בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ארצות הברית מתייצבת לצד לבנון במחלוקת על הגבול הימי עם ישראל

וושינגטון חוששת מהתלקחות בגבול הימי שבין שתי המדינות. לבנון קבעה קו גבול הכולל שטחים העשויים להכיל מרבצי גז ונפט בשווי מיליארדים. היום תאשר הממשלה שרטוט נגדי של קו גבול שיוצג לאו"ם, ובמשרד החוץ מצהירים: נגיב בחומרה על פגיעה בקידוחי הגז

5תגובות

ישראל צפויה להגיש לאו"ם בימים הקרובים את עמדתה בנוגע למיקומו של הגבול הימי וסימון המים בינה לבין לבנון. לטענת ישראל, ההצעה הלבנונית המקבילה לקו הגבול, שהוגשה לאו"ם לפני כמה חודשים, כוללת שטחים ימיים משמעותיים השייכים לישראל. להגשת ההצעה, שתובא היום לאישור הממשלה, עלולות להיות השלכות מרחיקות לכת לגבי מאגרי גז ונפט בשווי מיליארדי דולרים הנמצאים בשטח שבמחלוקת בים התיכון.

איפה צריך לעבור הגבול הימי? דברו על זה בפייסבוק

הגבול הימי בין ישראל ללבנון מחולק לשניים: קו של 12 מייל מהחוף, שמשני צדיו יש לכל מדינה ריבונות מלאה, וקו נוסף שאורכו כמאה מייל ויותר, המכונה "אזור כלכלי בלעדי" או "מים כלכליים". מדובר באזור שבו יש לכל מדינה זכויות כלכליות ומחקריות על משאבי טבע, על דיג ועוד.

באוגוסט 2010 הגישה לבנון באופן חד-צדדי לאו"ם את גרסתה לקו הדרומי של המים הכלכליים שלה, קרי - הגבול עם ישראל. בנובמבר אותה שנה הוגשה גם גרסתה לקו המערבי של המים הכלכליים, קרי הגבול עם קפריסין.

הקו הלבנוני אינו כולל את מאגרי הגז הגדולים "תמר" ו"לווייתן", המתופעלים על ידי החברות דלק אנרגיה הישראלית ונובל אנרגיה האמריקאית. עם זאת, מבדיקות של משרד התשתיות עולה כי הגרסה הלבנונית כוללת מאגרי גז ונפט בעלי פוטנציאל הפקה בשווי מיליארדי דולרים, ולפיכך הם בעלי אינטרס כלכלי קריטי בעבור ישראל.

הלבנונים העבירו את עמדתם גם לארצות הברית והממשל האמריקאי אימץ את הקו שלהם, לאחר בדיקה מקצועית. מקור בכיר במשרד החוץ בירושלים ציין שהממשל האמריקאי הטיל את הטיפול בנושא על הדיפלומט פרד הוף, ששימש אחראי על סוריה ולבנון בצוותו של השליח ג'ורג' מיטשל. מיטשל התפטר לפני כחודשיים, אולם הוף ממשיך לעבוד על סוגיות הנוגעות ליחסים בין ישראל ללבנון.

אסדת הקידוח "תמר" | תצלום: אלבטרוס

באפריל החל הוף במסע דילוגים בין ביירות לירושלים. בחלק מהביקורים ליווה אותו מומחה המיפוי הבכיר של מחלקת המדינה ריימונד מילבסקי.

לדברי בכיר בממשל האמריקאי, מטרתו העיקרית של הוף היתה למנוע את הפיכת הגבול הימי למוקד מתיחות בין ישראל ללבנון, דבר שעלול לתת לחיזבאללה תירוץ לביצוע פיגועים נגד קידוחי הגז הישראליים.

המאבקים על הגבול עברו לים

מעבר לאינטרסים המדיניים-ביטחוניים, לארצות הברית יש אינטרס כלכלי בשמירה על רגיעה בסוגיה, לאור העובדה שחברות אנרגיה אמריקאיות מעורבות בחיפושי גז ונפט הן בישראל, הן בלבנון והן בקפריסין. "ישראל צריכה לשתף פעולה עם תהליך סימון הגבול הימי כדי למנוע את היווצרותן של חוות שבעא תת-מימיות", אמר הוף בשיחותיו בירושלים.

לדברי בכיר במשרד החוץ, ישראל ביקשה מהממשל האמריקאי להעביר מסר אזהרה ללבנון בעניין. "לא נאפשר שום פרובוקציה לבנונית או פגיעה במתקני הגז הישראליים", אמרו בכירים במשרד החוץ להוף. "אנו נראה בכך התקפה על שטח ישראל ונגיב בחומרה רבה נגד מדינת לבנון".

הוף מצדו הציע לישראל להגיש לאו"ם את גרסתה לקו המים הכלכליים עם לבנון ולנסות לפתוח בדיאלוג. הוף ביקש מישראל לא להפוך את הנושא למחלוקת פוליטית, אלא להתייחס אליו כנושא טכני וכלכלי שממנו כל הצדדים יוכלו להרוויח. ישראל סירבה לפתוח במשא ומתן עקיף באמצעות האו"ם בנושא המים הכלכליים ודרשה לקיים שיחות ישירות עם לבנון על כל הסוגיות השנויות במחלוקת בגבול בין המדינות, ולא רק על הגבול הימי.

בחודשים האחרונים עבד צוות מומחים של משרדי החוץ, התשתיות והשיכון, על הגרסה הישראלית לקו המים הכלכליים עם לבנון. הקו, המתבסס על שש קואורדינטות, יאושר היום בממשלה. לדברי בכיר במשרד החוץ, הקו הלבנוני אינו עולה בקנה אחד עם הקו הישראלי. "הגרסה הלבנונית כוללת שטחים גדולים מדרום לקו הישראלי".

במשרדי החוץ והתשתיות סבורים שלבנון מנסה לתבוע שטחים ימיים משמעותיים שלפי הדין הבינלאומי אמורים להשתייך לישראל. הקו שהעבירו הלבנונים לא כולל את מאגרי "תמר" ו"לווייתן", אולם לפי הערכות משרד התשתיות יש פוטנציאל גז ונפט בשטח המחלוקת. "יש חשיבות להעביר בדחיפות לאו"ם את הגרסה הישראלית לקו בתגובה למהלך החד-צדדי של לבנון", אמר בכיר במשרד החוץ. "חוסר מענה עלול להיתפס כהסכמה שבשתיקה מצד ישראל לקו הלבנוני".

תחושת הדחיפות בישראל גברה לאחרונה לאור מידע על כך שחברה נורווגית החלה לערוך סקר סיסמי לחיפושי גז בשטח שבמחלוקת, שיושלם בחודשים הקרובים. ממשלת לבנון מתכוונת להשתמש בסקר כדי לתת זיכיונות לחברות אנרגיה בינלאומיות להתחיל בקידוחי ניסיון באזורים שעשויים להיות במים הכלכליים הישראליים.

בישראל מודעים לכך שהחלטת הממשלה להעביר עמדה רשמית ופומבית לאו"ם בעניין המים הכלכליים עלול לשמש תירוץ לחיזבאללה לפיגועים ימיים, בטענה ישראל סיפחה חד-צדדית שטחים לבנוניים. לפיכך, החלטת הממשלה תכלול אמירה לפיה "ישראל מוכנה ליישב את המחלוקת בדבר קו הגבול הימי בדרכי שלום כמקובל לפי הדין הבינלאומי".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו