יובל אזולאי
יובל אזולאי

אזלת ידה של מדינת ישראל ניכרת מכל פינה בלוד: שמונה מסילות הברזל הסואנות שמאתגרות מדי דקות את היוצאים והנכנסים את שכונת הרכבת שבמערב העיר הפכו מזמן לאנדרטה של חלמאות וחידלון. כבר לפני שנים הקים משרד התחבורה ועדה שתדון בפתרון שיציל את ילדי השכונה, בשטח כמובן לא קרה דבר.

בתוך השכונה, ה"כספומטים" שמכרו בשיטתיות סמים לנרקומנים של ישראל יבשו, אך הנרקומנים עוד מוצאים פה ושם את מנת ההרואין הלא-טהור שלהם, לא לפני שפושטים ידיים רועדות לעבר נהגים שעוצרים ברמזורים האדומים של לוד, מתחננים לנדבות.

בכאוס הזה, ימלאו בתחילת השנה הבאה ארבע שנים לכהונתו של קצין החינוך הראשי לשעבר של צה"ל תא"ל (במיל') אילן הררי, שמונה לתפקיד ראש העיר בידי משרר הפנים, מחמת כתב אישום על קבלת שוחד שהוגש נגד ראש העירייה הקודם, בני רגב. האחרון, הורשע באחרונה בקבלת מיליון ו-400 אלף שקל מהקבלן דוד אפל (ראה מסגרת).

לשעמום העירוני הכבד התווסף השבוע החמסין וניכר שגם לאוויר לא היה כוח לזוז, גם לא ליד היכל התרבות העירוני הקרוי על שמו של ראש העיר הנערץ והמנוח, מקסים לוי. חבר הכנסת לשעבר יורם מרציאנו כינס שם מסיבת עיתונאים צנועה, נטולת מצגות ושקפים, סלוגנים, ג'ינגלים וגימיקים, מסיבת עיתונאים על טהרת בורקס-פיצה ומיץ בטעם תות-בננה. כשלשמאלו יועץ התקשורת רוני רימון, הודיע קבל עם ומקומונים שיתמודד על ראשות העיר בבחירות הבאות שיתקיימו אי שם, אם בכלל, בתחילת 2011.

מרציאנו, שהיה חבר כנסת ססגוני במפלגת העבודה ושימש ראש סיעתה, הסתבך בכהונתו הפרלמנטרית בתקרית מרה ומתוקשרת, כשבבילוי לילי במועדון בהרצליה לגם יותר מדי, התעמת עם מאבטחים וזכה לכותרות שהיה מוכן לשכוח. התיק נגדו נסגר שבועות אחר כך, אך סביר שבמרוץ האכזרי על ראשות עיריית לוד, אם יהיה כזה, יימצא מי שידפיס פלאיירים שיזכירו לו את התקרית הלומת האלכוהול. במסיבת העיתונאים השבוע, הוא לגם רק מים צוננים, מהסוג המינרלי כי השעה היתה שעת צהריים ובחוץ שרר שרב.

את חזונו, לשיקום לוד, הוא ירה בלי סימני פיסוק ובלי חמרמורת: בשנים ספורות יביא אליה עשרת אלפים תושבים חדשים; יספח את נמל התעופה הלאומי לתחומי שיפוטה ויגבה ממנו ארנונה; את הבנייה הפיראטית של הערבים ילבין ויגבה מהם מסים; ישדרג תשתיות של מים, ביוב וכבישים, שהוזנחו עשרות שנים, ועוד.

הכסף, לדעתו הוא בעיה שולית, כי אם תהיה גביית מסים נבונה, יהיה לעירייה מהיכן להשקיע וממילא - "במשרדי הממשלה יש מיליונים רבים שמיועדים ללוד ולא נוצלו במשך השנים", כטענתו. אם ייבחר לראשות העיר, כך לדבריו, הוא ידע למשוך את המזומנים ולחולל בלוד את המהפכה שחולל שלמה לחיאני בבת ים ואת הפלאים שעשה שמעון לנקרי בעכו, "שהיתה בנקודה מאוד דומה לזו שנמצאת כיום לוד" לפי מרציאנו.

המרתון של החיים

כדי להוכיח את טוהר כוונותיו, הצהיר מרציאנו שיתמודד ברשימה עצמאית שתיקרא "לוד 1". לשם הממלכתיות המתבקשת, הכריז גם על פרישה מוחלטת משורות מפלגת העבודה, תוך ויתור על כהונה אפשרית בכנסת הנוכחית, אחרי שיחולו שינויים פנים מפלגתיים שמנסה להוביל היו"ר, אהוד ברק. "אני בן העיר, גדלתי בה והיא יקרה לי", הצהיר. "ביומי הראשון בתפקיד, אקרא לשולחן עגול את ראש הממשלה והשרים, אדרוש מכל אחד שיתרום את תרומתו להצלת לוד כי זו משימה ציונית מדרגה ראשונה".

לטענתו, הוא מכיר את משרדי הממשלה מלפני ומלפנים והעיד על עצמו כאחד שמסוגל לחייג אל בית ראש הממשלה גם אחרי חצות, וכך גם לבתי השרים. "אני מקושר לכולם, מנשיא המדינה ועד לאחרון השרים וחברי הכנסת", אמר. "אהיה כל כך נודניק, שרק כדי להיפטר ממני הם ישחררו מיליונים ללוד".

מרציאנו מבטיח "לדאוג שלציבור יהיה היכן לבלות וליהנות. לא ייתכן שבעיר כזאת לא יהיה קאנטרי קלאב, אני אקים כזה. אפעל שיהיו כאן בתי קפה, שיהיו מוקדי בידור. אני אצן ומבחינתי זה המרתון של החיים. אני אקים פה עיר חדשה".

ישי לא ממהר להקדים

החישובים שגרמו למרציאנו לירות את יריית הפתיחה לבחירות מתבססים על כך שבראשית השנה ימצה הררי את כהונתו. לדבריו, זו עת שבה על פי החוק משרד הפנים צריך לאפשר ללודאים לבחור באופן דמוקרטי ראש עיר.

אולם, רק לפני ימים אחדים הודיע שר הפנים אלי ישי מעל הפודיום של הכנסת, כי הבחירות בלוד יתקיימו בנובמבר 2013, עת ייערכו בחירות מקומיות בכל הארץ. "כרגע אין לי כוונה להקדים את הבחירות בלוד אך ייתכן שאשנה את דעתי. יש ליקויים שצריך לתקן, ואם אראה שהקדמת הבחירות היא הדבר הנכון, אקדים", אמר ישי.

ראש העיר הממונה הררי בחר השבוע לשמור על פרופיל תקשורתי נמוך וסירב להתראיין בנושא. דרכו של הררי בעיר לא היתה קלה, ולפני כשנה הודיע על התפטרותו בטענה שמשרדי הממשלה לא נרתמים למאמץ הלאומי להצלת העיר, ושהשרים מקמצים ידיהם בבואו לבקש מהם תקציבי פיתוח. שר הפנים ישי קרא אותו לפגישה, פייס אותו עם משרדי הממשלה והררי שב אחר כבוד ללשכת ראש העיר האפרורית בלוד. מקורביו טענו השבוע כי עשיית השריר עבדה ותקציבים שהיו תקועים לפני כן בפקקים של שער הגיא, החלו זורמים אל הקופה העירונית המדולדלת.

בסביבתו של הררי אמרו השבוע שאם יתבקש - יסכים להאריך את כהונתו. שם מתגאים לספר כי כשנכנס לתפקיד במאי 2007 ירש הררי מקודמו בני רגב קטסטרופה פיננסית עם גירעון מצטבר של 162 מיליון שקלים. ואולם הוא הצליח לאזן את הקופה, עד שכיום הגירעון המצטבר עומד "רק" על 70 מיליון שקלים.

כשהזירה המקומית מתלהטת, הודיעו באחרונה גם חברי קבוצה מקומית של ערבים מלוד על כוונתם להעמיד מועמד משלהם לראשות העיר. כ-30 אחוזים מתושבי העיר הם ערבים. "רשויות המדינה והעירייה מתעלמות מהערבים ואנו רוצים לגדוע את המצב הזה", הסביר יו"ר הרשימה המקומית "אלנדא אל-ערבי", איסמעיל אזברגה. את המועמד שירוץ מטעמם יבחרו ערביי לוד, כך לדברי אזברגה, בפריימריז.

גם עו"ד יאיר רביבו, צעיר בן 35 שמנהל את רשת המתנ"סים המקומית, חובש כיפה סרוגה וחבר ליכוד, רוצה לרוץ. הוא רק לא יודע אם יש טעם להכריז על כך, כל עוד משרד הפנים טרם החליט על בחירות. "אני מוחמא מכך שאנשים רואים בי מועמד ראוי אך בטרם הוכרז מועד, אין לי כוונה לעסוק בזה", אמר ל"הארץ".

בכל מקרה, אם לקראת תום כהונתו של הררי משרד הפנים לא יאפשר בחירות בלוד, יש מי שיעתור לבג"ץ, בדרישה שיורה לשר הפנים להחזיר את הדמוקרטיה לעיר המדוכאת. רביבו הוא עותר פוטנציאלי.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ