בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

פרשת ענת קם | במקום לעסוק בגילויים, רודפים את המגלים

פרשנות

תגובות

האם זכאים אזרחי המדינה לדעת שבדרגים הבכירים ביותר של צה"ל אישרו מראש ובכתב פגיעה בחפים מפשע במהלך מבצעי חיסולים? האין זו לא רק זכותה של העיתונות לדווח על כך, אלא גם חובתה העליונה? האם זכאים אזרחי המדינה לדעת שמפקדי צה"ל אישרו חיסולים גם כשאפשר היה לעצור את המבוקשים, תוך הפרה בוטה של פסיקת בג"ץ? האין אנו זכאים לדעת על דו"ח סודי של משרד הביטחון, שלפיו ב-75% מההתנחלויות היתה בנייה ללא אישור ושב-30 התנחלויות נבנו מבני ציבור על קרקע פלסטינית פרטית גנובה?

אלו היו רק מקצת מגילויי העיתונאי אורי בלאו, ואותם רצתה המדינה להשתיק. עכשיו היא רוצה לבוא חשבון עם המקור ועם העיתונאי. לא סתם לבוא חשבון - ראש השב"כ, יובל דיסקין, נקט אתמול לשון איומים, שערורייתית במיוחד, ואמר כי ארגונו "יסיר את הכפפות" בפרשה: "היינו יותר מדי רגישים לעולם העיתונות... זה הלקח שלנו מהפרשה".

הלקח החשוב מהפרשה צריך להיות הפוך: שב"כ שמאיים על עיתונאים ומנסר את מחשביהם, גם אם במסגרת הסכם, מקומו לא יכירנו במדינה דמוקרטית. לא (רק) סודות מדינה מנסה עכשיו מערכת הביטחון לשמור, אלא גם לחפות חיפוי נפסד על מעשים חמורים שנעשו בשטחי הכיבוש.

אמות הסיפים רעדו אתמול. אבל למרבה התדהמה, במקום שהארץ תרעש מהעובדה שבלשכת אלוף הפיקוד מתקבלות החלטות שעומדות בסתירה משוועת לפסיקת בג"ץ, עוסקים במגלי השערורייה. אנשי הפרקליטות, המופקדים על החוק, פשטו אמש על כל אולפן טלוויזיה והתגוללו על אורי בלאו וענת קם; הם היו צריכים להשמיע דברים חמורים שבעתיים על מה שבלאו חשף. על כך הם שתקו, שתיקה מחפירה. איש גם לא טרח לעמת אותם עם כך. כך שוב ניצח השב"כ: במקום לעסוק בתוכן הגילויים, במציאת האחראים ובהבאתם לדין, עוסקים ברדיפת השליחים ובציד המתריעים.

קם היתה כנראה עדת שמיעה לדיונים מושחתים, ודינה צריך להיות כדין כל חושף שחיתויות: המדינה צריכה דווקא להגן עליה. אותו דין צריך לחול על העיתונאי חושף השחיתויות. מחול השדים שהחל אתמול, אחרי שבועות של השתקה שגם מקומה לא יכירנה בדמוקרטיות, התפתח לכיוון הפסול, בדיוק כפי שרוצה השב"כ. לא אלוף פיקוד המרכז עומד בעין הסערה, כפי שצריך היה להיות, אלא מי שדיווח עליה.

אתמול החלה פרשת קו 300 חדשה. גם אז, כשאנשי השב"כ רוצצו את גולגולותיהם של שני המחבלים הכבולים והעיתונות פרסמה את הדבר, תוך כדי עבירה על חוקי הצנזורה, היו מי שהלינו על העיתונות במקום על מרוצצי הגולגולות. התוצאה: עיתון "חדשות" נענש, ולמרוצצי הגולגולות ניתנה לימים חנינה גורפת. רק בחלוף הזמן התברר שהעיתונות לא רק מילאה את חובתה, אלא גם הביאה בפועלה לניקוי אורוות השב"כ משקרים וממעשי הרג נפשעים. צריך לקוות שגם הפעם יבין הציבור שעל מעשים לא חוקיים ונפשעים אסור לחפות באמצעות ניפוץ המראה (והמחשב).



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו