שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

משרד הביטחון הכיר בנכות חייל שעבר ניסוי אנתרקס, אך מסרב להכיר בחייל אחר

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה

משרד הביטחון הכיר בחייל לשעבר, שהשתתף בניסוי בצה"ל לפיתוח חיסון לאנתרקס, כנכה צה"ל, בעקבות מחלת מעיים כרונית שלקה בה. ואולם המשרד התנגד בתוקף במשך כשנתיים, להכיר בחייל אחר שסובל מאותו מחלה ושהשתתף אף הוא באותו הניסוי. מומחה מטעם המשרד הכחיש שייתכן קשר בין הניסוי למחלה. לפני חודשיים פסק בית המשפט המחוזי בתל אביב שיש להכיר גם בו כנכה צה"ל.

ניסוי "עומר 2" כלל 716 חיילים וקצינים. במשך שמונה שנים, בין 1998 ל-2006, הם קיבלו זריקות חיסון מיוחד שפותח במכון הביולוגי בנס ציונה, נגד מחלת האנתרקס, כדי לסייע בפיתוח החיסון לכלל האוכלוסייה, למקרה של פיגוע ביולוגי.

באופן רשמי התנדבו החיילים להשתתף בניסוי, ואולם רבים מהם דיווחו שהופעל עליהם לחץ להשתתף. בשנים שחלפו מאז דיווחו רבים על בעיות רפואיות. ההסתדרות הרפואית מתחה ביקורת קשה על אופן ניהול הניסוי. היום יש במחסני משרד הביטחון חיסונים נגד אנתרקס לכל תושבי ישראל.

לפני שלוש שנים תבע מתן קוסובסקי, חייל לשעבר ביחידת 8200 במודיעין, שהשתתף ב"עומר 2", את משרד הביטחון, באמצעות עו"ד שלומי ציפורי ממשרד ציפורי-רכבי. הוא טען שבעקבות הזריקות שקיבל חלה במחלת קרוהן. משרד הביטחון סירב להכיר בכך שמחלתו נגרמה עקב שירותו הצבאי. בחודש שעבר פסק בית המשפט המחוזי בתל אביב שיש להכיר בו כנכה צה"ל.

משרד הביטחון הגיש לבית המשפט את חוות דעתו של ד"ר אליהו גילון, שקבע כי אף שגורמי המחלה אינם ידועים לגמרי, יש לה רקע גנטי וגורמים מילדותו של החולה. לטענתו, גם לחץ בעבודה ואכילה בלתי מסודרת מסייעים להתפתחות המחלה. "לדעתי אין כל קשר סיבתי בין מחלת הקרוהן ממנה סובל קוסובסקי לתנאי שירותו, כולל הניסוי ?עומר 2'", קבע גילון. קרוהן היא מחלה כרונית של דלקת קשה בדרכי העיכול והמעיים, מלווה בכאבים קשים, הקאות, שלשולים ואובדן משקל.

בעקבות פסיקת בית המשפט, פנה לעו"ד ציפורי חייל נוסף שהשתתף בניסוי, הסובל מקרוהן. החייל השני קיבל לפני חודש וחצי הודעה ממשרד הביטחון שהוחלט להכיר בו כמי שמחלתו נגרמה עקב שירותו, ונקבעו לו 10% נכות. החייל מתכוון לתבוע אף הוא את משרד הביטחון, להגדלת אחוזי הנכות. במכתב ממשרד הביטחון נקבע במפורש ש"מחלת הקרוהן אירעה בתקופת שירותך ועקב שירותך הצבאי".

עו"ד ציפורי פנה למנהל אגף השיקום, קותי מור, ומחה על כך שלא מכירים בחיילים נוספים הסובלים מהמחלה. לדבריו, "מוזר בעינינו שמשרד הביטחון העלים מסמך חשוב הנוגע לחייל שהשתתף בניסוי והוכר כנכה צה"ל, בעת שאנחנו ניהלנו מאבק בנושא בבית המשפט. ייתכן מאוד שישנם חיילים נוספים שלקחו חלק בניסוי החולים בקרוהן או שיחלו בעתיד ועל המשרד לפעול בהקדם לזמנם לבדיקות מעקב ובמקרה הצורך להכיר בהם כמי שחלו בעקבות שירותם הצבאי".

ממשרד הביטחון נמסר שיש הבדל מהותי בין שני החיילים לשעבר. לדברי דובר המשרד, "קוסובסקי לקה במחלה לאחר שחרורו מצה"ל, וכשלוש שנים לאחר השתתפותו במחקר. כדי לבדוק את טענותיו על קשר בין השתתפותו במחקר למחלה, הוא התבקש להעביר תיעוד רפואי לבחינת מנהלת המחקר של חיל הרפואה, אך סירב. הדבר הקשה על המנהלת לקיים בדיקה מעמיקה ומקצועית. בהמשך הגיש תביעה לאגף השיקום על קשר אפשרי בין המחקר למחלתו. תביעתו נדחתה על בסיס חוות דעת מומחה. במקרה השני, מדובר בחייל שלקה במחלה תוך כדי המחקר. לגביו דנה ועדת הבטיחות של המחקר שהופעלה מטעם מנהלת המחקר של חיל הרפואה והחליטה לזקוף את הספק לזכותו".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ