בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

שיחת היום | "מתן וילנאי, העורף יחזיק מעמד במלחמה הבאה?"

שיחת היום

תגובות

זאת הפעם הרביעית שהאלוף במילואים, מתן וילנאי מוביל את תרגיל נקודת מפנה, תרגיל העורף הלאומי, רק שבניגוד לפעמים הקודמות שעשה זאת כסגן שר הביטחון, עם אחריות מיוחדת בין השאר לנושאי מיגון העורף, השנה הוא כבר עושה זאת כשר להגנת העורף. בעקבות פרישתו יחד עם שר הביטחון אהוד ברק, ממפלגת העבודה והקמת מפלגת העצמאות, "זכה" וילנאי להקים משרד חדש שסמכויותיו ומבנהו עוד לא ברורים לגמרי.

מתן וילנאי, זאת השנה הרביעית בה מתקיים תרגיל נקודת מפנה שבו תושמע אזעקה בכל הארץ. נראה שכמעט התרגלנו לזה. אתה חושב שיש לכם משהו לחדש לציבור?

"נכון, זה כבר הפך לאירוע שנתי קבוע ותמיד יש נושאים חדשים, אבל העניין המרכזי שאנחנו רוצים לשדר לציבור זה שקיים איום שצריך להיות מוכנים אליו. אנחנו פועלים בהרבה מאוד דרגות, החל מהרמה לאומית של השלטון מרכזי, השלטון המקומי, ארגוני החירום ופיקוד העורף בצה"ל, והתיאומים ביניהם שכל הזמן צריך לשפר. הדבר השני זה קידום המודעות של האזרחים לכך שזה תמיד יכול לקרות".

תרגיל נקודת מפנה בוחן תרחיש שלפיו מאות טילים ינחתו על ריכוזי אוכלוסין בישראל ויגרמו לאלפי נפגעים ורבבות מפונים. כמה זה באמת מציאותי?

"למדינת ישראל יש כושר הרתעה מאוד גבוה מול אויביה. אנחנו בוחנים דבר שאנחנו מרתיעים מפניו, וכל אויבינו יודעים שאם יתקיפו את העורף שלנו התגובה הישראלית תהיה כל כך קשה שהם צריכים לשקול בכלל אם להתחיל עם זה. הם יודעים גם שאנחנו מסוגלים לפגוע במשגרים שלהם, ליירט את הטילים שלהם. אבל קו ההגנה האחרון זה העמידה של הציבור האזרחי, ולב העניין הוא מודעות האזרחים".

מה בכל זאת אתם מחדשים השנה?

"בתרגיל הזה יש הרבה חידושים ברמה המבצעית. חלק גדול מהציבור יקבל התרעות דרך הטלפון הסלולרי. היום תהיינה שתי צפירות. אחת בבוקר, כדי שכל אחד יתרגל במקום עבודתו, השנייה בערב שכל אחד יתרגל עם משפחתו בבית. מה שנדרש זה שאנשים יתרגלו מה הם צריכים לעשות במקום בו הם נמצאים. אנחנו רוצים להחדיר את המסר שהבית הוא המקום הכי מוגן שיש, זה פתרון שמוכיח את עצמו. לכן מה שנדרש מהאזרחים זה להקדיש כמה דקות מחשבה לנושא".

אבל עד היום רוב הציבור לא לקח חלק, למרות הצפירות. בשנה שעברה, על פי הנתונים של פיקוד העורף, לקחו חלק בתרגיל רק 47 אחוזים מאזרחי ישראל.

"אני שמח על כל אחוז מעל אפס, כי אני יודע שברגע שזה יהיה אמיתי. זה יהיה מאה אחוז. לכן כל מי שלוקח חלק, ואני מקווה שזה יהיה באחוזים כמה שיותר גבוהים, זה טוב לי".

ובכל זאת, הצפירות הן רק חלק קטן מהתרגיל, החלק שרוב הציבור חשוף אליו.

"הדבר החשוב ביותר בתרגיל זה תיאום המערכת הממשלתית בחזית האזרחית. אני לא אוהב שאומרים עורף. היום כבר מבינים שבמלחמה הבאה, הצד האזרחי יהיה חזית לכל דבר. יש מאות ארגונים שדוברים כולם עברית ואף אחד בעצם לא מבין אחד את השני. ואת זה הציבור לא רואה, אבל התיאום ביניהם הוא לב העניין. בתרגיל אנחנו שואלים את עצמנו איך עובדים במצב הזה".

אחרי כל התרגילים השנתיים והעבודה שאתם עושים לאורך כל השנה, אתה מרגיש שיש התקדמות?

"זה השתפר כי אנשים כבר הבינו שהם חלק מהמערכת. כשפרצה שריפה בכרמל, התקשרו אלי שרים ושאלו אותי מה עושים במצב הזה, הבינו שאנחנו מרכז שמטפל בנושא הזה. זה לא משרד כזה או אחר, זאת ממשלת ישראל כולה שיכולה לתאם בתוכה את כל הפעולות הנדרשות".

ובכל זאת, השריפה בכרמל חשפה דווקא את אי-המוכנות שלנו לטפל באירוע חירום גדול בכל הנוגע למערך כיבוי השריפות.

"השריפה בכרמל חשפה חוליה שהייתה ידועה כבר עשרות שנים, משנות השישים למעשה, שהיא חלשה. מערכת הכיבוי שלנו היתה חלשה, אבל כל השלטון המקומי פעל מצוין. פינינו אלפי תושבים, פינו בית חולים, אנשים שכחו את זה. אנשים כמובן זוכרים את האסון הנורא של האוטובוס של הסוהרים, אבל הם לא זוכרים שהמערכת הממשלתית תפקדה. למדנו עוד הרבה דברים בכרמל. הלקח המרכזי הוא שאנחנו נשענים על השלטון המקומי, אלה יחידות הקצה שלנו - המועצות המקומיות. וחייבים לפרגן לשלטון המקומי כי אלה אנשים שמכירים את המקום טוב ביותר, אנשים נבחרים, שיכולים לעבוד הכי מהר. בתוך שנה לכל מועצה ועירייה יהיה מוקד הפעלה, עם מיגון וציוד קשר ראוי. אנחנו עושים עבודה עם 250 רשויות מקומיות על הנושא הזה".

אם התיאום האזרחי בשעת חירום בעורף הוא כל כך קריטי, למה המשרד שאתה עומד בראשו קם רק עכשיו וכתוצאה מתרגיל פוליטי של פרישה ממפלגת העבודה?

"אין פה שום עניין פוליטי. כמו בכל מדינה מתוקנת בעולם, שניצבת מול איומים קטנים משלנו, יש משרד כזה. בכל מדינה שאני מבקר בה יש משרדים אלה. ברגע שיש שר העניין נראה אחרת. הפרישה ממפלגת העבודה לא קשורה, מלחמת לבנון השנייה הוכיחה שצריך משרד כזה. אצל רוב המדינות הגיעו למסקנה הזאת כבר לפני שנים. אין לי שום יומרות שהמשרד יקבל סמכויות ממשרדים אחרים. מה? נקים משרד בריאות שלם לשעת חירום? תפקיד המשרד הוא להיות הגוף המסדיר ומתאם את הפעולות".



מתן וילנאי. ''הפרישה ממפלגת העבודה לא קשורה להקמת המשרד להגנת העורף. בכל מדינה שאני מבקר בה יש משרד כזה''



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו