"הטייסת האדומה" של חיל האוויר - לחשוב כמו טייס סורי

לאנשי "הטייסת האדומה" של חיל האוויר יש הרגלים מעט משונים: על סרבלי הטייסים מתנוססים דגלי סוריה והם פונים אל מגדל הפיקוח בערבית. המשימה: לדמות את האויב

אנשיל פפר
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
אנשיל פפר

הרחק מיתר בסיסיו הגדולים של חיל האוויר, בבסיס עובדה הצפוני לאילת, מוצבים אנשי טייסת 115. "הטייסת האדומה", או טייסת "הדרקון המעופף", לא ממלאת תפקידים מבצעיים ואפילו לא משתתפת בכוננות היירוט. טייסיה ומטוסיה מושאלים מטייסות אחרות, ודווקא בשעת מלחמה - היא מפסיקה לעופף. המשימה שעליה מופקדים אנשיה שונה לחלוטין: הטייסת האדומה מדמה את האויב.

לפני כשנה, במסגרת "קורס הכנה מנטלית ללחימה", נבחרה אחת הטייסות לקורבנה הראשון של האדומה. אחד אחרי השני, הודיע בקר התרגיל לטייסים כי הם הופלו על ידי האויב והם מתבקשים לחזור אל בסיס האם. "בערב הם התקשרו אלינו כדי לשאול מה הם עשו לא נכון, איך הפלנו אותם", משחזר מפקד הטייסת האדומה סגן אלוף איל. "אמרנו להם: יותר אל תתקשרו אלינו. לכו לדבר עם מפקד הטייסת שלכם, אנחנו נפגשים רק באוויר. תסיקו את המסקנות לבד - כמו במלחמה".

טייסת 115 משמשת כיום למעשה הזרוע המבצעית של מחלקת ההדרכה של חיל האוויר, ומפעילה את ה"מרכז לאימון מתקדם" שלו. היא קמה במתכונתה הנוכחית לפני כחמש שנים, במהלך שנוי במחלוקת בעת תקופת כהונתו של מפקד החיל הקודם, האלוף אליעזר שקדי. ההחלטה להקצות מטוסים ממשימות מבצעיות, להוריד איתם אל קצה הנגב קבוצת טייסים מצטיינים ולאפשר להם לעסוק אך ורק ב"בימוי אויב", נבעה מההכרה שהתעוררה בחיל בחסרונו של נדבך מרכזי בהכשרת הטייסים. את ההבנה הזו ביטא מפקד החיל הנוכחי, האלוף עידו נחושתן, בתום מבצע עופרת יצוקה. כשסיכם בסיפוק את הישגי החיל, הוא הוסיף בסוף הערת אזהרה: "צוותי האוויר צריכים ללמוד לעבוד תחת אש. אנחנו רואים מה שיש לחיזבאללה ולסוריה וזה לא מסוג הדברים שהחיל מורגל בו".

נחושתן התבסס על עובדות היסטוריות: הפעם האחרונה שבה טייס חיל האוויר הפיל מטוס אויב אירעה ב-1986. החיל כולו לא נאלץ להילחם מול צבא בעל מערך הגנה אווירית ומטוסי יירוט מאז המערכה מעל בקעת הלבנון במבצע של"ג (1982). הפעם האחרונה שבה התמודד עם לחימה אינטנסיבית, שבמסגרתה הופלו מטוסים מדי יום וטייסים נלקחו בשבי או נהרגו, היתה במלחמת יום כיפור.

סא"ל איל (36) לא רואה בהכרח כחיסרון את העובדה שהטייסים בני דורו לא חוו מערכה אווירית. "במלחמת יום כיפור אמרו בהתחלה שמי שלא טס בששת הימים לא יכול להילחם, ובסוף הצעירים נלחמו לא פחות טוב מהוותיקים", הוא מסביר. "גם אני כטייס צעיר טסתי עם כאלה שהיה להם ניסיון קרבי, ואי אפשר לומר שהם היו טובים יותר או פחות. לא בטוח בכלל שהלקחים משל"ג וקרבות האוויר ההדוקים רלוונטיים היום, כשאנחנו מתבססים הרבה יותר על חימוש מדויק".

תפקידם של טייסי האדומה הוא ליצור תרחישים דומים, עד כמה שניתן, למצבים שאליהם עלולים להיקלע בעת מלחמה הטייסים הצעירים שרק סיימו את הכשרתם וקליטתם בטייסות המבצעיות.

המלה "איראן" לא תישמע בשום שיחה לציטוט, ואפילו המונח הערטילאי "משימות במעגל הרחוק" כבר נמחק באחרונה מהז'רגון התקשורתי. זאת בשל מגבלות הצנזורה וביטחון השדה שאינם מאפשרים לטייסים ולמפקדים בחיל האוויר לדבר על תוכניות מבצעיות. אבל יש אויב שניתן לדבר עליו יחסית בגלוי - השכנה מצפון. ואכן, כחלק מהווי האדומה, מודבקים לסרבלי הטייסים דגלי סוריה, ובמקום שמם המקורי מתנוסס שם פרטי בערבית. הם אפילו מחליפים כמה משפטים בערבית עם מגדל הפיקוח כשהם מסיעים להמראה, כדי להיכנס לאווירה.

בניגוד לטייסות אחרות שבהן את תפקיד קצין המודיעין ממלא אחד הטייסים, לאדומה הוקצה קצין מודיעין מקצועי. הוא מנצל את כל הידע העומד לרשות להק המודיעין כדי לבנות יחד עם הטייסים מתארי אימון מציאותיים כמה שיותר.

כחלק מקורס ההכנה המנטלית ללחימה, הטייסים ש"הופלו" באימונים עם האדומה לא חוזרים לטייסת לתחקיר השגרתי. במקום זאת, הם נלקחים למסע לילי מפרך, שמסתיים במקרה הטוב בחילוץ בעזרת מסוק ולעתים גם בנפילה מבוימת בשבי. מדובר בגרסה מתוחכמת יותר של "סדרת השבי", שאותה עוברים טייסים ולוחמי יחידות עלית כחלק מהכשרתם. "במשך יומיים, אנחנו מעבירים את הטייסת סוג של כישלון ומשבר", מסביר סא"ל איל. "בליווי הפסיכולוג של הבסיס, מעבירים את הטייסים במתארים קשים. בהמשך בונים את הטייסת מחדש דרך הצלחות באוויר".

כלי הטיס שחיל האוויר איבד בשתי המלחמות בלבנון נפגעו כולם מאש מהקרקע. לכן, כדי להשלים את מתאר האיומים הצפוי מפעילה הטייסת גף מסוקי קוברה ("צפע") וגף קרקעי. הם נועדו לדמות בין היתר סוללות טילי נ"מ ומערכות מכ"מ המצויות בידי מדינות ערב. כשהאדומה מאמנת את טייסות המסוקים, הקוברות עוברות במהירות מנקודה לנקודה ומדמות באמצעות נורים שיגורי טילי כתף, ממש כמו אלה שברשות חמאס וחיזבאללה.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ