ג'קי חורי
ג'קי חורי

מפקד המחוז הצפוני לשעבר, ניצב בדימוס אליק רון, מגדיר עצמו כיהודי קנאי אבל גם כאיש שמאל, למרות שוועדת אור שחקרה את אירועי אוקטובר 2000 קבעה שהוא אחראי במידה רבה להידרדרות היחסים בינו לבין המגזר הערבי במחוז, עד כדי נתק שהחמיר את המהומות. הוא מגדיר עצמו שמאלני, ולא מערכת היחסים בין המדינה לאזרחיה הערבים מדירה שינה מעיניו אלא תהליך השלום עם הפלסטינים. את המונח טרנספר הוא לא מוכן לשמוע אבל כן מותר לגרש את מי שבית המשפט קבע שבגד במדינה.

• אליק רון, אולי אתה אשם בכך שנתת הוראות לפתוח באש, כולל ירי צלפים?

"ראשית אני אומר שהתוצאה של האירועים הייתה טרגית, אבל ההוראה לפעול מול המתפרעים הייתה מתבקשת נוכח הסכנה שהייתה: אזרח יהודי נהרג כתוצאה מהשלכת אבן והיו חסימות של צירים מרכזיים. אני שלם עם ההחלטה להשתמש בצלפים ואני אומר לך בוודאות שאף אחד לא נהרג כתוצאה מירי הצלפים. הם פגעו ופצעו קשה אבל לא הרגו".

• 10 שנים אחרי, איך אתה מתייחס לאירועי אוקטובר?

"יותר מדי דברים שלא השתנו והאשמה לפתחם של רבים יהודים וערבים. מצד אחד, הנהגת המדינה לא השכילה במשך שנים לתת תחושה לערביי ישראל שהם אזרחי המדינה, וצריך לעשות הכל כדי לשמור על המדינה שהוגדרה מיום הקמתה כמדינתו של העם היהודי גם כמדינה דמוקרטית גם למיעוטים שחיים בה. ומצד שני יש עדיין במגזר הערבי מנהיגות שיוצאת במפורש נגד תהליך השלום ונגד המדינה. אני לא מצפה שערבי ישיר את התקווה אבל כיהודי קנאי אני לא יכול לסבול שישרפו את דגל המדינה. את הדגל צריכים לכבד. אני גם מתנגד נחרצות לכיבוש וצריך לסיים אותו, אני תומך ביוזמת ז'נווה ואני בעד שוויון הזדמנויות וחיזוק והמיעוטים בהשכלה ופרנסה וחינוך, ואני חושב שאין סתירה בין הדברים".

• אבל באוקטובר 2000 הציבור הערבי יצא לרחובות בגלל הכיבוש, ובגלל אי שוויון ההזדמנויות והמחאה על מדיניות של אפליה וקיפוח?

"אני לא מגדיר אותם כמחאה. אני מגדיר אותם כפרעות. לפגוע בסמלי מדינה, לשרוף בנקים ומוסדות ציבור, לחסום כבישים ולזרוק אבנים זו לא מחאה לגיטימית ולא לפי חוק. צריך לזכור שגם אזרח יהודי נהרג כתוצאה מהשלכת אבן ליד ג'סר א-זרקא ואת האזרח היהודי הזה כמעט ואף אחד לא מזכיר. להערכתי באותם ימים גם ראשי ועדת המעקב של ערביי ישראל לא העריכו או לא ציפו להתרחשויות והם אשמים בכך שהם הוציאו את השד מהבקבוק".

• ועדת אור קבעה שאתה לא יכול לכהן עוד בתפקיד.

"ראשית, לא פוטרתי ולא הודחתי. אפילו הארכתי את שירותי בעוד שנה בגלל ועדת אור, שקבעה שאני לא יכול לכהן בתפקיד אחר כמו מפכ"ל. אבל גם אמרתי לוועדה כי היה כשל מודיעיני הן של השב"כ והן של המשטרה באותם ימים".

• עימותים אחרי אוקטובר 2000 הסתיימו כמעט בלי נפגעים. אתה לא חושב בדיעבד שאפשר היה להשתמש באמצעים אחרים ולא בירי חי וכדורי גומי?

"התשובה ברורה כי המדינה השכילה ותקצבה את המשטרה והיום יודעים להתמודד עם מצבים מורכבים בצורה יותר יעילה באמצעים שלא היו לי אז. אם היו לי, הייתי משתמש בהם".

• אבל יש גם הידברות או הימנעות מחיכוך. מאז האירועים המשטרה לא נכנסת ליישובים כשמציינים את יום האדמה או אירועי אוקטובר.

"אני לא חושב שזה נכון. זו בעיה של המדינה, לא רק של הציבור הערבי. אם המדינה רואה בהם אזרחים שווים חייבים לתת להם את השירות המשטרתי. אתה מדמיין אזכרה או תהלוכה לימין או לשמאל בכיכר רבין ואין משטרה? זה תפקידה של המשטרה והעובדה שהמשטרה בימים כאלה נמצאת בחוץ זו הבעיה בעיניי מבחינת יחס המדינה לאזרחים הערבים. להפך, היום אין מספיק משטרה ביישובים הערביים. תראה את האחוז הגבוה של תאונות הדרכים שנובע גם מתשתיות לקויות. צריך לעשות כל מאמץ לתת לאזרחים הערבים תחושה שהם אזרחים ואני גורס שצריך לקרב את הצעירים ואחת האפשרויות היא השירות הלאומי".

• אולי לפני השירות הלאומי צריך לעשות גם צדק ולפתוח את החקירה מחדש בעניין השוטרים שירו בצעירים הערבים ולהעמיד את השוטרים לדין?

"בחקירה כזו צריך להוכיח קשר בין רובה לקליע ומי שהחזיק ברובה ומי ירה ומי נפגע. אז במח"ש אמרו שלא פתחו מיד בחקירה כי זה היה כמו במלחמה. לדעתי היום אי אפשר לעשות ולהוכיח זאת, ובוודאי לא אחרי עשר שנים. צריך לפעול בדרכים אחרות לכבות את האש ולהגיע לגישור, לדוגמה, להרוס בית. מי שבנה בית יודע מה התחושה שהורסים. אם לפעול אז לפעול ממש עם תחילת העבודה ולא אחרי שבונים".

• היום, מערכת היחסים בין יהודים לערבים מורכבת יותר.

"אני חושב שצריך ללמוד מההיסטוריה ולהפיק לקחים. בעיניי הסוגיה המרכזית כיום היא תהליך השלום ושני הצדדים לא עושים מספיק. צריך לסיים את הכיבוש, להקים שתי מדינות עם גבולות ברורים, ואני מאמין שזה יקרין לטובה גם על מערכת היחסים בין יהודים לערבים במדינה".

• אבל שמעת את שר החוץ ליברמן, שטוען שאין סיכוי ומדבר על חילופי שטחים ואוכלוסיות?

ליברמן לא צריך להמשיך בתפקידו כשר החוץ אחרי דברים כאלה. יכול להיות שעוד כמה שנים הוא יגיד אמרתי לכם, אבל אני לא מוכן לשמוע את המונח טרנספר. רק בוגדים יכולים לגרש".

• ומי קובע מי בוגד או לא, אתה או ליברמן?

לא אני ולא אתה ולא ליברמן. רק בית המשפט. אחד כמו עזמי בשארה צריך לשמור את הכסף שהוא מקבל בצד ואם יישפט ויצא זכאי שיקבל את הכסף עם ריבית. אם יוכח שהוא בוגד אי אפשר שהוא ימשיך לקבל מהמדינה הטבות כאזרח".

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ