עמוס הראל
עמוס הראל
עמוס הראל
עמוס הראל

תקופת חילופי הממשלות בישראל מנוצלת על-ידי המתנחלים למה שנראה כתנופה מחודשת של פריצת כבישים ובנייה במאחזים בגדה המערבית. באחד המקרים הבולטים, נעשות עבודות עפר בהיקף נרחב לקראת סלילת כביש בין ההתנחלות עלי, מצפון לרמאללה לבין מאחז היובל שמדרום לה, על אדמות פרטיות בבעלות תושבי הכפר הפלסטיני קריות. ראש מועצת הכפר, עבד אל-לטיף לבום, יגיש היום עתירה לבג"ץ בדרישה מהמינהל האזרחי לאכוף במהירות את צו הפסקת העבודות שהוציא.

דרור אטקס, מתאם "פרויקט האדמות" בארגון השמאל "יש דין", שתושבי הכפר עותרים באמצעותו, טוען כי העבודות בכביש הן הפרויקט התשתיתי הגדול ביותר שנרשם במאחזים מאז דו"ח טליה ששון במארס 2005. לדברי אטקס ל"הארץ", ב-2002 נפרץ שביל עפר המחבר בין עלי למאחז היובל, אולם העבודות נקטעו. בימים האחרונים עבדו שם עשרות משאיות, שהכינו מצע חצץ ויישרו את השטח לקראת סלילת כביש רחב, לאורך כ-1,400 מטר ובעלות שעשויה להגיע למיליוני שקלים. לדברי אטקס, המסתמך על מאגר הנתונים הרשמי של המינהל האזרחי, יותר מ-90% מהכביש נסלל על אדמות פרטיות פלסטיניות.

במקביל לעבודות בכביש, הציבה מערכת הביטחון עמודים שעליהם מותקנת מערכת מצלמות תצפית, כנראה כחלק מהקמת שב"מ (שטח ביטחוני מיוחד) סביב עלי והמאחז. הקמת הכביש נעשית בלא צו תפיסת אדמות ולכן אינה יכולה להיחשב חוקית. במכתב ששיגר קצין בקרה ופניות הציבור במינהל האזרחי, סרן אריה שעיה, לעו"ד שלומי זכריה, נציג "יש דין", הודיע המינהל כי "נגד הבנייה נפתח הליך פיקוח של יחידת הפיקוח במינהל". אולם, מוסיף שעיה, פעילות האכיפה במקום "תתנהל על-פי סדרי העדיפויות המקובלים בעניין".

הכביש למאחז היובל אינו מקרה יחיד. בחודשים האחרונים, בזמן שתשומת הלב התקשורתית הופנתה למלחמה ברצועת עזה ובתקופת הדמדומים של ממשלת אולמרט, מורגש חידוש המאמץ של המתנחלים במאחזים אחרי תקופה ארוכה של קיפאון יחסי, על רקע ביקורת של הממשל האמריקאי ופיקוח הדוק יותר מצד מערכת הביטחון.

בין הדוגמאות הבולטות שמונה אטקס: פריצת דרך ממאחז חוות גלעד שממערב לשכם לכביש עוקף שכם, פריצת כביש לג'אבל טנטור מצפון לעלי על אדמות הכפר קריות, פריצת כביש ממזרח למאחז עדי-עד שבאזור עלי על אדמות הכפר אל-מועייר, פריצת כביש מדרום למאחז גבעת הרוא"ה על אדמות סינג'יל מצפון לרמאללה, פריצת כביש באזור אפרת בגוש עציון על אדמות הכפר נחלה והקמת כביש טבעת מדרום להתנחלות כרמל שבדרום הר חברון. בנוסף, הוקמו תשעה בתי קבע במאחז רחלים מצפון לרמאללה ומוקמים קרוואנים חדשים במאחז מיגרון. אטקס גם מונה כמה מקרים של השתלטות על אדמות חקלאיות בלא היתר.

ההתמקדות היא בפריצת דרכים מכיוון שהיא מאפשרת הרחבת בנייה והשתלטות על אדמות, הריסת כבישים קשה יותר ואין נגד מי להגיש כתב אישום. לדברי אטקס, "על סמך ניסיון העבר, אכיפת החוק על המתנחלים היא קלושה בדרך כלל, אך נוטה להתאדות כליל בעת אירוע בעל קנה מידה לאומי כמו מלחמה או חילופי שלטון".

תנופות בנייה במאחזים ניכרו גם סמוך לפרוץ האינתיפאדה השנייה ב-2000 ובשלהי ממשלת נתניהו הראשונה, ב-1999. נראה שמערכת הביטחון, בראשותו של השר אהוד ברק, "איבדה תיאבון" בכל הנוגע לאכיפה כלפי מתנחלים. מקורות צבאיים אמרו ל"הארץ" כי "בהחלט ניכר שינוי אווירה מצד לשכת השר בעניין המאחזים - והשטח מבין זאת".

מלשכת ברק נמסר כי השר ומערכת הביטחון פועלים רבות ליישום החוק והסדר בגדה וכי במסגרת זו פונה "בית המריבה" בחברון, נמנעה הקמת מאחזים חדשים ופונו מיידית מאחזים כמו שבות עמי שהמתנחלים ניסו להקימו עשרות פעמים. "ברק הנחה את הגורמים המקצועיים לפעול בנחישות גם בתקופת המעבר כנגד הפרות חוק".

ממועצת יש"ע נמסר בתגובה כי העתירה היא "פרובוקציה משפטית" וכי הכביש מעלי, הקיים זה שבע שנים, עובר כיום עבודות שדרוג ותחזוקה מסיבות בטיחותיות, כמתחייב מדי כמה שנים. "לגבי הטענות הציניות על ניצול המלחמה ברצועה, הציבור בישראל יודע מי מסר את נפשו בלחימה ומי הפגין בכיכרות נגד חיילי צה"ל", נאמר בהודעה. "ההתיישבות גדלה ומתפתחת על אפם וחמתם של ארגוני השמאל הקיצוני".

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ