מהפכת הצוללות בצה"ל: המערך יגדל פי 3 - מדיני ביטחוני - הארץ

מהפכת הצוללות בצה"ל: המערך יגדל פי 3

ההתרחבות, שתושלם בתוך שמונה שנים, תאפשר לחיל הים לבצע יותר פעולות הרחק מישראל, אך ביחידה יש מי שמצר על האינטימיות שתאבד

אנשיל פפר
אנשיל פפר
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
אנשיל פפר
אנשיל פפר

שייטת הצוללות של חיל הים היא מהיחידות האינטימיות ביותר בצה"ל. האווירה השוררת ביחידה נגזרת לא רק מאופי המשימות, שבהן כמה עשרות גברים שוהים יחד מתחת לפני הים בצינור ברזל במשך ימים ארוכים, אלא גם מהעובדה שמשרתים ביחידה מעט מאוד לוחמים.

בעשור הקרוב עומדת שייטת הצוללות לעבור מהפכה: ראשיתה תהיה בקליטת שתי צוללות חדשות מדגם דולפין המשופר - במהלך השנתיים הקרובות - אך חלקה המשמעותי יותר יבוא לידי ביטוי בהרחבה של כוח האדם, משלושת הצוותים כיום לעשרה צוותים, עד 2018. התרחבות השייטת תאפשר לבצע הרבה יותר משימות ארוכות טווח.

בשנים האחרונות, ובמיוחד עם התגברות הלוחמה החשאית במשלוחי הנשק מאיראן לחיזבאללה ולחמאס, תופס חיל הים את מקומו של חיל האוויר כזרוע הארוכה האמיתית של צה"ל. "מבחינתנו, הישג מקצועי של צוללן הוא להיות בצוות הראשון שנכנס לזירה חדשה ולומד אותה לעומק", אומר בחיוך אחד הקצינים בשייטת.

צה"ל לא נוהג לפרסם פרטים על אופי הפעילות המבצעית של הצוללות, אולם על פי פרסומים זרים, מלבד איסוף מודיעין ולוחמה ימית קונבנציונלית, מצוידות שלוש צוללות הדולפין לא רק בטילי טורפדו, אלא גם באמצעים המאפשרים שיגור טילי שיוט בעלי ראש נפץ גרעיני. הפלגה של דולפין לפני כמה חודשים בתעלת סואץ התפרשה בתקשורת הזרה ככוונה להציב צוללת ישראלית במימי המפרץ הפרסי.

מנותקים מהעולם

החשאיות היא טבע שני אצל הצוללנים. "יש משימות רבות שבהן אנחנו לא יודעים מה אנחנו אמורים לעשות בדיוק", אומר לוחם שהשתחרר באחרונה משירות בשייטת, "מקבלים פקודה להגיע לנקודה מסוימת וזהו. בחלק גדול מהזמן גם הקצינים מבינים מה בעצם הם עשו שם רק לאחר המשימה".

הצוללנים נכנסים להוויה המבודדת שלהם כבר בשלבי ההכשרה הראשוניים. בית הספר צוללן, שבו נערכת ההכשרה, אמנם נמצא בבסיס ההדרכה ההומה של חיל הים בעיר חיפה, אך מפקדיו דואגים ליצור אווירה סגורה ומנותקת הדומה יותר לאווירה בטירונות במדבר לפני 20 שנה.

"הם מגיעים לשלושה שבועות וברגע שהם נכנסים הם מפקידים את הטלפון הנייד", מסביר מפקד בית הספר רב-סרן ישראל, "הם יכולים לדבר עם ההורים פעם בשבוע, ביום שישי, מטלפון ציבורי".

בשנים האחרונות עלה הביקוש להתגייס ליחידה: על כל מקום פנוי בקורס מתחרים חמישה צעירים. אולם בחודשים הראשונים נושרים יותר מ-40%. "אני לוקח אותם בתחילת הקורס לראות את הצוללת", אומר רב-סרן ישראל, "אני אומר להם שזהו המקום שבו הם יחיו במשך ארבע שנים וחצי (הצוללנים נדרשים לחתום על שנה וחצי של שירות קבע - א"פ). יש כאלה שפורשים מרצונם בהתחלה כי הם מרגישים שזה לא מספיק קרבי. הם רוצים לראות את הלבן בעיניים של האויב".

עשו לנו לייק לקבלת כל החדשות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם

בשלב הבסיסי של הקורס, במשך ארבעה חודשים וחצי, מותר לחניכים בבסיס לנוע רק מבניין בית הספר לחדר האוכל ולמבנה המגורים. מי שנמצא מחוץ לאזור נענש. "הם יחיו בצוללת תקופות של בין 18 ל-30 יממות", מסביר ישראל, "אם נתפוס אותם מדברים עם מישהו אחר בבסיס, בפעם הראשונה הם יקבלו התראה, בפעם השנייה הם ייענשו בחומרה, ובפעם השלישית פשוט ניאלץ להיפרד מהם".

ישראל מספר כי "בחודשים הראשונים המדריכים נמצאים עם החניכים כל הזמן, במעקב צמוד 24 שעות ביממה. רואים מי מתעצבן, מי מחפף, איך הם עובדים ומדברים אחד עם השני. אנחנו מקפידים על קוצו של יוד ומענישים על כל דבר. צוללן חייב להבין שהוא השאיר את כל חיי האזרחות מאחוריו. זאת משמעת ודיוק ברמה אחרת לגמרי".

ב-13 חודשי ההכשרה נדרשים החניכים לשנן אלפי עמודים המתארים פרטים טכניים סבוכים, וללמוד להפעיל לא רק את עמדות הקרב שלהם אלא גם לתקן אותן במעמקים בשעת הצורך. "אנחנו מחפשים אנשים עם ערכים של רעות, אחריות ויכולת טכנית", אומר ישראל, "אבל בעיקר אנשים עם יכולת למידה של חומר רב בזמן קצר. גם אחרי שהם מסיימים את הקורס, בצוללת לומדים כל הזמן".

בשלב הראשון של הקורס עוד יוצאים החניכים למסעות בשטח, בעיקר כדי ליצור תחושה של אחוות צוות, אך בהמשך הצד הפיזי מקבל פחות דגש. החיילים בצוללות מוגדרים כלוחמים, אך ההכשרה הקרבית שלהם מסתכמת ברובאי 02 - אותה ההכשרה שמקבלים חיילים שמשרתים בקריה. את הפעילות המבצעית שלהם יעברו הצוללנים במכנסיים קצרים ובגופיות מול מסכים מרצדים, אך במהלך שירותם הם יישלחו לזירות המסוכנות ביותר, הרחק מגבולות הארץ.

1,900 טון בעומק הים

כדי להרחיב את אפשרויות האימונים, נבנו בשנתיים האחרונות שני סימולטורים מתקדמים, שבהם מתאמנים החניכים מאות שעות לפני שהם יוצאים להפלגה מבצעית. הסימולטורים מדמים באופן מדויק את העמדות בחללים המבצעיים המרכזיים של הצוללת: המי"ק (מרכז ידיעות קרב), שממנו מופעלות כל המערכות המבצעיות, והמרכז הטכני, ששולט במערכות ההנדסיות של הצוללת, שמשקלה 1,900 טונות.

במרכז הטכני יושבים בדרך כלל ההגאי, לידו שני מפעילים - זוטר ובכיר, ועמם קצין משמרת. אנשי המרכז הטכני יהיו הראשונים שיצטרכו להגיב במקרה חירום של חדירת מים לצוללת, או כל פגיעה פיזית אחרת. במצב של חשש אמיתי לשלמות הכלי, יצטרכו לבצע ירי חירום, שבו הצוללת מרוקנת את כל המכלים בבת אחת ועולה מיד לפני המים.

סימולטור המי"ק מוגדר כמאמן טקטי, כלומר סימולטור המאפשר לקיים תרחיש של משימה מבצעית שלמה. הוא כולל 60 מחשבים וההקמה שלו, שנשלמת והולכת בימים אלה, נמשכת כבר למעלה משנה. עלות הפרויקט היא כ-30 מיליון שקל.

במי"ק יש שני פריסקופים המאפשרים צפייה אל מחוץ לצוללת; עמדת גילוי מכ"ם; עמדות שליטה ובקרה; נשק; סונאר; ושולחן ניווט. בהפלגה שגרתית נמצאים במי"ק חמישה לוחמים ושני קצינים, אחד מהם תמיד צמוד לפריסקופ, כשהבכיר מהם מוגדר קמ"ש 1 (קצין משמרת) ומפקד ברגע נתון על הצוללת. בנוסף למפקד הצוללת יש בצוות שלושה קצינים היכולים למלא את תפקיד קמ"ש 1. "האחריות המוטלת על קמ"ש 1 היא אדירה", מסביר אחד הקצינים בשייטת, "אתה קרוב לחוף אויב, רואה לבד מטרה בפריסקופ, ואם יגלו אותך יהיו לך שניות להגיב ולקבל החלטה".

בפעולה מבצעית, נכנס המי"ק למצב "עמדות", והחלל הקטן מתמלא בכ-20 קצינים ולוחמים. "כל אחד כאן יודע בדיוק איפה הוא עומד ומתי הוא מדבר", מסביר סרן מנחם, מפקד סימולטור ששירת עד לפני שנה כסגן מפקד צוללת, "צפוף פה מאוד אבל גם מאוד שקט. מעבירים מסרים במבט או במלה".

רק לחלק מאנשי המי"ק יש כיסא ומסכים משלהם. גם למפקד הצוללת אין כיסא ובמצב עמדות הוא בדרך כלל יתפוס מקום בין שני הפריסקופים, בנקודה המאפשרת לו לראות את כל המסכים החיוניים. יתר אנשי הצוות מתורגלים בתפיסת עמדות המאפשרות להם לראות את המידע הרלוונטי מבלי להסתיר לאחרים.

הכל מתועד

חלק גדול מהפעילות של הצוללות הוא בתחום איסוף המודיעין. בשייטת לא מפרטים את היכולות הטכניות של הגלאים והמצלמות הנמצאים על שני הפריסקופים, כמו גם את המרחק מהחוף שבו הם פועלים. "בוא נאמר רק שאני יכול להסתכל לאנשים לתוך הבתים", אומר סרן מנחם, "אנחנו מתזמנים את המכשירים לפי הרמזורים בכביש החוף".

הסימולטור הטקטי מאפשר מגוון רחב מאוד של אימונים, מהכשרה של איש צוות בודד על העמדה שיתפוס בצוללת, דרך אימון ראשי צוותים וקציני משמרת לעתיד, ועד תרגול של צוות שלם. מדריכי הסימולטור מזינים את העמדות במתאר המשימה ובמצבים לא צפויים. כל הפעולות שלהם מצולמות במצלמות וידיאו, ולאחר האימון הם עוברים לחדר התחקירים כדי לבחון את צעדיהם. המתקן מאפשר ליצור לצוות משימה שלמה, משגרת משמרת ועד מצב חירום.

הסימולטור גם שכלל מאוד את מבחן ההסמכה שעובר צוות צוללת פעם בשנה. המבחן מתחיל במגוון תרחישים בסימולטור, ולאחר מכן יוצא רב-סרן ישראל בליווי מדריכים לבחון את הצוות בהפלגה שנמשכת שלושה ימים.

בימים אלה כבר מכשירים לוחמים וקצינים שירכיבו את הצוות של דגם הדולפין הרביעי, שיגיע מהמספנה בגרמניה בשנה הבאה. ב-2012 תגיע לישראל הצוללת החמישית. בשלב הבא, מתכוונים בחיל הים להכשיר שני צוותים לכל צוללת. כיום המגבלה העיקרית להחזיק את הצוללות בים למשך תקופות ארוכות יותר היא הצורך לאפשר לצוותים תקופות של מנוחה, לימודים, הכנה למבצעים ושהות עם בני משפחותיהם. בעתיד מתכוונים בשייטת שברגע שתחזור צוללת לרציף, היא תוכל לתדלק ולצאת מחדש עם צוות טרי. במספרים, מדובר בהכפלת כוח האדם ביותר מפי שלושה. קצינים ותיקים ביחידה, שב-51 שנות קיומה שירתו בה רק כ-2,000 קצינים ולוחמים, מדברים על החשש שבמקביל להתעצמות המבצעית, ייאבד משהו מהמשפחתיות בשייטת.


חיילי חיל הים באחד משני הסימולטורים שהוקמו כדי לדמות תנאי צוללת


צוללת דולפין בחזרה לקראת משט יום העצמאות ה-60

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ