חיים לוינסון
חיים לוינסון
נופלים בין הכיסאות | כל שר והוועדות שלו

רבות דובר על השיאים ששברה ממשלת נתניהו השנייה - הממשלה הגדולה, היקרה והמנופחת בתולדות ישראל, הכוללת תפקידי שר שנתפרו ברגע האחרון ומשרדים שהוקמו יש מאין כדי לספק לראש הממשלה "יציבות שלטונית". אבל התהליך שהחל לפני שנה וחצי לא הסתיים רק שם. ממשלת נתניהו שוברת שיאים גם במספר ועדות השרים שהוקמו בה: לא פחות מ-49 ועדות שרים, קצב של ועדה לכל 2 ישיבות ממשלה. נתניהו עצמו מכהן כיו"ר של 15 מתוכן; שיאן החבר בוועדות הוא שר המשפטים יעקב נאמן, הרשום בלא פחות מ-39 מהן.

בדיקת "הארץ" מעלה כי השרים לא לוקחים ברצינות גדולה מדי את חברותם בוועדות. מלבד בקבינט המדיני-ביטחוני ובוועדה לחקיקה, שרים מעידים כי ישיבות מתכנסות עם פחות ממחצית החברים, ולעתים אפילו רק עם יו"ר הוועדה עצמה. כשכל שר חבר ב-16 ועדות בממוצע, לא מפתיע שהרוב המוחלט של עוזרים, ראשי מטות ושרים שהתראיינו לכתבה התקשו לזכור באיזה ועדות הם חברים, והופתעו לשמוע על דבר קיום ועדות מסוימות שהשרים חברים בהם. חלק מהוועדות מתכנסות לעתים רחוקות אם בכלל, ומלבד התואר הבומבסטי אין מאחוריהן דבר. בתשובה לפניית "הארץ", סירבה מזכירות הממשלה למסור נתונים לגבי מועד כינוסי הוועדות ונוכחות השרים בה.

ועדות השרים מוקמות בהחלטת ממשלה, והן משמשות למעשה מיני-ממשלה, שהחברים בה מוסמכים לקבל החלטות לפי הסמכויות שהוקנו להם. החלטות הוועדה מופצות לכלל השרים, היכולים לערער עליהן בפני מליאת הממשלה בתוך שבועיים. אם אף שר לא מערער, ההחלטה הופכת להחלטת ממשלה.

ניתן לחלק את ועדות השרים לשלושה סוגים. הראשון, ועדות שרים סטטוטוריות הפועלות לפי חוק: למשל, ועדת השרים לענייני ביטחון (הקבינט המדיני-ביטחוני), ועדת שרים לענייני שב"כ וועדת שרים לענייני הפרטה. הסוג השני הוא ועדות שרים קבועות, המוקמות על ידי הממשלה לטפל בנושאים על פי החלטתה. כך למשל ועדת השרים לענייני הטיפול במפוני גוש קטיף. הסוג השלישי הוא ועדות שרים המתכנסות כדי לטפל בנושא מסוים, ומתפזרות בסיום עבודתן: אלו ועדות שרים העוסקות בחוקים מסוימים דוגמת חוק החמץ ושלילת ביטוח לאומי ממעורבים בטרור, או ועדת שרים לענייני השיטור העירוני ומינהל מקרקעי ישראל.

אך מרוב ועדות, השרים מבולבלים ולא יודעים לומר מתי הוועדות מתכנסות. שר החבר בוועדה לענייני קבורה, טוען שזו לא התכנסה מעולם. לעומתו, אלון נוריאל, דובר השר יעקב מרגי המכהן כיו"ר הוועדה, טוען שזו התכנסה שלוש פעמים "ומכיוון שאותו שר לא מגיע אז הוא טוען שלא התכנסה".

ראש הממשלה, מלבד עיסוקיו הרבים, מכהן גם כיו"ר של 15 ועדות. ועדת השרים בראשותו "לשיפור מצבם של הפלסטינים ביהודה ושומרון" הוקמה על מנת לבחון דרכים לקידום פעילות כלכלית, איכות חיים, הסרת חסמים ועידוד תנועת סחורות של התושבים הפלסטינים. חברים בה יובל שטייניץ, דן מרידור, משה יעלון, סילבן שלום, אביגדור ליברמן, אהוד ברק ושלום שמחון. הוועדה התכנסה פעם אחת, באוגוסט 2009, ומאז לא התכנסה שוב ולא נקבע תאריך לכינוסה.

נתניהו עומד גם בראשות "הוועדה לתיאום הפעולות בין הממשלה לבין ההסתדרות הציונית והסוכנות היהודית". אחד השרים החבר בוועדה, הופתע לשמוע מ"הארץ" שהיא בכלל קיימת והוא חבר בה. על פי החלטת הממשלה, הוועדה אמורה להתכנס שלוש פעמים בשנה לפחות, אך הפעם האחרונה שהיא התכנסה היתה ב-27 בספטמבר 2009, והיא תתכנס שוב ביום שני הקרוב. אחד השרים החבר בוועדה, מסביר מה בעצם עושים שם: "מתאמים מסרים ומדיניות עם הסוכנות וההסתדרות לפני הכנסים השנתיים שלהם. בפעם שעברה אישרנו תוכנית חינוך של הסוכנות בקהילות יהודיות בחו"ל".

שר החוץ אביגדור ליברמן, הוא יו"ר "ועדת השרים לעניין ההיבטים המדיניים הבינלאומיים הנוגעים למאבקה של מדינת ישראל בטרור". חברי הוועדה התקשו להיזכר מתי היתה הפעם האחרונה שהתכנסה. דובר השר, צחי משה, הפנה את "הארץ" למזכירות הממשלה. כאמור, מזכירות הממשלה סירבה להעביר את המידע הרלוונטי.

שיאן הוועדות הוא שר המשפטים, יעקב נאמן, החבר בלא פחות מ-39 ועדות שרים (אם כי חלק קטן מהן סיים כבר את תפקידו). הוא חבר בקבינט; בוועדת החקיקה; חברה וכלכלה (הקבינט הכלכלי); שב"כ; אוכלוסייה ערבית, דרוזית וצ'רקסית; רפורמה במינהל; עלייה וקליטה; מאבק באלימות; סיוע למפוני גוש קטיף; מינוי מנכ"לים למשרדי ממשלה; היבטים מדיניים בינלאומיים הנוגעים למאבקה של מדינת ישראל בטרור; ירושלים רבתי; מערך המילואים; שינוי אקלים; פנים ותשתיות; העסקת עובדים זרים, ועוד ועוד. לא ברור כמה אפקטיבי תפקודו של השר בוועדות הרבות שהוא חבר בהן. לטענת דוברו של נאמן, השר מקפיד להשתתף בכל הישיבות אליהן הוא מוזמן.

בדיקת "הארץ" מעלה שאחוז הנוכחות של השרים בוועדות הוא סביב 50%. עוזר שר מספר: "יש ועדות ששרים לא מייחסים להן חשיבות. יש ועדות שכן, שלא מקלים בהן ראש. בוועדת שרים לחקיקה יש נוכחות של למעלה מ-50%, כי השר מרגיש שהוא משפיע, שיש לו זכות החלטה על מה שיקרה במדינה".

בסופו של דבר, אמורות הוועדות לייעל את עבודת הממשלה. לעתים חוסר הרצינות של החברים בהן גורמים לזניחת הטיפול בנושאים חשובים. לדברי השרים המשתתפים, "לפעמים זה מייעל ולפעמים זה תוקע, שמוציאים נושא לוועדה וקוברים אותו. כל נושא לגופו. יש ועדות שיש בהן דיונים רציניים ויש ועדות שתקועות".

שר אחר התלוצץ: "תאר לך שלא היו כל כך הרבה ועדות, לא היה מה לעשות עם הזמן", אך הוסיף בנימה רצינית כי "חלק גדול מהנושאים בוועדות הם דברים מאוד טכניים, שחבל להעלות לממשלה. אבל כשאתה חבר בהרבה ועדות אז יש כאלו שממעטים להגיע. לפחות בוועדה שלי, זה מאוד מייעל כי אחרת ההחלטות לא היו מתקבלות".

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ