משפחת ההרוגים מעזה שמעה על התביעה בתקשורת

עו"ד מנצרת תבע 851 מיליון ש"ח פיצויים ממדינת ישראל בגין הרג 29 מבני משפחת אל-סמוני. אלא שבני המשפחה סיפרו כי כלל לא הסמיכו אותו לטפל בעניינם

מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה

עמירה הס, עזה

לא בכל יום מוגשת בישראל תביעה נגד ראש הממשלה, שר הביטחון והרמטכ"ל. כך אירע אתמול, כאשר לבית המשפט המחוזי בנצרת הוגשה תביעת נזיקין בסך 851 מיליון שקלים בשמה של משפחת אל-סמוני מעזה, ש-29 מבניה נהרגו על ידי כוחות צה"ל בזמן מבצע "עופרת יצוקה". את התביעה הגיש עורך הדין מוחמד פוקרא, אזרח ישראלי, ובהודעה לעיתונות נכתב כי עשה זאת בשם 79 מבני המשפחה.

ואולם, אמש אמרו כמה מבני המשפחה ל"הארץ" כי הם כלל לא חתמו על ייפוי כוח לעורך דין פוקרא כדי שיגיש את התביעה בשמם. מהמרכז הפלסטיני לזכויות האדם שבעזה המייצג את המשפחה נמסר כי אין לו כל קשר עם פוקרא, ולבקשת המשפחה יפתח היום בהליכים לעצירת התביעה וידרוש לחקור את אופן הגשתה.

אחד מבני המשפחה, סלאח אל-סמוני, אישר כי היה בקשר טלפוני עם פוקרא ובו פירט בפניו את הנסיבות בהן נהרגו 29 מבני המשפחה, ואת שמות ההרוגים. ואולם לדבריו, פוקרא לא שלח אליו שום נציג מטעמו כדי שיגבה תצהירים או עדויות. אמש לא היה אפשר להשיג את עו"ד פוקרא, לשמיעת תגובתו.

סיפורה של משפחת אל-סמוני התפרסם ברחבי העולם בשבוע השני למבצע בעזה, כאשר תוך פחות מ-24 שעות נהרגו 29 מבניה - ב-4 וב-5 בינואר. מדובר במשפחה מורחבת של כמה אחים ודודים שגרים בבתים נפרדים בקצה המזרחי של שכונת זייתון, ממערב לרחוב סלאח א-דין. כמה מהבתים הם פחונים, אחרים - בתי בטון, וביניהם חממות.

רוב ההרוגים והפצועים נפגעו משני פגזים שירו חיילי צה"ל ביום שני בבוקר, 5 בינואר, על בית אחד שהחיילים ציוו עליהם להתקבץ בו יום קודם, בעודם מתמקמים בבתים הסמוכים. ההרוג הראשון היה עטיה אל-סמוני, שלטענת בני המשפחה נורה על ידי חיילים מטווח קצר, בביתו, בראשון בבוקר 4 בינואר.

מאיסה אל-סמוני, בת 19, סיפרה אמש ל"הארץ" כי בלילה שבין ה-3 ל-4 בינואר הירי התקרב והתעצם. ביום ראשון בבוקר, אחרי שפגז נפל על ביתה, התקבצו הדיירים בחדר המדרגות. כחצי שעה לאחר מכן הופיעו חיילים בדלת הבית, ואחרי שבדקו את הגברים הובילו את כולם לבית השכן, של אחד הדודים. "בבית קובצו אנשים מבתים אחרים", סיפרה מאיסה סמוני. "אחרי שעה חזרו החיילים ודרשו שנלך לבית. שם היינו מיום ראשון בבוקר ועד יום שני בבוקר. בלי אוכל, מים וחשמל, בלי חיתולים להחליף לילדים, כולנו בחדר גדול אחד בבית שבנייתו עוד לא הושלמה. היינו 90 או 100. בשני בשש בבוקר עדנאן וכמה בחורים אחרים יצאו להביא את הדוד שלו, שגר בפחון בין החממות. עדנאן חשב שבית הבטון בטוח יותר. מיד הם נורו. מוחמד נהרג מיד, ועוד שלושה נפצעו. בעלי התחיל להתקשר כדי לקרוא לאמבולנס. הטלפון הנייד היה בידו, כשנפל פגז עלינו בחדר".

"פגז שני נפל ליד הבית, וממנו נהרגו שבעה. החדר היה מלא עשן ואבק, בתי היחידה ג'ומאנה, בת שנה, היתה בזרועותי. כשהאבק קצת שקע פקחתי עיניים וראיתי שמהיד של בתי נוזל הרבה דם. (היא איבדה שלוש מאצבעות ידה השמאלית. מאיסה נפצעה גם היא בידה השמאלית - ע.ה). ראיתי את בעלי תאופיק הרוג. גם חמותי וחמי וגיסי היו הרוגים".

כמה מהאנשים - בהם מאיסה - הצליחו להימלט מהבית ולחלץ את ילדיהם הפצועים. פצועים קשה יותר נשארו בין הריסות הבית, והצלב האדום קיבל אישור מהצבא לחלצם רק כעבור ארבעה ימים. אנשיו גילו במקום את גופות ההרוגים, וגם ילדים מותשים שישבו ליד אמותיהם ההרוגות.

גורמים צבאיים מסר אתמול בתגובה כי על כוחות צה"ל שפעלו בזייתון נורתה כל העת אש מבתי השכונה, לרבות מסביבתם של בתי אל-סמוני. באחד מבתי המשפחה מצא צה"ל אמצעי לחימה רבים בהם "אפוד, מחסניות ומטען".

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ