הארכיון הפלסטיני מתעד את מעשי צה"ל בעזה - ודורש פיצויים

המרכז הפלסטיני לזכויות האדם בעזה שלח למש' הביטחון מאות מכתבים מפורטים עם עדויות על פגיעות באזרחים במתקפת צה"ל ברצועה בדרישה לפיצויים, וכדי לשים קץ למה שהם רואים כמצב של "פטירה מענישה"

עמירה הס
עזה
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
עמירה הס
עזה

באחד מעשרת הימים האחרונים הגיע לחטיבת תביעות וביטוח במשרד הביטחון מכתב רשום ובו טופס הודעה על נזק שנגרם לגב' סבאח אבו חלימה. באותה מעטפה היו עוד 12 טופסי הודעה על נזקים שנגרמו למשפחה - שבעה הרוגים, שישה פצועים. הם נשלחו "לפי תקנות הנזיקין האזרחיים (אחריות המדינה), (הודעה בכתב על נזק) התשס"ג - 2003", כפי שמצוין במכתב הקצר הנלווה לטופס, "אנא שילחו אלינו אישור קבלה כדין בפקס", כותב בעברית החותם בכבוד רב, איאד אל עלמי, עו"ד, המרכז הפלסטיני לזכויות האדם.

זהו רק אחד מתוך כ-500 מכתבים רשומים ששלח המרכז הפלסטיני לחטיבת תביעות וביטוח מאז פברואר השנה ובהם מפורטות הפגיעות באזרחים במתקפת צה"ל מה-27 בדצמבר 2008 עד ה-10 בינואר 2009. עוד כ-300 מכתבים צפויים להגיע לקריה בשבועות הבאים, שמתייחסים לתקופה שבין ה-11 בינואר עד ה-18 בחודש.

ההודעה על הנזקים ששלח המרכז הפלסטיני היא צעד ראשון בתהליך שאפתני שלקחו על עצמם המרכז ועוד עשרות גופים ומשפטנים ועובדי זכויות אדם פלסטיניים, ישראליים ובינלאומיים: לשים קץ למה שהם רואים כמצב של "פטירה מעונש" (impunity) שממנו נהנית ישראל במתקפותיה נגד הפלסטינים.

החוק דורש שהודעה מפורטת על נזקים תישלח למשרד הביטחון בתוך 60 יום מיום הפגיעה המדווחת. ולכן, מאז הפסקת האש ב-18 בינואר, השתלבו כמעט כל עובדי המרכז הפלסטיני בפרויקט שליחת ההודעות לקריה. 25 עובדי שטח רושמים עדויות ומצלמים את כל האזורים שנפגעו. הנפגעים המעוניינים פונים למשרדי המרכז. שם, כל אחד מעשרת עורכי הדין הצעירים שומע מדי יום בין עשרה לעשרים מתלוננים, גובה מהם תצהירים מפורטים ומקבל ייפויי כוח. אחר כך התצהירים מוקלדים, מחובר דו"ח מלא של האירוע (הצלבת עדויות, בדיקה נוספת, סיכום, ביקור בשטח, שרטוט מפות), מחוברת תמצית, וממולא "טופס ההודעה" בפיקוח עורכי הדין הבכירים. שני ארגוני זכויות אדם אחרים עושים במקביל פעולה דומה עם נפגעים אחרים.

אל עלמי אומר כי "רק בשלב הבא אנחנו מגישים תלונה לפרקליטות הצבאית. אנחנו חוקרים את האנשים בקפדנות, כדי לנפות את הגוזמאות והשטויות מהאמת". המרכז אמור לקבל תשובה ממשרד הביטחון ש"'קיבלנו את ההודעה ונפתח תיק רכוש או תיק גוף שמספרו זה וזה ובזמן סיום הטיפול נודיע לכם'", כניסוחו של אל עלמי. "לגבי התלונה, לפעמים אנחנו מקבלים מהפרקליטות תשובה שהעניין ?בטיפול'". לפעמים המרכז חייב לשלוח תזכורות בעניין התלונה, ומקבל תשובה שעדיין בטיפול. "לעתים רחוקות אנחנו מקבלים תשובה שהפרקליטות מבקשת ממצ"ח שיפתח בחקירה".

החייל/ת או הפקיד/ה שאולי יעיינו בהודעה על הנזק לאבו חלימה, לפני שהיא תתויק במקום זה או אחר, אמורים לדעת ערבית - הפרטים בטופס ההודעה כתובים בערבית. בטופס שמשרד הביטחון נותן לעורכי הדין, מודפסות שאלות סטנדרטיות כגון: "מי גרם לפגיעה (תיאור הגורם האנושי הפוגע, ככל שניתן - חייל צה"ל/מג"ב, מספרם)". במקרה של אבו חלימה תשובה אפשרית היא: חייל בחיל התותחנים וצלף מיחידה שלא ידועה למתלוננים. ועוד שאלה: "ממה נגרמה הפגיעה (כדור גומי/רסיסים/פגז/פיצוץ/פגיעת טיל/אחר; במקרה של פגיעה מרכב צבאי יש לציין פרטי הרכב והנהג ככל שניתן)". במקרה של משפחת אבו חלימה התשובה היא "אחר": פצצת זרחן לבן וכדורים חיים.

סיכוי נמוך לחקירה

לאל עלמי אין אשליות. לדבריו, בלפחות 80% מכל 3,000 תיקי האינתיפאדה השנייה ששלח המרכז, התשובה היתה שמדובר בפעולה מלחמתית והמדינה לא אחראית. מניסיונו, התשובה ממצ"ח מגיעה בעיקר כשמדובר בתלונות על גניבות וביזה. אז חוקר מצ"ח עשוי לבקש מהמרכז לדווח על שמות החיילים או הכינויים של החיילים "ששהו" באזור או בבית, או לתאר את חזות החיילים, "כולל צבע מדים, צבע נעליים, דרגות". אל עלמי מעריך כי גם הפעם, אם צה"ל יפתח בחקירה היא תהיה בעיקר - אם לא רק - במקרים של תלונות על גניבות במהלך "עופרת יצוקה". עד כה נרשמו במרכז כעשרים מקרים. לדבריו, הניסיון מלמד שבתי המשפט בישראל, ובראשם בג"ץ, אינם בנויים היום לעריכת חקירה אמיתית של מה שעושה הצבא הישראלי. לכן בתי משפט בחו"ל הם הכתובת הבאה.

תהליך דומה בדקדקנותו עשה המרכז הפלסטיני לפני שעורכי דין מטעמו הגישו בבית משפט במדריד תביעה נגד שבעה בכירים ישראלים, בהם הרמטכ"ל לשעבר דן חלוץ, שר הביטחון בנימין בן אליעזר וראש השב"כ לשעבר אבי דיכטר, בחשד שביצעו פשעי מלחמה משום שבהתנקשות בחיי סלאח שחאדה, ב-22 ביולי 2002, נהרגו 14 אזרחים.

אם לא בארץ, אז בחו"ל

אז למה לבצע את כל התהליך המייגע וההתכתבות עם הרשויות הישראליות, נשאל אל עלמי. לדבריו, "זהו תהליך של איסוף עובדות והגשתן, של מסמכים, הוכחות". כלומר, אתם מספקים חומר להיסטוריה? "לא רק. אם החברה הישראלית ומערכת המשפט שלה אינן יודעות לקבל אחריות, שיעשה זאת העולם, אם יש בו מוסר. על בסיס ההוכחות שבידינו אנחנו נמשיך לדרוש פיצויים מישראל. היא אומרת שנהרגים חפים מפשע, אבל מתנערת מאחריות. אבל אם אתה מודה שיש חפים מפשע, אתה צריך לשלם. או אולי יהיה שלום, ופיצויים יהיו חלק מההסדר".

אם מישהו יבקש בעתיד לכתוב על "עופרת יצוקה", הוא ימצא במאות התיקים של "המרכז" את מה שאין בתחקירי צה"ל שנעשו או לא. על אבו חלימה אפשר לקרוא בעשרות דיווחים של עיתונאים זרים. מה שאמרה סבאח אבו חלימה להם ול"הארץ" נמצא במסמכי המרכז מזוכך מכל קישוט עיתונאי.

ירי על מפני פצועים

התאריך: יום ראשון, 4 בינואר 2009. המקום: סיאפה, שכונת עטאטרה, צפון מערב בית לאהיא. כוחות הקרקע הישראליים מתקדמים, בשליטה מלאה על האזור. ירי: פגזים, ירי מקלעים, פצצות זרחן. השעה: 3 אחר הצהריים.

אירוע 1: סעדאללה, 47, אשתו סבאח, 46, וילדיהם בבית. פצצת זרחן חודרת לבית. האב וארבעה ילדים נהרגים מיד. האם, הבת והכלה נכוות בדרגות שונות. שכנים (קרובי משפחה) מגיעים עם טרקטור ומשאית לחילוץ.

אירוע 2: הטרקטור נושא את גופת התינוקת שהד, 2, הפצועות והפצועים ומלוויהם, ומגיע אל מול בית ספר עמר בן אל חטאב, כמה מאות מטרים דרומה מהבית חיילים ממוקמים בבתי משפחת ע'אנם שליד בית הספר. הם דורשים מהנהג לעצור ומהנוסעים, חוץ מהפצועים, לרדת. הנוסעים יורדים. החיילים יורים לעברם. שניים נהרגים (מחמד אבו חלימה, 17, ומטר אבו חלימה, 18), שניים נפצעו (נבילה אבו חלימה, 39, עמר אבו חלימה, 18). החיים והפצועים בורחים מערבה. גופות ההרוגים מוטלות עד ה-9 בינואר. רק אז מרשה צה"ל לצלב האדום לאוספן. (תצלום התינוקת, כפי שהונצח בנייד של אחד האחים, מצורף: הזרחן הלבן איכל את גפיה התחתונות, עד לעצם. שאר הגוף חרוך כולו).

אירוע 3: המשאית נושאת ארבע גופות: סעדאללה ושלושת בניו (עבד אל רחים, 14 זייד, ,11 וחמזה, 8) ומלוויהן. בכיכר אל עטאטרה חיילים באזור יורים ירי אינטנסיווי לעבר המשאית. המלווים בורחים מיד. הגופות מפונות רק עשרה ימים לאחר מכן.

סרן א', שהיה מפקד באזור בלילה הראשון של המתקפה הקרקעית, הורשה לדבר עם "הניו יורק טיימס". לדבריו, רוב הבתים היו ריקים מאזרחים, ויתרה מכך, חמושים נשארו והתחילו חילופי אש עם החיילים. אחר כך, אמר, נמצאו בבתים באזור מנהרות, נשק ומדי צה"ל. דובר צה"ל אמר ל"ניו יורק טיימס" שהחיילים דיווחו שהשניים בטרקטור היו חמושים וירו.

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ