בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ראש אמ"ן לרמטכ"ל: על צה"ל לאמץ קוד אתי חדש ללחימה בטרור

בעקבות המבצע בעזה ומלחמת לבנון, מבקש האלוף ידלין מהמטכ"ל לאמץ מסמך שחיבר עם הפרופ' כשר אשר "מתמודד טוב יותר עם הלחימה לה נדרש צה"ל"

תגובות

ראש אגף המודיעין בצה"ל, האלוף עמוס ידלין, מבקש מהמטה הכללי לאמץ רשמית את "הקוד האתי למלחמה בטרור" שחיבר יחד עם הפילוסוף הפרופ' אסא כשר. ידלין פנה באחרונה לרמטכ"ל, רב-אלוף גבי אשכנזי, וביקש שהמטכ"ל ידון בכך בנימוק שהמסמך המחייב הנוכחי של הצבא, "רוח צה"ל", אינו כולל תשובות מספקות ומתאימות ללחימה העכשווית שבה נתקל הצבא.

ראש אמ"ן מתייחס בעיקר למה שמכונה "לחימה א-סימטרית", עימותים מול ארגוני טרור וגרילה הפועלים מתוך האוכלוסייה האזרחית של האויב, כמו ההתנגשות הצבאית עם חיזבאללה במלחמת לבנון השנייה בקיץ 2006 ומבצע "עופרת יצוקה" ברצועת עזה, בינואר השנה. עד כה טרם השיב הרמטכ"ל לפניית האלוף ידלין.

הפרופ' כשר הוא שניסח עבור צה"ל, באמצע שנות ה-90, את הקוד האתי המקורי שלו. כעבור שנים אחדות אימץ הצבא מסמך חלופי, "רוח צה"ל", שנוסח ברובו בידי קבוצת פילוסופים אחרת וקבלתו היתה מלווה במחלוקת בשורות המטכ"ל. ב-2003 פרסמו ידלין וכשר מאמר בשם "לחימה מוסרית בטרור" שבו הצדיקו "סיכולים ממוקדים" (התנקשויות בפעילי טרור), גם אם במהלכם נפגעים אזרחים פלסטינים השוהים בקרבת המחבל המהווה יעד להתנקשות.

כעבור כשנה עיבדו השניים, יחד עם צוות משפטנים צבאי, את הרעיונות למסמך שכותרתו "אתיקה צבאית למלחמה בטרור". הרמטכ"ל דאז, משה (בוגי) יעלון, תמך בעמדתם וכשר וידלין הציגו את גישתם ללחימה עשרות פעמים בפורומים צבאיים שונים. עם זאת, הטיעונים שלהם לא אומצו עד היום כמסמך צבאי מחייב והמסמך היחיד שיש לו תוקף רשמי מבחינת הצבא הוא "רוח צה"ל".

"רוח צה"ל" מונה עשרה ערכים המחייבים את החייל. החמישי בהם, "חיי אדם", קובע כי "החייל ינהג באופן מושכל ובטיחותי בכל פעולותיו, מתוך הכרה בחשיבותם העליונה של חיי אדם. בעת לחימה יסכן את עצמו ואת רעיו במידה הנדרשת לביצוע המשימה". הערך השישי, "טוהר הנשק", קובע כי "החייל ישתמש בנשקו ובכוחו לביצוע המשימה בלבד, אך ורק במידה הנדרשת לכך וישמור על צלם אנוש אף בלחימה. החייל לא ישתמש בנשקו ובכוחו כדי לפגוע בבני אדם שאינם לוחמים ובשבויים ויעשה כל שביכולתו למנוע פגיעה בחייהם, בגופם, בכבודם וברכושם".

בראיון ל"הארץ", בפברואר השנה, אמר כשר שלחימת צה"ל ב"עופרת יצוקה" בעזה נעשתה ברוח הקוד החדש יותר ללחימה בטרור שחיבר עם ידלין וכי "הנורמות שהמפקדים הפעילו בעזה היו בדרך כלל נכונות". הוא הסביר שבאזורים שבהם אין לצה"ל שליטה אפקטיווית, כמו ברצועה, הערך העליון העומד בפני המפקדים הוא השגת המטרה, אחריו עומדת מניעת סיכון לחיי חיילים, ולבסוף, הימנעות מפגיעה באזרחי האויב.

לעומת זאת, במקומות שבהם יש לישראל שליטה אפקטיווית, כמו מזרח ירושלים, אין לדעתו הצדקה ל"סיכול ממוקד" המלווה בסיכון לחיי אזרחים פלסטינים, משום שכאן ניתן לנקוט פעולת שיטור, כמו מעצר של מחבל.

באותו ראיון טען כשר כי "אין שום הגיון בהשוואה בין מספר האזרחים ומספר החמושים שנהרגו בצד הפלסטיני, או בספירת הרוגי הקסאם מול האזרחים שנהרגו בעזה". לדבריו, טמונה סכנה לחיילים בעצם ההחלטה לשגרם לפעולה ברצועת עזה, תחת איום של מטעני חבלה וירי צלפים. אולם, אין להכריח את החייל להסתכן בהרבה יותר מכך, רק כדי למנוע הרג שכנו של הטרוריסט.

"אם זה (חיי) השכן או (חיי) חייל צה"ל, העדיפות היא לחייל. כל מדינה היתה נוהגת כך", אמר. עם זאת, כשר מסתייג מהפרשנות הפשטנית שהוענקה לדבריו בחלק מדרגי השטח וטוען שמעולם לא הצדיק מדיניות של "אפס סיכונים" לחיי חיילים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו