ריצ'רד גולדסטון: ישראל מבודדת את עצמה

גולדסטון, יהודי ציוני, עומד בראש ועדת החקירה של האו"ם לפעילות צה"ל ב"עופרת יצוקה" ולמעשי חמאס שהובילו למבצע. בראיון ראשון לעיתונות הישראלית הוא מביע את דאגתו מאי שיתוף הפעולה של ישראל עם הוועדה

אורי בלאו
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
אורי בלאו

ריצ'ארד גולדסטון, יהודי בן 71 מדרום אפריקה, ביקר בישראל אין ספור פעמים. בתו הצעירה גרה בירושלים במשך 11 שנה והוא, המגדיר עצמו ציוני, שימש במשך כשבע שנים כנשיא "אורט" העולמי - ועמד במשך 25 שנים בראש אגודת ידידי האוניבריסטה העברית בירושלים בדרום אפריקה.

אבל כל זה לא עוזר לו בימים אלו, שכן גולדסטון הוא האיש שמונה על ידי האו"ם לעמוד בראש ועדת החקירה לפעילות צה"ל במהלך מבצע "עופרת יצוקה" בעזה ולמעשי חמאס שהובילו למבצע. בשבוע שעבר סיים גולדסטון ביקור בעזה, אליה נאלץ להיכנס דרך מצרים בשל סירובה של ישראל לאפשר לחברי המשלחת לעבור בתחומה. "אני לא יכול לדבר על מה שראינו ועל מי שדיברנו אתו, כיוון שזה יופיע בדו"ח שאמור להתפרסם בספטמבר", הוא אומר - אך מוסיף כי "הייתי המום מהיקף הנזק, ואני גם מודאג מההשפעה שיש למצור על כמיליון וחצי איש".

ישראל לא איפשרה לחברי הוועדה, שביקשו לשמוע גם עדויות מקורבנות התקפות חמאס בדרום הארץ, להיכנס לישראל. גולדסטון, בצעד חסר תקדים המגובה על ידי מזכ"ל האו"ם באן קי מון, מקדם שימוע פומבי לנפגעים הישראליים, שצפוי להיערך בז'נווה בחודש הבא.

"אני מבין את הרגישות הישראלית למועצת האו"ם. אני חושב שהתנהגו אליהם בצורה לא הוגנת", הוא אומר בראיון טלפוני שנערך אתו השבוע ממשרדו בהאג, הולנד. "אבל חשבתי שהפעם זה יהיה אחרת, כיוון שישראל מקבלת את ההזדמנות שהיא מבקשת במשך שנים, לפרוש את טיעוניה בפני האו"ם. אני מאוכזב שישראל לא מנצלת אותה".

למי פניתם בישראל בעניין?

"אני פניתי לשגריר ישראל בז'נווה ושלחתי מכתב אישי לראש הממשלה נתניהו. משרד ראש הממשלה אפילו לא הודיע שהם קיבלו את המכתב. זה היה לפחות לפני כחודש".

לאו"ם יש יחסי ציבור מאוד רעים בישראל, בין השאר בעקבות ההחלטה המשווה את הציונות לגזענות.

"אני מבין את זה, אבל ההחלטה הזו שונתה. חשוב לזכור שכשאנחנו מדברים על המועצה הכללית של האו"ם אנחנו מדברים על הארגון שמייצג את הקהילה הבינלאומית כולה, ומדאיג אותי שישראל מבודדת את עצמה יותר ויותר".

אתה רואה דמיון בין המדיניות הנוכחית של ישראל למדיניות של מדינות אחרות בעבר?

"כן. אני חושב שהגישה של ממשלת דרום אפריקה בזמן האפרטהייד היתה דומה".

ואתה חושב שישראל מובילה עצמה לבידוד בינלאומי?

"כן".

גולדסטון יודע מה המשמעות של בידוד בינלאומי. הוא כיהן כשופט בדרום אפריקה של האפרטהייד ואחר כך הפך לאחת הדמויות הבולטות במשפט הבינלאומי, ובין השאר כיהן כתובע הראשי של האו"ם לענייני פשעי מלחמה בבית הדין הבילנאומי בהאג וטיפל במשפטים שעסקו ביוגוסלוויה לשעבר וברואנדה.

מה מטרת הוועדה? אתם מעוניינים להעמיד מישהו לדין?

"לא. זו לא חקירה פלילית. הרעיון הוא לברר את העובדות ולדווח עליהן לאו"ם. יהיו לנו המלצות, אבל בלי החלטה של מועצת הביטחון לא יהיה בית משפט בעל סמכות שיפוטית לעניין. התקווה שלי היא שתהיה חקירה גלויה בישראל".

קיבלת את המשימה מיד?

"לא. בהתחלה סירבתי כיוון שהמנדט שניתן לוועדה היה לחקור רק את מעשי ישראל. לא הייתי מוכן לעשות זאת על בסיס החלטת האו"ם, אבל המזכ"ל אמר שהוא מוכן לתת לי מנדט לחקור גם את מעשי הפלסטינים, וחשבתי שזו הצעה שאני לא יכול לסרב לה...

"לכן אני מאוכזב כי רצינו להגיע לישראל, לראיין את הקורבנות, לראות את הנזק ולבדוק את ההשלכות שהיו על מאות אלפי אנשים בדרום ישראל שנאלצו לחיות תחת האיום הזה. הייתי רוצה לראות את הדברים האלה בישראל, לדבר עליהם בצורה פומבית, אבל אנחנו לא יכולים לעשות את זה. מה שאנחנו נעשה - ובצורה הכי טובה שנוכל - זה לקבל את החומרים הללו בז'נווה. אנחנו נביא עדים מישראל כדי שידברו איתנו שם".

כבר פניתם לאנשים?

"זה מתוכנן ממש עכשיו וכבר יצרנו כמה קשרים בעניין. זה צפוי לקרות בתחילת יולי".

אתה מבין למה ישראל פועלת בדרך הזו ומסרבת לאפשר לכם להיכנס לתחומה?

"אני לא יודע אבל אני יכול לנחש. הסיבה היחידה שישראל נתנה היא ההחלטה המקורית החד צדדית, וכולם כאן מתעלמים מהעובדה שבסופו של דבר קיבלנו מנדט שווה לחקור גם את מעשי החמאס".

כשמונתה הוועדה באפריל השנה, בכיר במשרד החוץ אמר ל"הארץ" כי המנדט שניתן לוועדה הוא חד צדדי, ולכן ישראל לא תתיר את כניסת חברי הוועדה לשטחיה. "לא מדובר בחוסר שיתוף פעולה עקרוני מצדנו עם מועצת זכויות האדם. כשיבוא יום והשמש תזרח על המועצה, נשתף עמה פעולה".

מה ישראל יכולה להרוויח מהחקירה שאתה מנהל?

"אני חושב שזה יראה פתיחות מצד ישראל. זו אפשרות להציג את עמדתה ודעותיה וגם להציג את הטעויות שהיא ביצעה בצורה גלויה. אני חושב שזה דבר חשוב עבור מדינה דמוקרטית. אני קורא יותר ויותר ביקורת על ישראל, בייחוד באירופה - ואני חושב שזה ישפר את מצבה של ישראל, לפחות מול דמוקרטיות אחרות בעולם.

שלטון חמאס כמעט אינו מוכר בעולם ואילו ישראל היא מדינה מוכרת המוגדרת כדמוקרטיה. למרות זאת, אני מבין ממך שדווקא שלטון חמאס משתף פעולה עם החקירה ואילו ישראל לא.

"אני מסכים. זו האירוניה שבסיטואציה. אפילו אם הממשלה בישראל מחליטה לא לשתף פעולה, אני מופתע שהם אפילו לא מאפשרים לנו לפחות להיכנס למדינה, בצורה לא רשמית, ולערוך שימוע פתוח.

אבל האם כשאתה מדבר עם נציגי החמאס הם מכירים בטעויות שלהם? במעשים הבלתי חוקיים שהם מבצעים? בירי הרקטות?

"כל מה שאני יכול לומר הוא שהיה לי דיון מאוד פתוח עמם. אני לא יכול להיכנס לפרטים".

האם החקירה יכולה להיות צעד לפיוס בין העמים?

"לחלוטין כן. אין לי ספק שזה יכול לעזור לתהליך השלום. אני חושב שככל שיש יותר פתיחות יש יותר תקווה לפיוס. זו אחת הסיבות שבגללן החלטתי לקיים שימוע ציבורי. זו לא ?ועדת האמת והפיוס', אבל אני חושב שזה יהיה טוב מאוד לכל הצדדים במזרח התיכון לראות את הפנים ולשמוע את הקולות של הקורבנות של שני הצדדים".

נראה שאתה מעורב רגשית במה שקורה בישראל.

"זה נכון. גדלתי בבית שבו הנושא היה באוויר והיו לנו דיונים על כך מסביב לשולחן בארוחות הערב. אני חושב שהמניע העיקרי שלי הוא לעשות משהו, אפילו קטן, לטובת תהליך השלום".

גולדסטון חושב שהדרך לשלום עדיין ארוכה, בין השאר בגלל המנהיגים של שני העמים. "יש בעיה עם ההנהגה הישראלית הנוכחית ויש בעיה עם הלחימה בין הקבוצות השונות בפלסטין", הוא אומר.

בעבר אמרת שלמרות כל מה שראית, בסופו של דבר אתה אדם אופטימי.

"אני לא בטוח שהייתי אומר את אותו הדבר עכשיו, אבל באופן כללי אני אדם אופטימי. מהניסיון שלי, הרוב המוחלט של האנשים בעולם הם הגונים. אלו כמה תפוחים רקובים שגורמים כל כך הרבה בעיות".

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ