בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מגבלות התנועה מייקרות את הסיוע לפלסטינים

סקר בקרב ארגוני סיוע ופיתוח בינלאומיים בשטחים מצא כי איכות עבודתם נפגעת בשל מדיניות הסגר של ישראל וקשיי הגישה שהיא מציבה בפניהם

תגובות

משלמי המסים באירופה ובארה"ב מממנים הוצאות נוספות ומיותרות של ארגוני סיוע ופיתוח בינלאומיים, הנגרמות בשל מגבלות התנועה שמטילה ישראל ברצועת עזה ובגדה המערבית. הגם שאין חידוש בקביעה זו, ארגון-גג של סוכנויות פיתוח וסיוע בינלאומיות, לא ממשלתיות, החליט לנסות לאמוד את טיבה והיקפה של הפגיעה בעבודת הארגונים ואף לכמתה. בסקר שהתקיים בקרב יותר מ-50 ארגונים אירופיים ואמריקאיים הפעילים בשטחים, ותוצאותיו מתפרסמות היום, התברר למשל שכשליש מהארגונים הוסיפו משרה שלמה המיועדת רק לאדם שיעסוק בביורוקרטיה הכרוכה בהשגת היתרי תנועה מהרשויות הישראליות. תיאום נדרש כדי לקבל אישורי כניסה ויציאה מעזה, וכדי שעובדים פלסטינים שאינם תושבי ירושלים המזרחית יגיעו אליה.

92% מהארגונים בסקר דיווחו כי לעתים קרובות הצוותים הפלסטיניים אינם מקבלים אישורי כניסה מהגדה לעזה או שאישוריהם מעוכבים; 79% דיווחו כי נתקלו בעיכובים בקבלת אישורי כניסה למזרח ירושלים בשביל הצוותים מהגדה המערבית. 73.5% מהארגונים נתקלים בקשיים להשיג אישורי תנועה לעזה לצוותיהם הבינלאומיים, וכרבע מדווחים שבקשת הצוותים הבינלאומיים להיכנס לעזה סורבה או עוכבה זמן רב. לעתים תכופות היתר ניתן לאחר שהסיבה לנסיעה אינה רלוונטית עוד (כמו השתלמות או ישיבה שכבר התקיימו). כשליש מכלל הארגונים וכמעט מחצית מהארגונים שתקציבם גדול ממיליון דולר (כלומר גדולים יחסית) דיווחו שהם נאלצים לממן משרדים מקבילים, בעלי אותם תפקידים במקומות שונים ובמרחק של כמה עשרות ק"מ זה מזה, כדרך להתמודד עם הגבלות התנועה. שיעור דומה של ארגונים נאלצו לשכור עובדים בינלאומיים (שעלות העסקתם גבוהה יותר), במקום עובדים פלסטינים המתאימים יותר לתפקיד. בזבוז הזמן בהמתנה לאישורים או בהמתנה במחסומים בגדר ההפרדה, הוספת המשרות, הוספת ציוד לשיחות ועידה ושאר הדרכים להתמודד עם מגבלות התנועה עולים לפחות 4.5 מיליון דולר מדי שנה.

החישוב אינו כולל הוצאות עקיפות כמו פגישות עבודה בחו"ל כיוון שלא מתאפשר לצוותי הרצועה והגדה המערבית (כולל ירושלים המזרחית) להיפגש בארץ. הוא אינו כולל את כניסתם של הצוותים לעזה דרך רפיח (במקום ארז), מה שמאריך מאוד את הנסיעה ומייקרה. מה שנכון לגבי הארגונים הבינלאומיים הלא ממשלתיים תקף לא פחות גם לגבי סוכנויות סיוע ממשלתיות ולגבי הרשות הפלסטינית: מדיניות הסגר מייקרת את פעילויות כל הגופים האלו.

איגוד ארגוני הפיתוח הבינלאומיים AIDA - The Association of International Development Agencies - הוא ארגון-גג מתאם של 84 סוכנויות פיתוח וסיוע הומניטרי, לא ממשלתיות, הפועלות בשטח שכבשה ישראל ב-1967. בסך הכל עובדים בארגונים אלו כ-2,000 פלסטינים ועוד כ-320 אזרחים זרים.

מאידה נמסר כי תקציבם השנתי של 66% מהארגונים החברים גבוה ממיליון דולר. רובם הגדול של הארגונים רשומים במשרד הרווחה בישראל, חלקם במשרד הפנים הישראלי. רבים רשומים במקביל גם אצל הרשות הפלסטינית. בינואר-פברואר קיים אידה סקר ראשון מסוגו כדי לבדוק את השפעת מגבלות התנועה על יעילות ואיכות עבודת הארגונים.

הארגונים שחברים באידה פועלים בעיקר בקרב האוכלוסיות הפלסטיניות המוחלשות ביותר. בעזה מדובר בעיקר בקרב המשפחות החקלאיות החיות ב"אזור החיץ" של כמה מאות מטרים בסמוך לקו הגבול או משפחות הדייגים שמרחב הדיג שלהן צומצם ביותר; קהילות רועים ואחרות בשטחי סי (שתחת אחריות ישראלית מלאה בגדה המערבית), באזורי קו התפר (בין גדר ההפרדה לקו הירוק ובסמוך לגדר ההפרדה) ובירושלים המזרחית.

אחד הממצאים של הסקר הוא שפעילות הארגונים לא רק מתייקרת אלא שגם מתחייבות פשרות הפוגעות באיכות העבודה. למשל, הארגונים נאלצים להכין תוכניות עבודה שלא מותאמות לצורכי האוכלוסייה אלא יותר לאפשרויות הגישה הקיימות. כמעט 90% מהארגונים שתקציבם מעל מיליון דולר מסרו שאיכות העבודה נפגעה בגלל בעיות הגישה לאוכלוסיית היעד. למשל: באזורי סי (כולל בקעת הירדן) ובקו התפר דיווחו הארגונים על הקטנת המימון. במקום להשקיע בפיתוח צנרת מים ליישובים שונים, ארגונים בינלאומיים מממנים (בעלות יקרה פי כמה) חלוקת מים במכליות. בגלל מגבלות הבנייה ארגונים השעו תוכניות לממן מרפאות ניידות, הנחוצות במיוחד במקומות שבשל הגדר והמחסומים גישתם לשירותי הבריאות של הרשות הפלסטינית מסובכת. לפי אידה, הארגונים מלכתחילה פועלים בקרב האוכלוסיות המוחלשות משום שלדעתם, "ישראל, ככוח הכובש, אינה מכבדת את התחייבויותיה לפי אמנות ז'נווה, בהקשר של כיבוש ארוך טווח" - להבטיח לאוכלוסייה הנכבשת גישה למזון, מים וקורת גג. לפי אידה, הדו"ח על הסקר נשלח למשרד החוץ וללשכת מתאם הפעולות בשטחים (מתפ"ש). מלשכת המתפ"ש נמסר: "הדו"ח טרם עבר להתייחסותנו". גורם מדיני אמר ל"הארץ" שחלק גדול מארגוני אידה אינם מוכרים על ידי משרד הרווחה ועל כן ישראל אינה מחויבת לספק להם שירותים.




תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו