בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

חשאי | י' יוצא, נ' נכנס: מאיר דגן מפקפק ביכולת העמידה של מחליפיו

את חילופי המשמרות בשב"כ ובמוסד ליוו התבטאויותיו החריפות של מאיר דגן; הן כוונו לצמרת המדינית, אך משתמע מהן פקפוק ביכולת העמידה של ראשי המערכת החדשים

תגובות

חילופי המשמרות במערכת הביטחון - שהם בעצם חילופי דורות - הושלמו בשבוע שעבר, עם מינויים של שני סגנים חדשים בשב"כ ובמוסד. ראש השב"כ החדש, יורם כהן, מינה לסגנו את נ', שחוזר מארה"ב, שם שימש בתפקיד ראש מוקד אבטחה בצפון אמריקה. השליחות בארה"ב היא פעמים רבות מעין "מענק" פרידה לבכיר ותיק לקראת פרישתו.

נ' יחליף את י', שיוצא לחופשת לימודים לקראת פרישתו הסופית מהשב"כ, לאחר שנכזבה תוחלתו להתמנות לראש הארגון על פי המלצת ראש השב"כ הקודם, יובל דיסקין, לראש הממשלה.

נ', בשנות ה-50 לחייו, שירת בסיירת מטכ"ל (בתפקיד תומך לחימה), הצטרף לשב"כ ועשה את כל הקריירה המקצועית שלו באגף המבצעים, שבראשו גם עמד לפני שנסע לארה"ב. פרסומים קודמים בארץ ובחו"ל מייחסים לאנשי אגף המבצעים את המעקב אחר חשודים בריגול או בטרור בישראל ובשטחים, וכן את הפעלת האמצעים הטכנולוגיים המשמשים למבצעים אלה. כך, לדוגמה, בפרסומים על מבצעי השב"כ בשנות ה-50 וה-60 דווח על פריצות של אנשי אגף המבצעים לשגרירויות זרות. בעשור האחרון שידרג השירות את אמצעי האיסוף הטכנולוגיים שלו ואת התיאום המבצעי עם צה"ל, במיוחד בכל הקשור לפעולות של סיכול טרור וחיסול טרוריסטים, בעיקר ברצועת עזה.

חסרונו של נ' הוא בהעדר ניסיון בתפקידי "רוחב" בליבת העיסוק של הארגון. אין לו ניסיון בחקירות, בהפעלת סוכנים ובאיסוף מידע לשם סיכול טרור. עם זאת, הוא אינו הסגן הראשון שבא משורות המבצעים. קדם לו רפי טטרקה, שהיה בשנות ה-90 סגנו של כרמי גילון, ואברהם שלום, שאף נהפך לראש הארגון בשנות ה-80. בשב"כ צפויים חילופים נוספים, בהם מינויו של ר' לראשות אגף המבצעים.

גם במוסד מושלם תהליך חילופי המשמרות, עם מינויו של י' לסגנו של תמיר פרדו. י' ייכנס לתפקידו בראשית ספטמבר (בניגוד להערכה המוטעית שפירסמתי כאן ב-21.4, ולפיה הוא ייצא קודם לחופשת לימודים). י' מחליף את ר', שהיה במשך יותר משנתיים סגנו של מאיר דגן. ר' מושאל לתפקיד בכיר במטכ"ל.

בשבוע שעבר נערכה במטה המוסד בפי גלילות מסיבת פרידה מי', שמילא בחמש וחצי השנים האחרונות את תפקיד ראש אגף צומת. זו היחידה האחראית על איתור, יצירת קשר, גיוס והפעלת סוכנים - פעולות שהן ליבת המוסד, שבראש וראשונה נועד לאסוף מידע על סמך "יומאינט" - מודיעין אנושי. מטבע הדברים במעמד כזה - שדגן נפקד ממנו בשל נסיעה קצרה לחו"ל (הוא השאיר קלטת וידיאו) - מרעיפים שבחים על חתן המסיבה. הזכירו את הציונים לשבח שקיבל י' במהלך עבודתו, ואת פרס ביטחון ישראל שהוענק לו בעבר בבית הנשיא.

י', גם הוא בשנות ה-50 לחייו, הוא בהחלט מועמד ראוי. הוא בן למשפחה דתית, שהסיר את הכיפה אך נותר מסורתי. למוסד הצטרף לפני 28 שנים. כמו נ' בשב"כ גם י' עשה את כל קידומו המקצועי באותו אגף. הוא החל את דרכו כקצין איסוף (קצ"א) מפעיל סוכנים, עמד בראש שתי שלוחות של צומת במערב אירופה ובמרכזה, חזר למטה ומונה לראש האגף תחת ניהולו של דגן.

דגן נכנס לתפקידו לפני כשמונה שנים, מלווה בדימוי של אדם פזיז והרפתקן. הוא ניסה בדרכו היהירה להוכיח לבכירי המוסד שהוא יודע טוב מהם איך צריך הארגון להתנהל והציע לצמצם את אגפי המחקר ותבל (האחראי על קשר עם ארגונים עמיתים בעולם) ו"לקצר תהליכים" באישור מבצעים מסוכנים. אך עד מהרה הבין ששגה וכי הנהגת המוסד מצריכה שיקול דעת ואחריות. הוא הבין את חשיבות המחקר, הידק את הקשרים עם שירותים זרים והפך בכך את תבל ליחידה מבצעית, המשתפת פעולה במבצעים עם ארגוני ביון מערביים. הוא הנהיג את "מבחן דן" - על שם בנו. לדבריו, לפני כל מבצע נהג לשאול את עצמו אם היה מניח לבנו להשתתף בו.

ההישגים הגדולים המיוחסים בעולם למוסד בתקופתו של דגן הם המידע המדויק שהגיע במארס-אפריל 2007 על בניית כור לייצור נשק גרעיני בסוריה - מידע שהוביל להשמדתו כעבור כחצי שנה בידי חיל האוויר; המידע המדויק שאיפשר לחסל בפברואר 2008 בדמשק את "שר ההגנה", של החיזבאללה עימאד מורנייה; ומבצעים שנועדו לאסוף מידע ולחבל בתוכנית הגרעין של איראן. אף שההישגים האלה המיוחסים למוסד נזקפים לזכות דגן, כמי שעמד בראש המערכת, גם שאר הבכירים, ובהם י' הסגן החדש ובעיקר קציני האיסוף, הלוחמים והדסקאים הזוטרים ראויים להם לא פחות (אם אכן ישראל היא האחראית להם).

אך כפי שמוכיחה ההיסטוריה, הישגי מודיעין הם תנאי הכרחי אך לא מספיק. מה שקובע בסופו של דבר הוא מה עושים במידע מקבלי ההחלטות. לכך מכוונות ההתבטאויות החריגות של דגן מאז פרש מתפקידו, המונעות על ידי החשש שמא שיקול דעת לקוי של ראש הממשלה ושר הביטחון יוביל את ישראל להרפתקה הרת אסון באיראן. הן מוכיחות כי דגן התבגר בתפקיד.

עם זאת, בהתבטאויות אלה דגן לא רק מבקר את ההנהגה המדינית אלא גם מגמד, במשתמע, את מי שעומדים כיום בראש המערכת הביטחונית: הרמטכ"ל בני גנץ, מחליפו תמיר פרדו וסגנו י', וראש השב"כ יורם כהן וסגנו נ'. דגן מתנהג על פי הבדיחה, שלפיה מי שנכנס לתפקיד חדש סבור ש"קודמי היה מטומטם ומחליפי לא ראוי".



פרדו, ראש המוסד, וכהן, ראש השב''כ. מינוי סגניהם משלים מהלך של חילופי דורות



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו