בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

שיחת היום | "יורם לב-רן, העורף מוכן לתרחיש הנורא ביותר?"

תגובות

אלוף משנה יורם לב-רן עשה את כל שירותו הצבאי בחיל התותחנים. מחייל פשוט בסוללה ועד למפקד אגד ארטילרי במילואים. לאחר לימודים במכללה לביטחון לאומי (מב"ל), עבר לשרת בפיקוד העורף, תחילה כמפקד מחוז ירושלים ובשנה וחצי האחרונות הוא מפקד בה"ד 16, בית הספר הלאומי לחילוץ והצלה של פיקוד העורף. הבה"ד זכה לתואר "לאומי" כי נוסף להכשרת חיילי וקציני הפיקוד, הוא גם מעביר קורסים לכלל צה"ל וכן לגופים אזרחיים רבים בתחומים הנוגעים להגנה על העורף האזרחי.

ביום שישי לפנות בוקר, הוזעק עם צוותים מבית הספר וחיילי גדוד "קדם" כדי לפקד על מאמצי החילוץ של לכודים אפשריים מתוך הבניין שנפגע מפיצוץ גז בנתניה. כעבור 12 שעות הכריזו אנשי פיקוד העורף שאין חשש למציאת לכודים נוספים במבנה, והוא הועבר לאחריות הגורמים האזרחיים. יחד עם יתר קצינים וחיילים מפיקוד העורף, אל"מ לב-רן משתתף החל מהבוקר בתרגיל "נקודת מפנה 5", תרגיל החירום הלאומי המדמה השנה פגיעה נרחבת של טילים בריכוזי אוכלוסין בשטח ישראל.

יורם לב-רן, בעקבות הפיצוץ בנתניה אפשר לומר שתרגיל העורף התחיל יומיים לפני הזמן?

"במונחים צבאיים, בהחלט אפשר לומר ש'נכנסו ישר ברטוב' לתרגיל נקודת מפנה 5. האירוע בנתניה הוא אירוע שאנחנו מסווגים כ'אירוע חירום בשגרה'. זה דומה במרכיבים רבים לאירוע שנצטרך לטפל בו בשעת חירום. 12 שעות של חיפוש אחר לכודים וניצולים בבניין שנפגע. זה גם דומה מאוד לתרגילים ומשחקי מלחמה שאנחנו עושים בשגרה ביחד עם גורמי החירום האזרחיים והרשויות המקומיות. זה הוכיח את עצמו עכשיו בשעת אמת, שיתוף הפעולה וההיררכיה ברורה. יש הרבה לקחים כמובן שנלמד אבל זה עבד טוב והעבודה של כל הגורמים יחד ראויה לציון".

מה החלק של פיקוד העורף באירוע כמו זה בנתניה שלא קורה בשעת מלחמה או כתוצאה מפיגוע?

"הגענו לשטח כשהמשטרה, כיבוי אש ומד"א כבר היו שם, הם המגיבים הראשונים. הגענו כארבעים דקות אחרי האירוע והחלק שלנו הוא החלק המשלים, של מה שלא יודעים לעשות הכוחות המיידיים. משטרה סוגרת את האזור, מד"א מטפלים בפצועים, כיבוי אש מנתקים את החשמל והמים ומכבים שריפות אם יש, ומחלצים לכודים מיידיים אם רואים אותם. אנחנו נכנסים לשלב היותר אינטנסיבי שבא לאחר מכן. יש לנו את היכולת להיכנס לאתר הרס מורכב ככל שיהיה, על מנת לאתר לכודים במשך שעות ארוכות ויממות. אפילו שבועות".

אבל יש הבדל גדול בין אירוע אחד מבודד שניתן להשקיע בו את כל תשומת הלב למצב כמו במלחמה או רעידת אדמה כשיש עשרות מוקדים שצריך לטפל בהם זמנית.

"זאת אבחנה נכונה. באירוע חירום בשגרה, הכל מאוד מרוכז, אפשר להביא המון כוחות ואתה ממוקד רק בזה. אנחנו לא בונים את עצמנו לאירוע בשגרה. כל מה שאנחנו מתרגלים, במיוחד ב"נקודת מפנה" זאת נגזרת של מה שנעשה בחירום. התרגיל השבוע הוא של פריסה לאומית רחבה מהצפון הרחוק ועד לדרום הרחוק, כשאנחנו מטפלים בהמון אירועים בו זמנית. ומתרגלים גם את בתי החולים, משטרה, כיבוש אש ומד"א וגם עובדים באופן מתואם עם משרדי הממשלה".

כשכל כך הרבה גופים וארגונים מעורבים, על מי מוטלת האחריות?

"בנתניה ובשריפה בכרמל, הצטרפנו למשטרת ישראל שמופקדת לפי החוק על הטיפול באירוע בשגרה, כדי לתת את הטיפול המשלים שלנו. כמובן שהאחראי הוא הריבון, במדינה דמוקרטית זאת הממשלה וברמה הלוקלית השלטון המקומי. מאז מלחמת לבנון השנייה הצטרפה גם רשות החירום הלאומית (רח"ל) שמתאמת עם משרדי הממשלה והשלטון המקומי. בסופו של דבר כל היכולות האלה, של חילוץ, טיפול ושיקום, כל מה שנעשה כדי לעזור לאזרח לחזור לשגרת חייו, לא חונות במקום אחד ובחירום, בוודאי שהעסק הזה מורכב הרבה יותר. צה"ל פרוס ונותן מענה רחב כשהוא מגויס בשעת חירום. המשטרה, כיבוי אש ומד"א עובדים כל הזמן וביחד אנחנו מספקים לאזרח את החליפה השלמה. זה מתחיל מהחילוץ, עובר דרך הטיפול הרפואי וממשיך לשיקום, שזה החזרת האזרח לביתו. לשלטון המקומי יש חלק אינטגרלי בזה, כי האזרח בוחר ישירות בראש הרשות שלו, משלים לו מסים ומלין עליו כשיש תקלות. זה צריך להיות נכון גם בשעת חירום. אנחנו רואים ברשות המקומית את לבנת היסוד בתפקוד העורף, גם בשעת חירום. גם תרגיל נקודת מפנה 5 נותן את הביטוי לכך".

אבל בסופו של דבר, למרות כל התרגילים והארגוני ושיתוף הפעול, גם כשאין מלחמה או רעידת אדמה, האזרחים חוטפים בגלל איזה גנב קטן של צינורות גז או כמה צעירים שמדליקים מזרן ונוצר אסון גדול. אולי צריך להשקיע יותר גם באכיפה ברמה הכי מקומית ואינדיבידואלית.

"זאת שאלה טובה שמופנית לאדם הלא נכון. זאת שאלה לריבונות, ברמה המדינית והמקומית שאחראית למנגנוני האכיפה, הפיקוח והבקרה. אנחנו באים כדי לטפל בתוצאות של אסון או כשיש מצב חירום וצריך לעשות אבחנה בין מה שאנחנו אמונים עליו לבין תחומים של מנגנוני אכיפה להתקנות גז, כבלי חשמל ונוהלי בנייה. אבל לאירועים כמו רעידות אדמה או אירוע מלחמתי גדול, גופי העורף ערוכים להתמודדות. מאז מלחמת לבנון השנייה, אנחנו ערוכים לאירוע מלחמתי בצורה טובה. לאסונות טבע אנחנו בנויים קצת פחות טוב, אבל אנחנו עובדים על זה כל הזמן ויציאת המשלחות לרעידות האדמה בהאיטי ויפאן שירתו גם את זה. חשוב רק להדגיש שהתרגיל השבוע הוא לא רק בשביל פיקוד העורף וכל יתר הארגונים, הוא גם לציבור הכללי ולכל אזרח ואזרח שצריך לנצל את המצב לתרגל את עצמו ובני משפחתו".



יורם לב-רן. ''יש לקחים, כמובן, מנתניה, שנלמד, אבל זה עבד טוב והעבודה של כל הגורמים יחד היתה ראויה לציון''



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו