א"ב של מודיעין

חושבים שהמודיעין הוא קוסם, אך לכל הערכה על התנהגות האויב יכולה להיות הערכה הפוכה. זה משחק של נטילת סיכונים, אומר אמנון סופרין, לשעבר ראש אגף מודיעין במוסד

יוסי מלמן
חשאי
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
יוסי מלמן
חשאי

מועצת הביטחון מחליטה על עיצומים חדשים ותקיפים יותר נגד איראן. צפויה הודעה דרמטית של מנהיגי איראן על "אירוע גדול". איראן מסלקת את פקחי הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א) ומונעת את כניסתם לאתרי הגרעין שלה. היא מעמידה בכוננות את בסיסי הטילים הבליסטיים. גם צבא סוריה מכריז על כוננות גבוהה ומתחיל בתרגיל צבאי רחב ממדים. מזכ"ל חיזבאללה, חסן נסראללה, מגיע לביקור פתאומי בדמשק.

בכירי קהילת המודיעין הישראלי מתכנסים לישיבת חירום. הם מעריכים, כי רצף האירועים מעיד על כך שאיראן עומדת להודיע שפיתחה נשק גרעיני. סוריה וחיזבאללה מתאמים עמדות לקראת אפשרות של תקיפה ישראלית או אמריקאית, והכל נערכים למלחמה.

את התרחיש הזה, כדוגמה למורכבות "התמונה המודיעינית", יציג מחר אמנון סופרין בכנס בינלאומי בן מאות משתתפים מעשרות מדינות, בנושא אבטחה, ביטחון ומודיעין. הכנס מתקיים בירושלים מטעם חברת האבטחה הפרטית ליאו גלסר - ISDS.

סופרין סיים לפני כשנתיים וחצי את תפקידו כראש אגף המודיעין במוסד, וכיום הוא יועץ פרטי בנושאי ביטחון. הוא הגיע למוסד ב-2003 על פי הצעת ראש המוסד, מאיר דגן. קודם לכן מילא תפקידים במערך המודיעין של צה"ל, שממנו פרש בדרגת תת-אלוף. בין היתר היה קצין מודיעין של פיקוד מרכז, ראש מחלקת איסוף באמ"ן ומפקד מרכז מודיעין וסיור במפקדת זרוע היבשה. אף שהרצאתו נושאת אופי תיאורטי, לדבריו בנושאי מודיעין יש משקל רב בשל התפקידים שמילא בעבר, ובמיוחד בחמש השנים שבהן עשה בראשות אגף המודיעין במוסד.

אגף המודיעין כולל כמה יחידות, ובהן חטיבת המחקר, יחידה המנחה את אוספי המידע במה להתרכז (מה שקרוי "ציון ידיעות חיונית" - צי"ח - או "תיעדוף") והפצת המידע שנאסף. האגף הוקם ביוזמת ראש המוסד אפרים הלוי כלקח מפרשת החיסול הכושל של חאלד משעל בירדן ב-1997, ועבר כמה שינויים מבניים בתקופת דגן. למעשה שונה שמו של האגף מאגף מחקר, שהוקם לאחר מלחמת יום הכיפורים, לאגף מודיעין והלוי הקים בו יחידה להכוונת איסוף.

אלה היו השנים שבהן מיוחסים למוסד - על פי פרסומים זרים - כמה ממבצעיו המוצלחים ביותר, שתרמו תרומה אסטרטגית חשובה ביותר לביטחון הלאומי. שניים מהבולטים שבהם הגיעו לידיעת הציבור: תקיפת הכור הגרעיני שהקימה סוריה על גדות נהר הפרת, בספטמבר 2007, וחיסול "שר ההגנה", רב טרוריסט של חיזבאללה עימאד מורניה בפברואר 2008 בדמשק.

אפשר להניח, שהיו עוד מבצעים עלומים שלא הגיעו לידיעת הציבור, בצד המלאכה הסיזיפית של איסוף מידע על תוכנית הגרעין של איראן. גם בלי לחשוף סודות אפשר להעריך, כי תרומת אגף המודיעין של המוסד (לצד יחידות האיסוף של הארגון, ויותר מכך - יחידה 8200 של אמ"ן), היתה גדולה וחשובה בכל מבצעי המוסד. סופרין מסרב לדבר על כך, במיוחד לא על המבצעים שישראל מעולם לא הודתה שאנשיה ביצעו אותם.

בהרצאתו ובשיחה עם "הארץ" מבקש סופרין להדגיש, כי המידע הנאסף אינו חזות הכל. אחריו באים שלבים מסובכים ומורכבים לא פחות. לתרחיש של סופרין שהוצג בתחילת רשימה זו אפשר להצמיד גם פרשנות והערכה אחרת: איראן אינה מתכוונת להודיע על פיתוח פצצות גרעין, אלא להזהיר שהיא חוששת ממתקפה עליה וכי אם תותקף תגיב במלוא העוצמה. התרגיל הצבאי בסוריה הוא תרגיל מפקדות שגרתי, שכמותו מקיים הצבא הסורי בכל שנה, ונסראללה בא לדמשק כדי לתאם את המשך העברת הנשק.

"המודיעין", מדגיש סופרין, "אינו מיועד כדי לשרת את עצמו, אלא הוא כלי תומך בתהליכי קבלת ההחלטות. קודם כל צריך לבנות תמונת מודיעין קוהרנטית. הבעיה היא, שבכל תמונת מודיעין המידע בדרך כלל אינו מושלם. רק כ-50-60 אחוזים מתמונת המודיעין מבוססים על מידע מוצק, והשאר הם השלמות של הערכה". לדבריו, ההערכה נשענת על ניסיון וידע מצטבר, אך בשל כך היא גם מועדת לטעויות. "תולדות המודיעין", הוא מוסיף, הן תולדות טעויות ההערכה".

ולאחר כל זאת צריך קצין המודיעין, זה שאסף את המידע והשלים את הפערים בעזרת הערכה, להתייצב בפני מקבל ההחלטות. סופרין עשה זאת לא מעט פעמים. הוא תידרך ראשי ממשלות ושרים, השתתף בישיבות ממשלה ובדיונים חשאיים שונים, ומסר את הערכות ארגונו ואת המידע שאספו קציני האיסוף. לא כל מקבלי ההחלטות מתמצאים בדקויות של האיסוף המודיעיני ובמורכבות התמונה המודיעינית. לכן אך טבעי הוא, שהם מבקשים לקבל תשובות ברורות. "מה אתה אומר", הם שואלים את קצין המודיעין המופיע בפניהם.

לפעמים מקבלי ההחלטות ניצבים לפני הערכות שונות, אם לא מנוגדות, של יחידות שונות בקהילת המודיעין. מקבלי ההחלטות כמו הציבור הרחב נבוכים במצבים כאלה ומתקשים להבין, ש"מודיעין משאיר סימני שאלה", אומר סופרין. "במקרים לא מעטים המודיעין לא פותר את הבעיה. יש ציפייה גדולה מאתנו, אנשי המודיעין, וחושבים כי אנו קוסמים. יש מיתוס בציבור הישראלי, שהמודיעין הוא כל יכול. לא פעם אנו נשאלים איך לא ידעתם שכך וכך יקרה. לעתים השאלות מתייחסות למשהו שחשיבותו פחותה מהמאמץ העיקרי והחשוב שלנו, משהו שהוא בשולי העניין המרכזי".

כדוגמה לכך אפשר להביא את טעות ההערכה שהיתה לפני כמה שנים בקשר לבחירות למג'לס, הפרלמנט באיראן. המועמד שהמחקר במוסד חשב שיזכה בתפקיד, נכשל. "צריך להבין, שאנחנו פועלים בסביבה קשה", מסכם סופרין. "אנו חייבים ל'תעדף', וזה כרוך בנטילת סיכונים. מבחינה זו עבודת המודיעין היא במידה מסוימת נטילת סיכונים".

ה"תיעדוף", או הצי"ח, של המודיעין הישראלי עבר שינויים לא קטנים במשך השנים, תחת הנהגתו של דגן, שסופרין מעריך מאוד את כישוריו ותרומתו להשבחת המוסד, למרות הקשיים והלבטים. "בלי להמעיט מערכם של האחרים, אין לי ספק כי המודיעין הישראלי הוא הטוב ביותר בכל הקשור בהבנת אזור המזרח התיכון ובהשגת המידע עליו", הוא אומר.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ