כפר פלסטיני הצמוד לי-ם נכלל ממערב לגדר ההפרדה

ההחלטה מכניסה את 3,000 תושבי בית-איכסא לתחומי הקו הירוק, ללא פיקוח ממשי. משרד הביטחון: מדובר בגדר זמנית בלבד. עלות הפרויקט - עשרות מיליוני שקלים

עמוס הראל
עמוס הראל
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
עמוס הראל
עמוס הראל

משרד הביטחון צירף באחרונה את הכפר הפלסטיני בית-איכסא, הסמוך לירושלים, לתוואי גדר ההפרדה, למרות החלטת הממשלה על הגדר מאפריל 2006. המשמעות: יותר מ-3,000 תושבי הכפר, שמוגדרים כתושבי הגדה המערבית ואינם בעלי תעודות זהות כחולות (ישראליות), נכנסים כעת ללא פיקוח ממשי לתחומי הקו הירוק. המהלך נעשה בניגוד לחוות דעת מקצועיות של גורמי הביטחון בעבר. במשרד הביטחון אומרים כי מדובר בגדר זמנית בלבד, שלא תהיה חלק מהתוואי הסופי. זאת, למרות שבהקמת הגדר ובסלילת הכביש הצמוד לה הושקעו עשרות מיליוני שקלים.

המחלוקת על עתידו של הכפר נמשכת כבר כמה שנים. בתוואי המקורי, שאושר בממשלת שרון ב-2003, נכלל בית-איכסא בצד הישראלי של הגדר. ב-2006, בתקופת ממשלת אולמרט, אושר התוואי החדש, שהוציא את בית-איכסא מתחום הגדר. הכפר נמצא במרחק של כ-200 מטרים בלבד מהקו הירוק, מול שכונת רמות, ומרוחק כ-900 מטרים מכביש מס' 1 מירושלים לתל אביב. ההתלבטות קשורה במיקומו הרגיש ובעובדה שהוא שולט טופוגרפית על כמה כבישים חשובים.

ייתכן שמאחורי הקמת הגדר ליד בית-איכסא עמד שיקול נוסף: סביב הכפר נמצאות אדמות רבות בבעלות יהודית, שחלקן נרכשו כבר לפני כ-80 שנה. הכללתו בתוואי הגדר עשויה לאפשר בניית שכונות יהודיות באזור בעתיד.

מנגד, השב"כ והמשטרה סברו שאין לכלול את הכפר בתחום הגדר, משום שבכך תתאפשר גישה חופשית לישראל לאלפי פלסטינים. בדיונים במערכת הביטחון, הביעו נציגי השב"כ והמשטרה חשש כי גישה זו תנוצל להברחת אמצעי לחימה ולפעילות פלילית, כמו הברחת סחורות חקלאיות ללא אישור מהגדה לישראל. לפני כארבע שנים נתפס בכביש מס' 1 רכב ובו מחבל עם חגורת נפץ, שסיפר בחקירתו כי חדר לישראל דרך בית-איכסא.

למרות החלטת ממשלת אולמרט, לפני קרוב לשנה החל משרד הביטחון להקים גדר מצפון-מערב לכפר. הגדר מפרידה בינו לבין הגדה ומחברת אותו בפועל לתחומי הקו הירוק. הגדר מתחברת בהמשך לתוואי גדר ההפרדה שאושר בממשלה. במקום גם נבנה מסוף, שיאפשר בעתיד מעבר הולכי רגל פלסטינים אל הכפר וממנו.

"בניית הגדר החדשה תמוהה מאוד"

ממשרד הביטחון נמסר בתגובה כי "תוואי גדר הביטחון, אשר מוציא את הכפר ממרחב התפר, אושר על-ידי ממשלת ישראל. התוואי טרם אושר משפטית. עד אשר יסתיימו התהליכים, הוחלט על ידי מערכת הביטחון ומשטרת ישראל כי נדרש לתת מענה ביטחוני דחוף. על כן הוחלט על בניית גדר מבצעית זמנית החוסמת אפשרות ליציאת מסתננים ופיגוע חבלני עוין לכיוון ירושלים".

בפועל, מסיור במקום ביום ראשון השבוע, עולה כי מדובר בגדר אלקטרונית ובכביש אספלט שנסלל בצמוד לה, הדומים במאפיינים רבים לגדר ההפרדה הרגילה. העלות המשוערת של הפרויקט היא כמה עשרות מיליוני שקלים.

הכניסה לכפר מכיוון רמות והיציאה ממנו נעשו השבוע ללא פיקוח ביטחוני כלשהו, אף שלעתים מוצב בצומת סיור משטרתי. הכביש והגדר הוקמו בנתיב רצוף עליות ומורדות, באופן שסיור צבאי או משטרתי העובר לאורכה נמצא בעמדת נחיתות מובהקת ביחס למחבל העלול להגיע ולנסות לתקוף את הסיור מצדה השני של הגדר, מכיוון הגדה.

אל"מ (מיל') שאול אריאלי, המומחה לגדר של המועצה לשלום וביטחון ויוזמת ז'נווה, אמר ל"הארץ" כי בניית הגדר החדשה, בתוואי הסותר את זה שאישרה ממשלת אולמרט, תמוהה בעיניו. לדברי אריאלי, הכנסת בית-איכסא לתחום הגדר מאפשרת לתושביו גישה לא מבוקרת לשטח ישראל וטומנת בחובה סיכון ביטחוני.

"מערכת הביטחון מתארת את הגדר כזמנית, אבל בפועל מדובר בהוצאה עצומה של כספים, שהיא דווקא אנטי-ביטחונית. מה גם שכולנו יודעים שאין דבר קבוע מן הזמני", אמר. אריאלי הזכיר כי עד היום לא החלה המדינה בהזזת הגדר, בכמה אזורים שבהם הורה בג"ץ על תיקון התוואי המקורי, לאחר שלא נמצאה הצדקה ביטחונית מספקת לפגיעה הנובעת ממנו בחיי התושבים הפלסטינים.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ