בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מתכוננים למשט לעזה, אך חוששים ממבקר המדינה

ההתנהלות ההיסטרית של ישראל במשט הנוכחי מעידה בעיקר על הלקח מהמשט הקודם: הרצון לכסת"ח בכל מחיר

תגובות

משט הסיוע לעזה ייצא כנראה לדרכו בסוף השבוע, בהיקף קטן מכפי שצפו מראש המארגנים. תקלות טכניות ובעיות ביורוקרטיות עיכבו עד כה את יציאת הספינות לדרכן. אם יתגברו עליהן מארגני המשט, עשוי העימות עם חיל הים הישראלי להתרחש, במרחק רב מחופי ישראל, בשבת או ביום ראשון.

המארגנים מצהירים בימים האחרונים שבמשט ישתתפו כעשר ספינות, אולם מספרן עוד עשוי להיות קטן יותר. החבלה שהתגלתה באחת הספינות, לצד השלכותיה של השביתה הכללית ביוון, גרמו לעיכובים. האיחור ביציאת המשט מפחית כנראה בהדרגה גם ממספר הפעילים, שחלהם לא נערכו מראש לדחיות בלוח הזמנים.

המארגנים שומרים בסוד את מועד היציאה לדרך והמקום המתוכנן לחבירת הספינות. הם שבו והצהירו אתמול, על רקע הטענות בישראל כאילו מתוכננת אלימות במשט, כי חייבו את המשתתפים להתחייב שלא יפעילו התנגדות אלימה.

נתניהו על הכוונת

ההסבר לפרץ הפעלתנות שאחז בימים האחרונים בדרג המדיני ובצה"ל, לקראת הגעת המשט, קשור יותר בעבר מאשר בעתיד. מה שמטריד כעת יותר את הצמרת המדינית והביטחונית הוא דווקא המשט הקודם, זה שבמהלכו אירעה התקרית על סיפונה של ה"מרמרה". ליתר דיוק, דו"ח מבקר המדינה בפרשה.

בשבוע שעבר הונחו טיוטות הדו"ח, שגרסתו הסופית עתידה להתפרסם בתוך כארבעה חודשים, על שולחנם של הבכירים המעורבים. בניגוד להדלפות המגמתיות עד כה, הנפגע העיקרי מחציו של מיכה לינדנשטראוס הפעם אינו שר הביטחון. מי שנמצא הפעם על הכוונת של המבקר הוא בעיקר ראש הממשלה, בנימין נתניהו, שמידת מעורבותו בתהליך קבלת ההחלטות סביב המשט מאשתקד היתה נמוכה בהרבה מהנדרש. נראה גם אגף המודיעין במטכ"ל, שלא נרתם במלוא המרץ להכנות המוקדמות, יספוג ביקורת. בשוליים, יחטוף גם חיל הים. כאן הבעיה היא אחרת: מפקד החיל האלוף אליעזר (צ'ייני) מרום, איש מקצוע רציני ויסודי, סובל מרגישות קיצונית לביקורת. גם הערות מאופקות יחסית של המבקר, ערב שחרורו של מרום מצה"ל, לא יעברו בלי מחאה.

בעוד עצבי כל המעורבים חשופים במיוחד לקראת גיבוש הנוסח הסופי של הדו"ח, מתנהלות ההכנות למשט הקרוב. לכן, אין זה מפליא שגם ההתארגנות המינורית יחסית השנה, מעוררת כמעט היסטריה בצד הישראלי. הדוגמא הבולטת מצויה בהתנהלות לשכת ראש הממשלה השבוע. אחרי שבועות מרובים של עבודת הכנה נמרצת מול התקשורת הזרה, כשאנשי דובר צה"ל עושים הפעם את כל המאמץ (שהוזנח בסיבוב הקודם) לספק לעיתונאים מחו"ל רקע מוקדם על השיקולים בהפעלת הכוח, בא האיום המטופש לשלול כניסה לישראל לעשר שנים מכתבים שייקחו חלק במשט. נתניהו, שהרעיון נולד בסביבתו, מיהר להתנער ממנו כשהחלה הביקורת בתקשורת.

זה עוד לא הכל. בהופעותיו בתקשורת בתחילת השבוע אפשר היה להתרשם שנתניהו ממעיט מערך הסיכון האפשרי הנשקף מהמשט. תגובת צה"ל לא איחרה לבוא. בשעות הערב תודרכו העיתונאים על חשש מהפעלת אלימות קשה כלפי החיילים בחלק מהספינות ועל הכנות שעושים פעילים, ובהן הצטיידות בחומרים כימיים דליקים. לא קשה לנחש שה"ספין" הזה נולד מדאגה כפולה: של אמ"ן, שהפעם יקפיד לא להחמיץ שום בדל מידע מוקדם ושל חיל הים, שלא יאפשר להפיל עליו שוב את התיק במקרה של מרחץ דמים. אם התקשורת מוזהרת מראש, הרי שגם נתניהו לא יוכל לטעון אחר כך שלא ידע.

לשכת ראש הממשלה ומשרד החוץ, שספגו באותו בוקר ביקורת בתקשורת על רעיון איסור הכניסה לעיתונאים הזרים, מיהרו להעצים את הגל שיצרה האזהרה הצה"לית, בהפצת המידע לכתבים המדיניים. התוצאה, עם הרבה עזרה מהתקשורת, היתה כותרות מלחיצות (שלפחות כרגע נראות מופרזות) בדבר חומרת העימות הצפוי.

ובכל זאת, נראה שלא הכל חורק בפרשה הזו, מנקודת המבט הישראלית. על סמך הדיווח מיוון בדבר חבלה מכוונת באחת הספינות, קשה לדעת אם מדובר באירוע מקרי או בפעולה חשאית. אולם, נדמה שכל מהלך שיצמצם את היקף ההתנגשות הוא דבר שראוי לברך עליו, בעיקר על רקע מה שאירע אשתקד על סיפון ה"מרמרה".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו