמדותיו בפניה וכן ערכה סקר דעת קהל באמצעות חברת דחף. מעמדות הציבור עולה כי נושא שעון הקיץ קשור בעיקרו לנוחות הציבור ולאיכות החיים.

מהתוצאות הסקר עולה כי הציבור חלוק בדעותיו בנושא - 50% תומכים בהארכת משך שעון הקיץ לעומת 46% המתנגדים לכך ותומכים בהשארת המצב הקיים ואף בקיצור משך שעון הקיץ.

במגזר היהודי יש העדפה להארכת שעון הקיץ (55% מול 46%) ואילו בציבור הערבי יש העדפה להשארת שעון הקיץ כפי שהוא קיים היום או קיצורו. ככל שהקרבה לדת עולה, כך קטן חלקם של התומכים בהארכת שעון הקיץ (מ-67% בקרב חילוניים, ל-54% בקרב מסורתיים, ל-42% בקרב הדתיים ול-13% בקרב החרדיים.

ב-1996 נערך על ידי ועדת מרקוביץ לבחינת שעון הקיץ סקר דעת קהל בעת ששעון הקיץ בישראל נמשך אז בהתאם לחוק 150 יום בלבד. מהסקר דאז עלה כי 80% תמכו בהארכת שעון הקיץ. ניתן לראות שינוי מגמה מובהק ביחס הציבור להארכת שעון הקיץ בין 1996 לימינו.

שעון הקיץ יוצמד ללוח השנה הלועזי

התומכים בהשארת המצב הקיים כיום ציינו כי המצב הקיים הינו סביר ואין מקום לשנותו וכי עדיפה יציבות על פני שינויים.התומכים בהארכת שעון הקיץ ציינו כי הם מעדיפים יותר שעות אור במשך שעות הפעילות ביום.

התומכים בקיצור שעון הקיץ ציינו כי קיימים קשיים בהשכמת ובהשכבת ילדים בתקופת שעון הקיץ וכי קשה לשוב לשגרה בעת חילופי השעון. כמו כן אנשים דתיים ציינו קשיים בכניסת וביציאת שבתות וחגים וקושי בהשכמה לתפילת שחרית.

לאור המחקרים והנימוקים השונים, שהוצגו, החליטה הוועדה פה אחד להמליץ לשר הפנים על הארכת שעון הקיץ, כך שמדי שנה יתחיל שעון הקיץ ביום שישי הקודם ליום ראשון האחרון בחודש מארס בשעה 02:00, ויסתיים בתחילת יום ראשון בשבוע בשעה 02:00 שאחרי הראשון באוקטובר - כך ששעון הקיץ בישראל יחל לפני תחילת שעון הקיץ באירופה ויסתיים לפני תום שעון הקיץ באירופה.

אם סיום שעון הקיץ יחול באחד מחגי ישראל, הזזת השעון תדחה למוצאי החג.

המשנה לראש הממשלה והשר לפיתוח הנגב והגליל ולשיתוף פעולה אזורי, סילבן שלום בירך על ההחלטה, אך ציין כי הצעד אינו מספיק. "כאשר הציבור אינו אדיש הוא יכול להשיג תוצאות ולשכנע את מקבלי ההחלטות", אמר שלום. "המלאכה נעשתה באופן חלקי ולא הושלמה, יש עדיין לפעול להארכת תקופת שעון הקיץ עד תחילת נובמבר כדי להביא לסנכרון עם העולם המערבי כולו".

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ