בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ראש הממשלה: נגמרה החגיגה של הטרוריסטים בבתי הכלא בישראל

ביום השנה החמישי לחטיפתו של גלעד שליט, הכריז נתניהו על החמרת התנאים של האסירים הביטחוניים

תגובות

ראש הממשלה, בנימין נתניהו, התייחס אתמול לפרשת שליט. בתגובה לסירוב החמאס לפניית הצלב האדום הבינלאומי לאפשר לנציגיו לבקר אצל החייל, אמר נתניהו כי החליט לשנות את יחסה של ישראל למחבלים כלואים. "ניתן להם את כל מה שמגיע לפי החוק הבינלאומי, אבל שום דבר יותר מכך. זה הזמן להפסיק את התנאים המפליגים. נעצור את הנוהל לפיו נרשמים טרוריסטים ללימודים אקדמיים. לא יהיו יותר מאסטרנטים לרצח, לא יהיו דוקטורנטים לטרור. החגיגה הזאת נגמרת". נועם שליט, אביו של החייל החטוף, הגיב לדברי ראש הממשלה בספקנות, ותהה מדוע חלפו חמש שנים עד להחלטה על הצרת צעדיהם של האסירים.

גורמים פלסטיניים אמרו ל"הארץ" כי באחרונה הועבר לבידוד יחיא סנוואר, דובר אסירי החמאס בבתי הכלא בישראל ומי שנחשב לאחד מבכירי הארגון שנמצא במאסר. אחיו, מוחמד, היה אחד המתכננים של המבצע לחטיפת שליט.

השנה החמישית לשביו של גלעד שליט, המסתיימת היום, לא הביאה עמה חדשות טובות יותר מאשר קודמותיה. היתה בה התערובת הרגילה של מס שפתיים מצד מנהיגים, פעולות מחאה ראוותניות שלא הניבו דבר מלבד הרבה פרסום למבצעיהן, וידיעות אופטימיות, בלתי מבוססות, בדבר התקדמות לכאורה במשא ומתן.

בין יוני 2010 ליוני 2011 אמנם אירעו כמה התפתחויות, אבל בפועל נותרו המגעים במקום שבו קפאו כבר בדצמבר 2009: פער, שלפי שעה נראה כמעט בלתי ניתן לגישור, בין עמדת המקסימום הישראלית לדרישות המינימום של החמאס. מקורות המעורבים במשא ומתן מציינים כי חרף ההצהרות הפומביות של שני הצדדים, המציגות עמדות מוקצנות, מתווה העסקה מוכר וידוע זה זמן רב ולכולם ברור כי הפתרון נמצא במסגרת מתווה זה בלבד: שחרור אלף אסירים פלסטינים בשני שלבים (550 זוטרים יחסית ואחריהם 450 בכירים), בתמורה לשחרור שליט. המקורות הביעו את תקוותם שלא יתבצעו צעדים פזיזים העלולים להכשיל את קידום העסקה.

לעת עתה, נראה כי ויכוח על גורלם של כמה עשרות אסירים בכירים, רבי מרצחים - האם ישראל תשחרר חלק מהם? האם הם יוגלו מבתיהם בגדה המערבית לרצועת עזה או לחו"ל? - מונע את סגירתה של העסקה.

ייתכן שרק שילוב קיצוני של נסיבות, כמו המשך התמורות באזור או תזוזה ממשית במערכת היחסים שבין ישראל, הרשות הפלסטינית והחמאס, עשוי להוציא לבסוף את המו"מ מקיפאונו.

בחזית המשא ומתן נראו השנה כמה שינויים נקודתיים: בישראל התחלף נציג ראש הממשלה למגעים (בכיר המוסד דוד מידן החליף באחרונה בתפקיד את חגי הדס), מצרים חזרה לתמונה, כמסייעת למתווך הגרמני גרהרד קונרד, ושיפרה מאוד את יחסיה עם הנהגת החמאס ברצועה. ועדיין, שאלת המפתח נוגעת לנכונותם של הצדדים להתקדם. כרגע נראה שנתניהו אינו מוכן ללכת מעבר לקו שהציב לפני שנה וחצי. ואילו החמאס, ובפרט הזרוע הצבאית שלו המחזיקה בחייל החטוף, מוסיף להציג דרישות בלתי סבירות.

החודשים הראשונים לאחר חטיפת שליט, ב-2 ביוני 2006, בוזבזו בהצהרות סרק ישראליות. ראש הממשלה דאז, אהוד אולמרט, הבטיח תחילה להוריד את החמאס על ברכיו ונשבע שלא לנהל כלל משא ומתן עם הארגון. שבועיים וחצי אחר כך אירעה החטיפה בצפון ואולמרט נגרר למלחמה בחיזבאללה. רק בפברואר-מארס 2009, בשבועות האחרונים של כהונתו, עשה אולמרט מאמץ אחרון, כן ואמיתי כנראה, לסיים את הפרשה, אבל המגעים בקהיר עלו על שרטון.

בסביבת אולמרט מאשימים עד היום את יריבו הגדול, שר הביטחון אהוד ברק, כאילו התייצבותו במאהל המחאה של משפחת שליט, ברגע קריטי במגעים, הקשיחה את עמדת הנושאים והנותנים מטעם החמאס בקהיר. ברק מכחיש.

אחרי הכישלון במארס, נכנסה גרמניה בעובי הקורה. בחודשי הקיץ של 2009 נטל קונרד את ההובלה, בעודו מקפיד לשמור על כבוד קהיר. לקראת דצמבר, אחרי מסעות דילוגים, הגיש קונרד לצדדים את הפשרה שלו. שביעיית השרים בראשות נתניהו, חרף היסוסים, השיבה בחיוב (מעין "כן, אבל"), כשהיא מכופפת עוד קצת את הקווים האדומים של אולמרט. ואילו החמאס נעלם מהזירה, ובפועל פוצץ את העסקה.

בדיעבד התברר כי היו אלה כנראה ראשי הזרוע הצבאית, אחמד ג'עברי ומוחמד דף, שמנעו מההנהגה המדינית (חאלד משעל בדמשק ובייחוד איסמעיל הנייה ומחמוד א-זהאר בעזה) להסכים להצעה. הנכס שליט נראה בעיניהם יקר מכדי לוותר עליו. לא רק שהוא מספק לבכירי הזרוע הצבאית מעין פוליסת ביטוח מהתנקשות ישראלית, אלא שקשה להם לוותר על האשליה שיצליחו לחלץ מישראל את כל תנאיהם ולסיים את העסקה בעתיד בהשפלה ישראלית מוחלטת.

אין לחץ אמיתי

מה שהחמאס אינו מצליח להבין, כנראה, הוא שלמרות השחיקה במעמדו, המחאה הציבורית בישראל אינה יוצרת לחץ אמיתי על נתניהו. הדוגמה הטובה ביותר היא צעדת הענק שארגנה משפחת שליט לפני שנה, שלא שינתה דבר. אבל אותם הדברים אמורים גם בהתפרצות המחאה של יואל שליט וחברתו יערה וינקלר בטקס הדלקת המשואות ובמיזם צינוק הסלבריטאים שמתוכנן לסוף השבוע. מישהו עוד זוכר את יוזמת עצירת המדינה לחמש דקות, שהבטיחה להעיר את הפוליטיקאים מתרדמתם רק לפני כמה חודשים?

החמאס, המודע לכישלונו הגדול בהשגת היעד, שחרורם של מאות אסירי חמאס עם "דם על הידיים", מנהל כעת טקטיקה תקשורתית של "הפוך על הפוך". הארגון מנסה לטעון בשיחות עם עיתונאים פלסטינים כי עצם הצלחתו להחזיק בגלעד שליט במשך חמש שנים בעוד ישראל כשלה בניסיון לחלצו, מהווה הישג עצום וניצחון של החמאס. אולם הארגון שכח כנראה לספר שהחטיפה יועדה מלכתחילה להביא לשחרור אסירים ולא להחזיק בשליט לאורך זמן.

החמאס מתמודד עם לחץ לא פשוט מבית, של משפחות אסירים הדורשות שלא בפומבי להביא להשלמת העסקה ובהקדם. הארגון המודע למחיר הכבד ששילמו רצועת עזה ותושביה בעקבות החטיפה, נמצא כעת במלכוד: מחד, אם ברצונו להשלים את העסקה יהיה עליו להתגמש במידת מה, ואם ירצה לעשות זאת לפני הבחירות לרשות עליו לפעול בהקדם. מנגד, אם אכן יירד מהעץ שעליו טיפס ויגלה גמישות, הוא ייתקל בביקורת נוקבת מצד הציבור הפלסטיני עצמו, שיתהה מדוע נאלצה רצועת עזה לשלם מחיר כבד כל כך על עסקה שלא תכלול את בכירי האסירים.

את החשש של בכירים במערכת הביטחון משחרור המוני של רוצחים, שיניעו מחדש את גלגלי הטרור, לצד ההתנגדות בימין לחתימת עסקה שתתפרש כניצחון לחמאס, ממנף נתניהו להצדקת התנגדותו לעסקה בתנאים המוצעים. "רק אני, לבד, לבד", הסביר לפני כמה חודשים לכמה חברים באגף הימני של הליכוד, כיצד הוא חוסם את האפשרות לשחרור מרצחים לגדה.

בחודש שעבר פרש מתפקידו חגי הדס, אחרי שנתיים בתפקיד. הדס, מבכירי המוסד בעבר, התכוון מראש לשרת בתפקיד לתקופה מוגבלת, אבל נראה שחוסר ההתקדמות לא עודדו להישאר. הוא שיפר את היחסים עם משפחת שליט, שהתערערו בתקופת קודמו עופר דקל, אבל לא הצליח להוביל לפריצת דרך. פרסומים בתקשורת הערבית, מחטיפת מהנדס החמאס דראר אבו סיסי באוקראינה ועד מה שתואר כניסיון חטיפה של בכיר בחמאס בעזה לפני שבוע, קושרים את הפעילות החריגה הזו לפרשת שליט.

השנה הזו, כמו קודמותיה, ראתה סדרת הצהרות של בכירים ישראלים באשר לשליט. הרמטכ"ל היוצא גבי אשכנזי וראש השב"כ היוצא יובל דיסקין הגדירו את הפרשה ככישלון אישי שלהם ואשכנזי הוסיף: "איננו יודעים איפה גלעד". אף שיחד עם ראש המוסד לשעבר, מאיר דגן, יצרו אשכנזי ודיסקין ברית כוחות משותפת שלא פעם התבססה כציר התנגדות לצמד נתניהו וברק, בשאלת שליט אין הסכמה במשולש.

דגן אמר השנה פומבית את מה שהוא מטיף לו בישיבות סגורות כבר שנים: אין לשחרר רבי-מרצחים תמורת החייל. דיסקין קרוב יותר בעמדותיו לדגן ואילו אשכנזי תומך בעסקה, גם במחיר כבד. יורשיהם של השלושה טרם התבטאו.

בסוף השבוע תציין משפחת שליט חמש שנים לחטיפת גלעד בכמה אירועים, במאהל בירושלים ומול בית ראש הממשלה בקיסריה. אתמול קיבל אחיו של גלעד, יואל, תואר מהנדס מחשבים בטכניון בנוכחות הוריו ועשרות פעילים במטה לשחרור החייל החטוף. עם תום השנה החמישית דרש הצלב האדום לקבל אות חיים מגלעד, אך דובר של החמאס דחה את הפנייה. במקביל, פרסמה אתמול תמי ארד, רעייתו של הנווט השבוי רון ארד, מכתב שקורא לשחרור שליט.

סיכוי להתגמשות

האם מה שהיה הוא שיהיה, גם בשנה השישית? לא בהכרח. באחרונה נרשם פרץ פעילות דיפלומטית בעניין שליט ואפשר להניח שגם כניסת מידן לתפקיד תכניס תנופה מסוימת. ביום שישי שעבר הכריזו מנהיגי צרפת וגרמניה על הצורך הדחוף בשחרור שליט ובמקביל תקפו בכירים מצריים בראיון ל"הארץ" את נוקשות ישראל.

מה שמשתמע מכל זה הוא דווקא, אולי, סוג של הזדמנות. מחויבות מצרית מחודשת לקידום המשא ומתן, התקרבות בין קהיר לעזה, נפילתו המתקרבת של משטר אסד בסוריה, המתיחות בין ישראל לרשות הפלסטינית לקראת ספטמבר, הסכם הפיוס הפלסטיני וההחלטה לקיים בחירות - כל אלה יוצרים הקשר מדיני חדש באזור. בנסיבות מסוימות, עשויה להיווצר כאן דווקא התלכדות חיובית של אינטרסים, שתוביל להתגמשות קלה בעמדות הזרוע הצבאית של החמאס.

במשך השנים התנדנדה ישראל בין שתי גישות: "שליט קטן" (עסקה הומניטרית בבסיסה של חטוף תמורת אסירים) או "שליט גדול" (הסכם הכולל מחוות שיחזקו את שלטון החמאס ברצועה). מצרים, כך נראה, חותרת למודל השני. החודשים הקרובים עשויים להבהיר אם יש לכך סיכוי כלשהו.

השתתפו בהכנת הכתבה: ג'קי חורי וברק רביד



יואל שליט, אחיו של החייל החטוף, בטקס קבלת תואר מהנדס, כשלצדו הוריו נועם ואביבה וחברתו יערה וינקלר, אתמול בטכניון


נתניהו נואם בוועידת הנשיא בירושלים, אתמול. החגיגה הזאת נגמרת



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו