תומאס פרידמן: "על ארה"ב להפסיק להיות ספק הקראק של ישראל"

בפעם השלישית בחודשיים, הפרשן הפוליטי תומאס פרידמן תוקף את התנהלות ישראל, וטוען כי "ההנהגה איבדה קשר למציאות""

ניו יורק טיימס
תומאס פרידמן
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
ניו יורק טיימס
תומאס פרידמן

ניסיונה הכושל של ארה"ב לשחד את ישראל בשלושה מיליארד דולר של סיוע בטחוני, תמיכה דיפלומטית ומטוסי 35-F מתקדמים, אם רק יסכים ראש הממשלה ביבי נתניהו להקפיא את הבנייה בהתנחלויות ל-90 יום כדי שאפשר יהיה לחדש את המשא ומתן עם הפלסטינים, מאיר עיניים. הוא מוכיח עד כמה ההנהגה הישראלית וההנהגה הפלסטינית איבדו קשר עם המציאות.

הנפט לסעודיה הוא מה שהסיוע והאהדה האמריקאים הם לישראל, ומה שהאהדה והסיוע נטולי התנאים של מדינות ערב ואירופה הם לפלסטינים: סם הזיה המאפשר להם לחשוב שהם יכולים לקרוא תיגר על חוקי ההיסטוריה, הגיאוגרפיה והדמוגרפיה. הגיע הזמן שנפסיק להיות ספקי הקראק שלהם. בתקופה שבה שיעור האבטלה באמריקה מתקרב ל-10%, יושבים הישראלים והפלסטינים בחיבוק ידיים ומחכים לקבל מארה"ב ביטחונות או כספים נוספים, שישכנעו אותם לעשות דבר שהינו בעליל אינטרס שלהם: לשאת ולתת על הסכם שתי המדינות. זו בושה להם ובושה לנו. אינך יכול לרצות שלום יותר מהצדדים המעורבים בעצמם, וזה בדיוק מה שקורה היום לאמריקה.

לאנשים המנהלים את ענייני ישראל ופלסטין יש סדרי עדיפות שונים. הגיע הזמן שנניח אותם לנפשם ליישם אותם - ולחיות עם השלכות מעשיהם. הם פשוט לא קולטים את העניין: זו כבר לא אמריקה של פעם. יש לנו בעיות גדולות יותר. רצוי שנציגי ישראל ופלסטין למשא ומתן יטרחו רגע ויכניסו את ארבע המילים הבאות לגוגל: "קיצוצי תקציב ותחנות כיבוי". זה מה שיעלה מול עיניהם: רשימה ארוכה של ערים אמריקאיות - פניקס, סינסינטי, אוסטין, וושינגטון, ג'קסונוויל, סקרמנטו, פילדלפיה - שעליהן נגזר בזו אחר זו לקצץ בתקציבי תחנות הכיבוי שלהן. לאחר מכן שיכניסו לגוגל את המילים: "בתי ספר וקיצונים בתקציב". אחד המאמרים שיתקלו בהם היא מהכריסטיאן סיינס מונטור: "על רקע הקיצוץ בהוצאות וייבוש התמריצים הפדרליים בידי הממשל המרכזי והממשלות המקומיות, נראה שהקיצוצים בתקציבי בתי הספר לשנה האקדמית הקרובה יהיו המחמירים ביותר בשנות דור".

האמינו לי, אם מישהו יבוא לאחת הערים האלה ויאמר "יש לנו שלושה מיליארד דולר שברצוננו להקצות לבתי הספר ולתחנות הכיבוי שלכם, אם רק תעשו דבר שהינו אינטרס מובהק שלכם", ישיבו לו: "תגיד איפה לחתום". כך בדיוק צריך היה להיות עם ישראל.

ישראל, כשאמריקה - מדינה שהרעיפה עליכם מיליארדים במשך 50 השנה האחרונות והגנה עליכם באינספור מסגרות בינלאומיות - מבקשת מכם להפסיק את הבנייה בהתנחלויות לשלושה חודשים כדי להניע את שיחות השלום, יש רק תשובה נכונה אחת והיא אינה "כמה", אלא "כן, מה שתגידו, כי ארה"ב היא הידידה האמיתית היחידה שיש לישראל בעולם".

יו"ר הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס, מה אתה חושב בדיוק? אהוד אולמרט, ראש ממשלתה לשעבר של ישראל, הציע לך הסכם שתי מדינות הכולל את מזרח ירושלים ונתת לו להתמסמס. עכשיו, במקום לרוץ אחר אובמה ולהגיד לו שאתה מוכן להתייצב לשיחות בכל מקום ובכל תנאי שהנשיא יציב, גם אתה מציב תנאים משלך. קבל עצת חינם: אם נדמה לך שסין תספק לך את מה שאתה מבקש לקבל מישראל בימים שבהם אמריקה נחלשת, אז אתה טועה. אני מכיר את סין היטב. היא תמכור אותך בעבור אונייה עמוסת תוכנות, מלטי"ם ושבבים ישראליים, במהירות כזו שראשך יסתחרר.

אני מבין את הבעיה: מנהיגי ישראל ופלסטין אינם יכולים לשים קץ לסכסוך בין הצדדים בלי שתתחולל מלחמת אזרחים בקהילותיהם. על נתניהו יהיה לצאת נגד המתנחלים ועל עבאס יהיה לצאת נגד החמאס והקיצוניים בפתח. לשניהם יש רוב דומם שיתמוך בהם אם יעשו כן, אבל אף אחד מהם אינו נתון במצב בעייתי עד כדי כך שבעטיו יסתכן במלחמת אזרחים בפנים כדי לעשות שלום בחוץ. אדם בשיעור קומתו של אייב לינקולן אין שם.

פירושו של דבר, טוען הפילוסוף משה הלברטל מהאוניברסיטה העברית בירושלים, הוא שחלון ההזדמנויות לפתרון שתי המדינות נסגר במהירות. בסופו של דבר תשלוט ישראל לצמיתות בגדה במערבית, על 2.5 מיליון תושביה. לפנינו יהיה פתרון המדינה האחת. בקרבה של ישראל יהיו 2.5 מיליון פלסטינים נטולי זכויות אזרח, לצד 1.5 מיליון ערבים ישראלים. "בשלב זה השאלה היחידה תהיה מהו אופיה של המדינה האחת - מדינת אפרטהייד או לבנון", אומר הלברטל. "נעמוד מול שתי זוועות".

הדבר החשוב ביותר שהנשיא אובמה ושרת החוץ הילרי קלינטון יכולים לעשות עתה, הוא לצאת מהתמונה, כדי ששני המנהיגים ושני העמים יוכלו להשקיף בברור על העתיד המשותף הנורא הצפוי להם בגבולות המדינה האחת, אם לא ישכילו להיפרד. אסור לספק להם יותר תירוצים כגון "הנה שרת החוץ שוב מגיעה; היו סבלניים; משהו קורה; אנחנו מגבשים הסכם; אנחנו קרובים; לו רק האמריקאים לא היו כה נאיבים, היינו כבר מגיעים לפשרה... היו סבלניים".

זהי רק הונאה. אמריקה צריכה לזוז הצדה כדי שהישראלים והפלסטינים יוכלו לראות בבהירות, בלי הסחות דעת, את ההחלטות חסרות האחריות שמקבלים מנהיגיהם. אל תטעו, אני תומך במאמץ תיווך אמריקאי פעיל ביותר לקידום השלום, אבל היוזמה חייבת לבוא מהם.

תומאס פרידמן | ישראל מתנהגת כיום באמת כילד מפונק

תומאס פרידמן | ביבי חושב שהוא יכול לעוף

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ