בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

שיחת היום | "גדעון סער, נכשלת בניסיון לשפר את הוראת התנ"ך?"

תגובות

שר החינוך מר גדעון סער הצהיר עם כניסתו לתפקיד שתחום התרבות היהודית נמצא בראש סדר העדיפויות שלו. ואכן, ההצהרה לא נותרה ריקה מתוכן, כפי שקורה מדי פעם לפוליטיקאים, וכבר השנה למדו תלמידינו את תוכנית הלימודים החדשה ביהדות - "תרבות ישראל". כעת, עם סיום שנת הלימודים, ניתן להתחיל להעריך את מידת ההצלחה של התוכנית הזאת, שמעוררת תמיכה נלהבת לצד התנגדות עזה.

שר החינוך, מר גדעון סער, מקצוע התנ"ך הוא כישלון מוחלט, ואתה מטפח תוכנית לימודים חדשה ביהדות. התייאשת מהתנ"ך?

"הכול תלוי במורים. לבת שלי יש השנה מורה נהדרת שמצליחה להפוך את שיעורי התנ"ך לחוויה. היא ביקשה, למשל, מהתלמידים, שינתחו את השופטים באמות מידה עכשוויות ויסבירו מי מהם היה ראוי לשפוט גם בימינו".

המורה של הבת שלך עוקפת את תוכנית הלימודים בתנ"ך. אפילו המורים הכי נפלאים מתקשים לעורר עניין בתנ"ך בגלל תוכניות הלימודים שעוקרות ממנו כל לחלוחית של משמעות, ומותירות אותנו עם חלוקה לפיסקאות, תקבולות כיאסטיות ועריכות דויטרונומיסטיות.

"תוכנית הלימודים בתנ"ך אכן שמה דגש מופרז על ניתוחים טקסטואליים ומחקרים אקדמיים. זו היתה טעות ואני בהחלט מנסה לתקן אותה. השנה הכנסתי למערכת החינוך תוכנית לימודים חדשה שמעמידה במרכז את הסיפורים ופותחת כל שיעור בקריאה מתוך התנ"ך".

זו התחלה טובה, אבל ממש לא מספקת. צריך לזרוק את חוברות הלימודים המשמימות ולפטר את מי שאחראים להן. כדי להציל את מקצוע התנ"ך צריך מהפכה, לא תיקונים קוסמטיים.

"אני נגד מהפכות. כדי לבצע שינויים במערכת כל כך ביורוקרטית כמו משרד החינוך אני חייב לשתף פעולה, ולא לריב או לפטר. היכולת שלי לבחור אנשים היא מוגבלת. אני צריך לבצע את השינויים שחשובים לי עם מי שעובדים איתי, אבל כשמדובר במינויים חדשים אני מנסה לבחור את הטובים ביותר".

תוכנית הלימודים החדשה שלך ביהדות מושכת אליה הרבה אש. זה נכון שרוב הביקורת מושמעת ממי שהמילים "יהדות" ו"ציונות" מעוררות בהם את רפלקס הדחייה, אבל יש גם התנגדויות ענייניות. אתה מרוצה מהתוכנית הזו?

"כבר שנים החברה הישראלית הולכת ומתרחקת מהתרבות היהודית. ישראלים רבים למדו רק תנ"ך, ולא זכו להכיר את היצירה היהודית העשירה והחשובה שנוצרה במהלך אלפי שנות תרבות יהודית: ספרות חז"ל, מחשבת ישראל, שירת ימי הביניים, תפילה, הלכה, חסידות. נוצר כאן 'חור שחור' של בורות וניכור. בשנים האחרונות יותר ויותר ישראלים מבקשים ללמוד את התרבות היהודית על כל גווניה. התוכנית 'תרבות ישראל' באה לענות על הצורך הזה ולהקנות לילדים את הידע שנחסך מהוריהם".

ידע הוא תנאי הכרחי, אבל לגמרי לא מספיק. היהדות היא הזהות שלנו, על כל מורכבותה. יש לנו תרבות של מחלוקות, של מגוון דעות, של קונפליקטים, של מתחים, ובעיקר של חיפוש משמעות. אם ילדינו ידקלמו את קריאת שמע בלי להתווכח על משמעותה, ובלי לבחון אם ואיך היא רלבנטית לחייהם, "תרבות ישראל" עלולה להיות "תנ"ך 2", כלומר, מקצוע משעמם ושנוא.

"בעניין הזה אני סומך לגמרי על אנשי המקצוע שכתבו את התוכנית. אני בחרתי אותם ואני נותן להם לעבוד לפי הבנתם ושיקול דעתם. אני לא יכול להיכנס לפרטים ולהתערב בתוכניות הלימודים".

התוכנית הזו מנחיתה על בתי הספר רשימות מושגים שצריך ללמד כל שנה, במקום לתת למורים ולמנהלים ליצור וליזום בעצמם. אתה בעד ריכוזיות במערכת החינוך?

"אני בעד גמישות, אבל מוגבלת. צריך לעודד בתי ספר שיכולים ורוצים להכין בעצמם תוכניות לימודים ביהדות, אבל בתי ספר רבים לא יכולים או לא רוצים ליצור בעצמם, ויש גם פה ושם מקרים שהיוזמה חורגת לחלוטין מהמסגרת הסבירה".

לפני כמה שעות חזרת מהביקור הממשלתי באיטליה והתבשרנו באמצעי התקשורת שמורים מאיטליה ילמדו בישראל על השואה. ולמה שמורים מישראל לא ילמדו באיטליה? יש לנו הרבה מה ללמוד בה: אמנות, לימודים קלאסיים, נצרות. האם בית ספר שירצה ללמד גם על הנצרות במסגרת לימודי היהדות חורג מהמסגרת הסבירה לדעתך?

"בהחלט כן. זה עניין של סדר עדיפויות. קודם שנלמד את ילדינו את ארון הספרים שלנו, ורק אחר כך נחשוב אולי ללמד אותם נצרות".

היהדות השפיעה על תרבויות ודתות אחרות, אבל גם הושפעה מהן. אי אפשר להבין הרבה דברים ביהדות בלי להכיר את הנצרות.

"לא אכפת לי שילמדו את אריסטו כדי להבין את הרמב"ם, אבל לא את הברית החדשה".

ולסיום, אני לא יכולה שלא לגעת בעניין "לימודי הליבה". גדלתי והתחנכתי בחברה החרדית, וכשעזבתי אותה הצלחתי להשתלב די בקלות בעולם הפתוח ולרכוש לעצמי השכלה אקדמית. אם הייתי נולדת בן, יכול להיות שלא הייתי מצליחה להשלים את פערי ההשכלה, כי החברה החרדית מעניקה השכלה כללית רק לבנות. בתחילת הקדנציה שלך נאבקת למען לימודי הליבה במגזר החרדי, זה כבר לא חשוב לך?

"זה חשוב לי ונחלתי הצלחה, אבל חלקית. מערכת החינוך של ש"ס הרחיבה את לימודי הליבה. תלמידיה אפילו משתתפים בבחינות המיצ"ב. אני גם מצליח לקדם את המכללות להשכלה גבוהה של גברים חרדים, אבל מצב ההשכלה הכללית במערכת החינוך החרדית של ילדים ונערים אשכנזים רחוק מלספק אותי. בהתחלה התעמתתי עם רבנים ופוליטיקאים חרדים, ואף קיצצתי את התמיכה הכספית לבתי הספר שלהם, אבל למדתי שעדיף להגיע איתם להסכמה שקטה, הרחק מעיני התקשורת, ולא לנסות לכפות עליהם השכלה בכוח".

ובגלל שאתה לא רוצה לריב אתה מפקיד את הבנים החרדים לחיים של בורות?

"אני מקווה ומאמין שעד סוף הקדנציה שלי המצב ישתפר גם בתחום הזה".

הארץ של הסופרים | 53 סופרים ומשוררים ממלאים את מקומם של כתבי "הארץ" רוצים להגיב לסופרים? כנסו לעמוד הפייסבוק שלנו



יוכי ברנדס עם גדעון סער



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו