גוף אחד אמור לתפעל את המחסומים - אך בפועל לא פחות מתשעה עושים זאת

למרות החלטת הממשלה מ-2005 להסדיר את פעילות המחסומים ולאזרח אותם, במציאות המצב שונה. הצבא, המשטרה וגופים אחרים עובדים במקביל, לעתים עם בלבול גדול בחלוקת התפקידים

חיים לוינסון
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
חיים לוינסון

חמש שנים לאחר שהוקמה מנהלת המעברים במשרד הביטחון בכוונה להסדיר את פעילות מעברי הגבול והמחסומים על הקו הירוק, מעלה בדיקת "הארץ" כי בפועל השאיפה שגוף אחד ירכז את הנושא רחוקה ממימוש. על הפעלת המחסומים אחראים מספר רב של גופים - צה"ל, מנהלת המעברים, מג"ב ומשטרת ישראל - הפועלים לצד גופי מטה כמו המטה ללוחמה בטרור, פיקוד מרכז, המשרד לביטחון פנים, מתאם פעולות הממשלה בשטחים (מתפ"ש) ומנהלת המעברים במשרד הביטחון. הבדיקה מעלה כי הגופים עצמם לא בדיוק יודעים מי אחראי על נושא הפעלת המעברים.

בכל הקשור להפעלת המחסומים, יש להבחין בין אלה שבתוך הגדה לבין מחסומים ומעברים על הגבול. המחסומים הפנימיים בגדה מתופעלים בלעדית על ידי הצבא או כוחות מג"ב איו"ש הכפופים לו, וממוקמים בנקודות אסטרטגיות או ביציאות מערים. תפקידם הוא לערוך בידוק של הנכנסים והיוצאים בהם. לעומתם, המחסומים בגבול נועדו למנוע כניסה של פלסטינים ללא אישור לתוך שטחי ישראל, והם מוצבים בכל נקודה של חציית הקו הירוק מהגדה לישראל ולהפך.

המחסומים שעל הקו הירוק נמצאים באחריות שר הביטחון: הוא והמטה שלו קובעים את מיקום המחסומים, גודלם, תפעולם, מספר העוברים בהם וכדומה. לצד השר פועלים שלושה גופים בעלי תחום אחריות דומה, שאינם קשורים זה לזה. הראשון הוא מנהלת התיאום והקישור, בראשות האלוף איתן דנגוט, הכפוף ישירות לשר. הגוף העיקרי במתפ"ש הוא המנהל האזרחי, והוא כפוף לראש המתפ"ש שכפוף לשר הביטחון וכפוף גם למפקד פיקוד מרכז. השני הוא מנהלת המעברים במשרד הביטחון, שהוא גוף ביצועי בעיקרו אך גולש גם לשטחי מדיניות. השלישי הוא האגף המדיני-ביטחוני במשרד הביטחון, העוסק גם בנושאים המשיקים למחסומים, כמו כלכלת השטחים. לצד גופי משרד הביטחון, פועל גם המטה ללוחמה בטרור במשרד ראש הממשלה.

ביולי 2003 פרסם מבקר המדינה דו"ח שבו קבע כי יש לקבוע לעניין המעברים ראייה אסטרטגית כוללת. בעקבות כך, החליטה הממשלה ב-2005 להקים את רשות המעברים היבשתיים במשרד הביטחון, במטרה לאזרח את תפעול המעברים ולהציב בהם מאבטחים אזרחיים שיקבלו הוראות ממשרד הביטחון, בדומה למאבטחים בנתב"ג. בנוסף, הושם דגש על חזות המעברים: לא עוד חיילים שעומדים מאחורי קופסאות פלסטיק מלאות חול, אלא טרמינלים מוארים עם אמצעי אבטחה מתקדמים ומתחמי בידוק. ואולם, רוב התוכניות נשארו על הנייר.

באוגוסט 2005 פורסם דו"ח נוסף של המבקר, שקבע כי יש עיכוב ביישום החלטת הממשלה בשל מחלוקות בתוך משרדי הממשלה. ביולי אותה שנה הקים שר הביטחון דאז, שאול מופז, את מנהלת המעברים. כיום עומד בראשותה תת-אלוף (מיל') כמיל אבו רוקון, בעברו ראש המנהל האזרחי. מאז, אכן אוזרחו עוד חלק מהמעברים.

כדי להוסיף לסרבול, הוחלט לחלק את המעברים לשני חלקים: הגוף המתפעל והגוף האחראי על הביטחון. כך יוצא שהאחריות על אותו מתחם מתחלקת לגורמים. למשל, הכוח האחראי על מעבר תרקומיא הוא משרד הביטחון, אך הכוח המפעיל הוא חברת אבטחה פרטית. במחסום שועפט הכוח האחראי הוא משטרת מחוז ירושלים, אבל הכוח המפעיל הוא מג"ב.

לכל זאת יש להוסיף גם את המחסומים מסביב לירושלים. בעקבות החלטת ממשלה, הוקם סביב ירושלים פרויקט גדר עוטף ירושלים, ובתוכו מספר רב של מעברים ושערים שנועדו להגביל את הכניסה לתוך הבירה. האחריות על העוטף מוטלת על משטרת ירושלים, שמפעילה את מג"ב-עוטף - מפקדה בראשות תת-ניצב האחראית על המעברים.

סיור מסביב לירושלים מגלה כי בסופו של דבר כמעט כל אחד מהגופים המעורבים במחסומים שולח נציג למעברים: שוטרים צבאיים מפלוגות המחסומים של המשטרה הצבאית עומדים לצד מאבטחים אזרחיים, קציני מג"ב, נציגי מנהלת המעברים של המשטרה וגם אנשי התיאום והקישור של המנהל האזרחי. מחסום 300, המכונה גם מעבר רחל, מתופעל על ידי משטרת מחוז ירושלים. לא רחוק משם, מחסום וואלג'ה, שפלסטינים אינם רשאים לעבור בו, מתופעל בידי מג"ב.

במחסום חיזמה הצפוני מוצבים בכלל אנשי המשטרה הצבאית, במחסום קלנדיה יש ערבוב בין מאבטחים פרטיים, העומדים מרחוק חמושים ברובים, לבין אנשי משטרה צבאית העומדים בפועל בבוטקה. מחסום ביתוניא הסמוך, המשמש להעברת סחורות בשיטת גב אל גב, נמצא בתפעול משטרת ישראל והמחסום שאחריו, מעבר מכבים, מתופעל על ידי כוחות צבא. קצין ששירת במחסומים מעיד כי "היה בזה הרבה ברדק. ברמדאן היו מגיעים אנשים ורוצים לעבור. נציג הצבא היה אומר תעביר, נציג המשטרה אומר אל תעביר. היו מתחילים להרים טלפונים לדרגים הבכירים, למי מותר בכלל להיכנס".

קצין אחר הוסיף כי "יש הרבה בעייתיות בכל נושא תפעול המחסומים. זה היה אמור לעבור לידי מנהלת המעברים אבל בפועל לא עברו כל המחסומים. יש הרבה גופים שעוסקים באותו דבר". שוטר מג"ב שבילה תקופות ארוכות במחסומים ליד ירושלים מספר: "כל יום אתה בא למחסום ויש כוח אחר, לפי האילוצים. לפעמים לא הצליחו לגייס מאבטחים אזרחיים אז היו מביאים שוטרים צבאיים, מביאים שוטרי מג"ב, לא ברור מי אחראי ומי מפקד. כל אחד עשה מה שבא לו. אנחנו היינו עושים פטרולים ועוברים ליד המחסום. פתאום מישהו החליט להתחיל לבדוק תעודות מכל אחד. ופתאום מחליטים לתת לכולם לעבור". יש לציין כי אחוז התלונות על המחסומים שמופעלים על ידי משרד הביטחון הוא הנמוך ביותר.

משרד הביטחון לא מסר את תגובתו עד לסגירת הגיליון. משטרת ישראל הפנתה את "הארץ" לדובר מג"ב, שלא מסר את תגובתו אף הוא.

מדובר צה"ל נמסר בתגובה: "נקודות המעבר בין ישראל לבין איו"ש נוצרו עם הקמתה של גדר הביטחון על מנת לאפשר תנועה, תוך מניעת מעבר גורמים בלתי מורשים, פח"ע או סחורות אסורות. פיקוד המרכז אחראי על שמירת הביטחון ועל מתן מענה לצרכים האזרחיים באזור, ועל כן הנו הגורם המרכז את פעילות נקודות המעברים. על מנת להביא לשיפור באחידות השירות הניתן במעברים, בכוונת מערכת הביטחון להפעילם תחת מטריית רשות אחת, היא רשות המעברים היבשתיים במשרד הביטחון (רמי"ם). יש לציין כי מעברים רבים כבר הועברו לאחריות רשות המעברים, וכי העברת השאר נמצאת בתהליך העברה על פי תכנית עבודה סדירה".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ