הפרופ' נעם חומסקי לא הורשה להיכנס לישראל

הבלשן הנודע, המזוהה עם השמאל הרדיקלי, היה אמור להרצות באוניברסיטת ביר זית. הוא הגיע למעבר אלנבי, נלקח לתשאול ונאלץ לשוב לעמאן

מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה

משרד הפנים לא התיר היום (ראשון) לבלשן פרופ' נעם חומסקי לחצות את מעבר אלנבי. חומסקי היה אמור להרצות באוניברסיטת ביר זית שבגדה המערבית, לבקר בבלעין ובחברון ולהיפגש עם ראש הממשלה הפלסטינית, סלאם פיאד, ופעילים פלסטינים שונים.

בשיחה טלפונית מעמאן אמר חומסקי ל"הארץ" כי משאלותיו של הפקיד הישראלי בגבול הוא הסיק כי העובדה שהוא בא להרצות באוניברסיטת ביר זית - ולא באוניברסיטה ישראלית - היא שהביאה להחלטה לאסור את כניסתו.

"אני מתקשה לחשוב על מקרה דומה, שבו מסורבת כניסתו של אדם משום שהוא לא מרצה בתל אביב, אולי רק במשטרים סטאליניסטיים", אמר חומסקי ל"הארץ".

ממשרד הפנים נמסר בתגובה שמדובר באי הבנה, משום שמי שהיתה אמורה לטפל בכניסתו של פרופ' חומסקי לגדה המערבית היא לשכת מתאם פעולות הממשלה בשטחים, שלא יודעה בדבר בואו הצפוי של הבלשן.

חומסקי, פרופסור לבלשנות ולפילוסופיה באוניברסיטת MIT בבוסטון, חי בשנות ה-50 כמה חודשים בקיבוץ הזורע. בביקורו הנוכחי בארץ אמור היה לשהות ארבעה ימים ולהרצות באוניברסיטת ביר זית, שיזמה את הביקור.

חומסקי התייצב בשעה אחת וחצי בצהריים בצדו הישראלי של מעבר הגבול עם ירדן. כעבור כשלוש שעות של תשאול, שבהן בקר הגבול חזר והתקשר למשרד הפנים כדי לקבל הנחיות שונות, הוחתם דרכונו של חומסקי בחותמת "סורב" (DENIED ENTRY). יחד עם חומסקי היו בתו אביבה וזוג חברים ותיקים שלו ושל אשתו המנוחה. כניסתה של בתו סורבה אף היא. כניסתם של זוג החברים - אחד מהם פלסטיני שגדל בביירות - הותרה, אך הם החליטו לחזור יחד עם חומסקי לעמאן.

חומסקי אמר ל"הארץ" שברור שדבר בואו היה ידוע לרשויות, כי ברגע שנכנס לחדר ביקורת הגבולות אמר לו בקר הגבול שכבוד הוא לו לקבלו, וכי הוא קרא בכתביו. חומסקי הסיק שהאיש סטודנט, ואף ציין שהוא נראה נבוך ממשימתו, כשהתחיל לקרוא מהכתוב את השאלות שהוכתבו לו במהלך התשאול באמצעות הטלפון.

בשיחה עם "הארץ" שחזר חומסקי את התשאול: "הפקיד שאל אותי למה אני מרצה רק בביר זית ולא באוניברסיטה ישראלית. אמרתי לו שהרביתי להרצות בישראל. הפקיד קרא מתוך השאלון את האמירה הבאה: 'ישראל לא אוהבת את מה שאתה אומר'. עניתי: 'מצא ממשלה בעולם שתאהב מה שאני אומר'. הצעיר שאל אותי אם אי פעם סורבה כניסתי לארצות אחרות. עניתי לו שפעם אחת, לצ'כוסלובקיה, אחרי הפלישה הסובייטית ב-1968". אז, הדגיש חומסקי באוזני בקר הגבול, הוא נסע למשימה פוליטית מובהקת: לבקר את הנשיא המודח דובצ'ק, שהסובייטים הביאו להדחתו תוך רמיסת מדיניות הרפורמות והפתיחות שהנהיג.

בתשובה לשאלת בקר הגבול פירט חומסקי את נושאי הרצאותיו: "אמריקה והעולם" ו"אמריקה בבית". הבקר הצעיר שאל אם ידבר על ישראל, והפרופסור לבלשנות בן ה-81 ענה שמכיוון שידבר על מדיניות ארה"ב, הוא יתייחס גם לישראל ולמדיניותה. בשלב זה אמר לו בקר הגבול: "שוחחת עם נסראללה". חומסקי ענה לו: "נכון, כשהייתי בלבנון (ב-2006, לפני המלחמה - ע.ה) דיברתי עם אנשים מכל הקשת הפוליטית שם, כמו שבישראל דיברתי גם עם אנשי ימין". הוא אמר לבקר הגבול: "קראתי בזמנו את הכתבות על ביקורי בעיתונות הישראלית, ולא היה להן כל קשר למציאות". בקר הגבול שאל אותו מדוע אין לו דרכון ישראלי. "השבתי שאני אזרח אמריקאי".

חומסקי סיפר שהוא ביקש מפקיד הגבולות הודעה רשמית בכתב מדוע סורבה כניסתו, וכי "זה יעזור למשרד הפנים, כך שלא תימסר לתקשורת רק הגרסה שלי". בקר הגבול הנבוך חזר והתקשר למשרד הפנים, ובישר לחומסקי שהוא יוכל למצוא את ההודעה הרשמית בשגרירות האמריקאית.

ביקר בישראל ב-97'

חומסקי ביקר באחרונה בישראל ובגדה המערבית ב-1997, והרצה משני עברי הקו הירוק. הוא תיכנן גם נסיעה לעזה, אך מכיוון שברשות הפלסטינית היה מי שהתעקש שייסע בליווי ביטחוני פלסטיני, הוא ביטל חלק זה של הביקור.

חומסקי אמר ל"הארץ" שמניעת כניסתו היא למעשה חרם על אוניברסיטת ביר זית. חומסקי ידוע דווקא כמתנגד של הקריאה לחרם גורף על ישראל. "אני גם הייתי נגד הקריאה לחרם גורף על דרום אפריקה", אמר ל"הארץ". "אם חרם, אז למה לא על ארצות הברית, שמעשיה גרועים מאלו של ישראל? אני בעד החרמה של חברות אמריקאיות שמשתפות פעולה עם הכיבוש הישראלי וההתנחלויות, אבל אם חרם על אוניברסיטת תל אביב, למה לא על MIT? יש בכך משום צביעות. לא צידדתי בחרם גורף נגד אוניברסיטאות בדרום אפריקה בזמן האפרטהייד, אלא רק חרם בעניינים ספציפיים". חומסקי אמר ל"הארץ" שהוא תומך בפתרון שתי המדינות, ושאין לו כל זיקה לפתרון שמציעה ממשלת ישראל - "פיסות אדמה שייקראו מדינה".

חומסקי אמר שהתנהגות ישראל היום מזכירה לו את התנהגות דרום אפריקה בשנות ה-60, כשהיא הבינה שהיא כבר נחשבת מצורעת, אבל חשבה שתפתור זאת בהסברה טובה יותר. "אני חושב שישראל מהלכת על קרח דק מאוד", אמר חומסקי, "במדיניותה היא משחקת משחק מסוכן. דברים יכולים להשתנות במהירות".

דוברת משרד הפנים, סבין חדד, אישרה ל"הארץ" שאכן התקבלה החלטה שלא לאפשר את כניסת חומסקי לארץ, ושאנשי המשרד הם שמנעו את כניסתו במעבר הגבול. "מכיוון שהוא נכנס לשטחי הרשות בלבד, כניסתו נמצאת באחריות לשכת מתאם הפעולות בשטחים שבמשרד הביטחון", הבהירה חדד. "היתה אי הבנה בצד שלנו, ולפיכך הנושא לא הועבר לידיעת המתאם". חדד אמרה ל"הארץ" ש"ברגע שבלשכת המתאם היו אומרים שאין להם התנגדות, כניסתו של חומסקי היתה מותרת".

גיא ענבר, דובר מתאם פעולות הממשלה בשטחים, אישר שברגע שאדם נשאל למטרת כניסתו והוא אומר "הגדה" - העניין מטופל על ידי נציג הלשכה שנמצא במעבר.

"אות קין על מצחה של הממשלה"

באגודה לזכויות האזרח גינו הערב בחריפות את החלטת משרד הפנים. "ההחלטה למנוע מאדם להביע את דעותיו על ידי מעצרו וגירושו היא מאפיין של משטר טוטליטרי. מדינה דמוקרטית, שחופש הביטוי הוא נר לרגליה, אינה מסתגרת בפני ביקורת או רעיונות שאינם נוחים, ולא מונעת כניסת אורחים רק משום שדעותיהם אינן מקובלות בעיניה, אלא מתמודדת עמן באמצעות דיון ציבורי".

ח"כ אחמד טיבי (רע"מ-תע"ל) מסר כי "מניעת כניסתו של פרופ' חומסקי היא אות קין על מצחה של הממשלה. ממשל שלא יכול לשאת דעות של אנשים לרבות אינטלקטואלים בולטים, הוא משטר טוטליטרי שחש שיש מה להסתיר ויש ממה וממי לחשוש".

ח"כ שנלר: "שייכנס מהמנהרות"

ח"כ עתניאל שנלר (קדימה) אמר בתגובה לסירוב לאפשר לחומסקי להיכנס לארץ כי הוא "ממליץ לו לנסות לעבור דרך המנהרות בעזה. בין אם מדובר בהחלטה מגבוה ובין אם מדובר בהחלטה אחרת, טוב עשתה מדינת ישראל כאשר מנעה מהמקטרג להיכנס לתחומה".

ח"כ עינת וילף (עבודה) אמרה כי היא "מקווה שלא הגענו למצב שבו אנו חוששים מדעות של אנשים. אמנם דעותיו של חומסקי אינן מקובלות עליי, אולם איני סבורה שעל המדינה לחשוש מכניסתו לרשות. זהו מקרה נוסף בשרשרת מקרים שבהם נמנעת כניסתם של אזרחים מחו"ל על פי שיקולי ביטחון, בלי לקחת בחשבון את המשמעויות המדיניות שמהלכים אלה מחוללים למדיניות החוץ של ישראל".

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ