המודיעין הפלסטיני קובע מי זכאי לקבל דרכון בעזה

מאז שנפתח מעבר רפיח, מספר היוצאים והנכנסים לרצועה גדל משמעותית, אך תושבים רבים עדיין לא יכולים לצאת כי בקשתם לקבל דרכון נענתה בשלילה

עמירה הס
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
עמירה הס

2,120 בני אדם עזבו את רצועת עזה דרך מעבר רפיח בין 4 ל-10 ביולי. 396 נוספים ביקשו לחצות את הגבול והושבו ריקם על ידי שלטונות מצרים. יציאת מספר קטן אך משמעותי של תושבי עזה נמנעה בשל המאבק בין פתח לחמאס, גם על הסמכות המפוקפקת להגביל את חופש התנועה של נתיניהן.

זו לא תחרות חדשה, אבל היא מורגשת ביתר שאת בחודשיים האחרונים, מאז החליטו שלטונות מצרים לפתוח את גבולם לרצועה, בעקבות היירוט הקטלני של המשט לעזה. מאז תחילת יוני יוצאים מדי שבוע יותר מ-2,000 איש מהרצועה ונכנסים אליה בסביבות 3,000. המעבר לגדה המערבית (דרך מחסום ארז) חסום כמעט הרמטית, ואילו המצרים מגבילים את היציאה דרך מעבר רפיח, ומתירים בעיקר את יציאתם של סטודנטים (או שובם), חולים הזקוקים לטיפול מחוץ לרצועה (ואינם מורשים להגיע לגדה המערבית) ובעלי אשרות כניסה למדינות אחרות. לשם השוואה, רק 45 אנשים הורשו לצאת מהרצועה במאי, 748 נכנסו ושניים נענו בשלילה (לפי נתוני "אוקספאם").

יש כאלו שמה שמפריד בינם לבין החלום או התוכנית לצאת מהרצועה הוא הדרכון. אצל כ-30 מהם הסיבה ברורה: מדובר בחברים בתנועת הפתח, שרשויות החמאס פשוט החרימו את הדרכונים שבידיהם. יש גם אנשי פתח שמדי פעם מקבלים מישראל היתרי יציאה לגדה, על סמך קשריהם המיוחדים עם הרשות הפלסטינית ברמאללה, אך שלטונות חמאס מונעים את צאתם.

גורמים עצמאיים בעזה דווקא מעריכים שמדובר באמצעי תגובה של ממשלת עזה למדיניות של ממשלת רמאללה, מאחר שמשרד הפנים ברמאללה לא הנפיק דרכונים לעשרות עזתים שמילאו ושלחו בחודשים האחרונים את בקשותיהם. במשרד הפנים בעזה טוענים שמאז ינואר השנה, משרד המודיעין הכללי הפלסטיני (המוח'אבראת) בודק כל בקשה לדרכון, לפני שהוא מאשר או מסרב.

בארגוני זכויות אדם בעזה, שמאשרים טענה זו, נאספות תלונות של תושבים שבקשותיהם לא נענו. יש שמזוהים עם שלטון החמאס, כמו למשל ויזה זענין, חברת המועצה הנבחרת בבית חנון ומיילדת שזכתה בפרס או"ם על עבודתה המסורה עם נשים וילדים בתקופת מתקפת צה"ל על הרצועה. היא אמנם קיבלה אישור לצאת לקורס לימודי בירושלים המזרחית, היא סיפרה בשיחת טלפון ל"הארץ", אבל בקשתה לדרכון כדי לצאת באוקטובר השנה לארה"ב, לטקס קבלת הפרס - נענתה בשלילה.

יש כאלה שהם חברי פתח, ומישהו כנראה דיווח עליהם לרשויות ברמאללה דיווח סרק על זיקתם כביכול לחמאס. אחד כזה, מאזור חאן יונס, סיפר ל"הארץ" שאחרי שבקשתו לדרכון לא נענתה הוא הפעיל את כל קשריו עם יוצאי עזה שחיים כיום ברמאללה, אנשי מנגנוני הביטחון של הרשות, והתערבותם אכן הביאה לו את הדרכון, באיחור של חצי שנה.

עד 2007 רישום האוכלוסין הפלסטיני רוכז במשרד הפנים בעזה, ושם הודפסו הדרכונים (גם של תושבי הגדה). עם השתלטות החמאס על מנגנוני הביטחון ברצועה הצליחה רמאללה להעביר אליה את רישומי האוכלוסין. היא גם הקפידה שלעזה לא יגיעו דרכונים ריקים (שמיוצרים בצרפת).

בנובמבר 2007 עוד היו בעזה כ-10,000 דרכונים ריקים ושני חצאי משרד הפנים הפלסטיני, ברמאללה ובעזה, תיאמו ביניהם. ברמאללה היה מחסור בדרכונים ריקים, ועזה שלחה לה 5,000. אבל מאוחר יותר, כשהגיעו מצרפת לגדה יותר מ-300,000 דרכונים ריקים, רמאללה שלחה לעזה רק 2,000, בשני מחזורים. האלף האחרון הגיע בקיץ 2008, ומאז מסרבת רמאללה לשתף את עזה במכסת הדרכונים הריקים. הרשויות בעזה חידשו במשך תקופה מסוימת את הדרכונים הישנים, עד שבאפריל 2009 שינתה הרשות הפלסטינית את כריכת הדרכון מירוק לשחור, את סוג הנייר והגבילה את התוקף לחמש שנים.

העזתים, כהרגלם, מצאו פתרונות. המיעוט, שמזוהה עם ארגוני אש"ף בכלל ופתח בפרט, הצליח לשלוח לרמאללה בקשות ולקבל את הדרכון דרך חברים ובני משפחה שמורשים לצאת מהרצועה. אחרים העבירו בקשותיהם דרך משרדי דיוור מהיר למיניהם, שדרשו מחירים מופקעים. במחסום שהקים החמאס באזור בית חנון החרימו לפעמים אנשי הביטחון מהשבים דרכונים לחברים שאלה שנשאו עמם.

הרשויות בעזה השלימו עם המציאות, והחלו לאפשר לעשרות סוכנויות מיוחדות ברצועה להפוך למתווכים גלויים בין משרד הפנים ברמאללה לבין התושבים. כך גם ירדו המחירים המופרזים (עד 1,000 שקל לדרכון, שמשרד הפנים גובה בעבורו 210 שקל בלבד). "פעם היינו משרד נסיעות, תיירות ועלייה לרגל", סיפר ל"הארץ" בעליה של אחת מהסוכנויות האלה, "עכשיו אין נסיעות ואין תיירות, אז הפכנו למשרד לדרכונים". לטענתו, הוא גובה בסביבות 300 שקל לדרכון. הפער במחיר מכסה את הוצאות המשלוח המהיר, הטלפונים, חתימות הנוטריון ואת התשלום לסוכני המשנה ברמאללה. מדי יום מתקבלות במשרד כמה עשרות בקשות, שמועברות למשרד הפנים. לפי המידע שהגיע לעזה, משרד הפנים מעביר אותן קודם כל לעיון קצין מיוחד של המוח'אבראת.

סוכן משנה אחד כזה סיפר ל"הארץ" שאמנם היו ניסיונות לזייף פרטים (כדי להשיג דרכונים לאנשי חמאס, בעיקר, תחת שם אחר), אך שהממשלה ברמאללה הבטיחה שמעתה לא תשלול מאיש את זכותו לדרכון ושאין זה נכון שהמוח'אבראת מתערב בהנפקה. בעל סוכנות הנסיעות בעזה סיפר שמדי חודש הוא שולח כ-500 בקשות לדרכונים. להערכתו, רק 10 מהבקשות לדרכון שנשלחו דרכו ביוני לא נענו.

דובר משרד הפנים ברצועה, איהאב אל ע'וסיין, אמר ל"הארץ" שמדי חודש זקוקה עזה לכ-10,000 דרכונים חדשים, וכי כ-100,000 אלף תושבים זקוקים לדרכון בדחיפות. לדבריו, מאז קיץ 2008 הנפיקה רמאללה רק 18,000 דרכונים חדשים לתושבי הרצועה, וכל אחד מהם נדרש לרשום במשרד הפנים בעזה את פרטי הדרכון החדש. לפי נתונים שהגיעו ממקורות לא רשמיים ממשרד הפנים ברמאללה למוסטפא אבראהים, חוקר בנציבות הפלסטינית העצמאית לזכויות האדם, יותר מ-100,000 דרכונים חדשים מרמאללה הגיעו לרצועה מאז 2007, מהם 22,000 רק בחמשת החודשים הראשונים של 2010.

"הארץ" העביר רשימת שאלות למשרד הפנים ברמאללה, דרך המרכז לתקשורת של הממשלה הפלסטינית ברמאללה, אך לא קיבל תשובות ישירות ונתונים, ורק הופנה להודעה לעיתונות של שר הפנים ברמאללה, סעיד אבו עלי. ההודעה אינה מתייחסת במישרין לטענות על מעורבות המודיעין בתהליך הנפקת הדרכונים, אך מרמזת על גילוי אי סדרים ובעיות, ומצהירה באופן כללי על מחויבותה לשקיפות, תפקידה לשרת את האוכלוסייה ועמדתה ש"הדרכון הפלסטיני הוא זכות טבעית לכל אזרח". אין בהודעה נתונים על מספר האנשים שנענו בשלילה.

עצם העובדה שיש בעזה אנשים שלא ניתן להם דרכון מטעם משרד הפנים ברמאללה מוסיפה לתחושת הכליאה של תושבי הרצועה.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ