יוסי מלמן
יוסי מלמן

יחידת קומנדו של צה"ל הונחתה בשני מסוקים באתר שסוריה בו הקימה את הכור הגרעיני, נטלה דגימות קרקע וצילמה את המקום. זה קרה באוגוסט 2007, כחודש לפני התקיפה של חיל האוויר הישראלי באתר באל-כיבאר, לא הרחק מנהר הפרת בצפון סוריה. כך טוען ד"ר הנס רוהלה, במאמר שפירסם אתמול בעיתון השווייצי "נוייה ציריכר צייטונג".

רוהלה היה ראש האגף לתכנון במשרד ההגנה של גרמניה ושימש גם בתפקידים בכירים בנאט"ו. בשנים האחרונות הוא פרשן וחוקר לענייני ביטחון. במאמרו פורס רוהלה פרטים רבים, שלא פורסמו עד כה, על המהלכים שהובילו את סוריה לבניית הכור בעזרת צפון-קוריאה, על כישלונות המודיעין האמריקאי והישראלי לגלות את מה שנבנה באתר, ולבסוף על החלטת ממשלת ישראל לתקוף את המקום.

הגילוי המרכזי של רוהלה הוא שאיראן היא שמימנה את הקמת הכור ושילמה מיליארד עד שני מיליארד דולרים לצפון-קוריאה, כדי שמומחיה יבנו את הכור הגרעיני בשביל סוריה. לפי המאמר, הקשר המשולש בין סוריה, צפון-קוריאה ואיראן, החל כבר ביוני 2000, בעת הלווייתו של הנשיא הסורי חאפז אל-אסד. להלוויה באה משלחת מצפון קוריאה שיצרה את המגעים הראשונים. מאוחר יותר, ביולי 2002, במפגש בדמשק בין נציגי איראן, צפון-קוריאה וסוריה, סוכמה העסקה המשולשת.

לפי המאמר, המודיעין של ישראל וארה"ב הופתעו לחלוטין מבניית הכור במשך חמש שנים. לטענת המומחה הגרמני, מאמצי המודיעין הישראלי והאמריקאי כוונו בשנות ה-90, וראשית שנות ה-2000, לתוכנית לפיתוח המואץ של סוריה בייצור נשק כימי בעזרת יועץ רוסי, גנרל אנטוני קוניצביץ', שהיה קודם לכן יועץ לנשיא רוסיה בוריס ילצין. הוא עזר לסורים לייצר גזים מדגם סארין ו-VX. הנשק הכימי נחשב אז בעיני ישראל "לאיום הממשי" ביותר עליה והמאמץ המודיעיני רוכז בו.

"אף אחד לא חשד והעריך שיש לסוריה עניין ויכולת להשיג נשק גרעיני", טען הכותב. הוא הוסיף כי היו נורות אזהרה במודיעין הישראלי והאמריקאי שהיו צריכות לעורר חשד לגבי הפעילות המתרחשת. בין הסימנים האלה הוא מונה שיגור משלוחים של צפון-קוריאה בספינות משא לנמלי סוריה. ב-2006 אף נעצרה ספינה צפון-קוריאנית שנשאה על ידי קפריסין והיו עליה מערכות מכ"ם ניידות.

מחבר המאמר אומר כי אף שלא מדובר בציוד הקשור במישרין לבניית הכור, "הוא היה אמור לעורר חשד". הוא מציין כי אחת הסיבות לכך שהפעילות באתר הסורי לא נחשפה, אף שלווייני ריגול אמריקאיים צילמו אותו, והיה ידוע שמדובר בבניית אתר כלשהו, היא האלם התקשורתי שכפו הסורים. בין השאר הם מנעו מהעובדים באתר לשאת טלפון או להשתמש בו. כל התקשורת באתר, וממנו ואליו, נעשתה לטענתו בידי שליחים, כדי שלוויינים ומערכות האזנה לא יוכלו ליירט תשדורות.

לדבריו, המפנה במודיעין האמריקאי והישראלי חל בפברואר 2007, בעקבות עריקת הגנרל האיראני עלי רזא אסקארי. אסקארי, שהיה גנרל בכיר במשמרות המהפכה ושימש תקופה מסוימת סגן שר ההגנה באיראן, ערק בעת ביקור בטורקיה. דבר עריקתו פורסם בזמנו ולפי דיווחים הובעה ההערכה שהוא ערק לידי האמריקאים, גרמניה או ישראל. עתה אומר ד"ר הנס רוהלה, כי עריקתו של אסקארי היתה ההישג הגדול ביותר של הסי-איי-אי. לפי מאמרו, הגנרל האיראני מסר פרטים רבים ובפירוט של תוכנית הגרעין האיראנית, וגם חשף את הקשר המשולש והמימון שמימנה איראן את בניית הכור בסוריה. לפי המאמר, מרגע עריקתו ולאחר שהועבר המידע לישראל, "התחילו להתבצע מבצעים סודיים של המודיעין הישראלי והאמריקאי", שמטרתם לבדוק מה קורה באתר. בין השאר, באוגוסט, נשלחה לאתר יחידת קומנדו ישראלית.

לפי המאמר, ההחלטה לתקוף את הכור ב-6 בספטמבר 2007 נבעה מההכרה שיש לפעול במהירות, כי אונייה צפון-קוריאנית עם דלק גרעיני היתה בדרכה לפרוק אותו בסוריה. החשש היה שאם יגיע הדלק הגרעיני לכור, יהיה מאוחר מדי ועלול להיגרם גם נזק סביבתי כבד ביותר כתוצאה מקרינה רדיואקטיווית.

לפי תיאורו, בבוקרו יום התקיפה טסו שבעה מטוסי אף-15 צפונה מישראל מעל הים התיכון, ובאזור התפר בגבול הסורי-טורקי חדרו לסוריה. במרחק כ-50 ק"מ מהאתר, הם ירו לעברו 22 טילים שפגעו במדויק במטרתם. "הסורים הופתעו לחלוטין" מהתקיפה. כשמערכות ההגנה האווירית שלהם זיהו את המטוסים, הם היו כבר הרחק משם, לאחר שהשלימו את משימתם.

המאמר גם מביא שלוש תמונות שפורסמו כבר ברבים, של הכור הצפון-קוריאני ביונגביון, שבו ייצרה צפון קוריאה פלוטוניום, ותמונות של הכור הסורי, כפי שפירסם הסי-איי-אי במצגת שלו באפריל 2008. במצגת התקבל למעשה האישור שמה שנבנה בסוריה היה מבנה הדומה לכור ביונגביון.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ