דו"ח גולדסטון | הישג לאקטיביזם של ראש הממשלה בנימין נתניהו

בשבועיים שחלפו בין פרסום הדו"ח לבין הדיון על מסקנותיו באו"ם, ניהלה ישראל מבצע דיפלומטי שנועד לקבור את המלצות גולדסטון ולעצור את היוזמה להעמיד ישראלים לדין בחו"ל

אלוף בן
אלוף בן
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
אלוף בן
אלוף בן

החלטת מועצת זכויות האדם של האו"ם מיום שישי לדחות את הדיון בדו"ח גולדסטון על מבצע עופרת יצוקה בעזה, היא הישג מדיני חשוב לראש הממשלה בנימין נתניהו ולשר החוץ אביגדור ליברמן.

בשבועיים שחלפו בין פרסום הדו"ח לבין הדיון על מסקנותיו באו"ם, ניהלה ישראל מבצע דיפלומטי רב-ערוצי שנועד לקבור את המלצות גולדסטון ולעצור את יוזמתו להעמדת ישראלים לדין בחו"ל. שיאו היה באיום של נתניהו כי ישראל תפסיק את התהליך המדיני אם הרשות הפלסטינית לא תמשוך את עתירתה למועצת זכויות האדם. הטיעון שהציג נתניהו היה שישראל לא תוכל ליטול סיכונים במשא ומתן המדיני, אם תישלל ממנה זכותה להגנה עצמית. מאמצי השתדלנות שניהלה ישראל בגיבוי אמריקאי ואיומיה על הרשות הפלסטינית, הצליחו לבלום את גולדסטון.

הטיפול האגרסיבי בדו"ח גולדסטון מאפיין את מדיניות החוץ האקטיביסטית שמנהלים נתניהו וליברמן. הם רואים יריב של ישראל ביו"ר הרשות הפלסטינית, מחמוד עבאס, ולא ידיד או שותף (וזה הדדי). לא מקובל עליהם שעבאס ינהל מו"מ מדיני ותיאום ביטחוני עם ישראל, ובו בזמן ייצא למלחמה דיפלומטית ומשפטית נגדה בכל פורום בינלאומי. עבאס רוצה לריב? בבקשה, אבל שיתכונן לשלם מחיר. גם ישראל יודעת לנהל מלחמות מדיניות, כפי שהראתה בסוף השבוע.

אחרי חצי שנה בשלטון, נתניהו מרוצה מהשינויים שהנהיג במדיניות החוץ והביטחון של ישראל. הביטוי האחרון לרפורמה היה בעסקה עם החמאס, שבה קיבלה ישראל את קלטת הווידאו של גלעד שליט. שליט עדיין בשבי, אך נתניהו הראה לציבור שהעסקה לשחרורו מתחילה לזוז, אחרי שהחליף את מנהל המו"מ ושיתף בו את המתווך הגרמני.

נתניהו חש שהצליח לבנות יחסי עבודה טובים עם ממשל אובמה, אחרי התחלה בעייתית שנבעה מהמחלוקת על הקפאת ההתנחלויות. גם היום יש חילוקי דעות עמוקים בין ישראל לארה"ב על הדרך להתקדמות בערוץ הפלסטיני, אבל לשכת ראש הממשלה פיתחה ערוצי עבודה שוטפים עם הבית הלבן ומשרד החוץ האמריקאי: היועץ לביטחון לאומי עוזי ארד עם מקבילו ג'ים ג'ונס וסגניו דניס רוס וגארי סיימור, השליח יצחק מולכו עם השליח ג'ורג' מיטשל.

המאמץ המדיני בערוץ הפלסטיני מתמקד בגיבוש נוסחה מוסכמת לחידוש המו"מ המדיני, שתכלול גם התחייבות ישראלית להגבלת ההתנחלויות. נתניהו לא דוהר להסדר קבע. הוא מעדיף להניח בצד את הבעיות הקשות, כמו ירושלים, ולהתחיל מסוגיות קלות לפתרון, להסכים עליהן ולהמשיך הלאה. הוא לא מתלהב מקביעת לוחות זמנים נוקשים להסכם כולל, או מיוזמת ראש הממשלה הפלסטיני, סלאם פיאד, להקים מדינה פלסטינית בתוך שנתיים. נתניהו גם שולל את הרעיון שהמו"מ יתרכז בקביעת הגבול העתידי בין ישראל לפלסטין וידחה לעתיד את ירושלים והפליטים.

בלשכת נתניהו מעריכים כי למרות המחלוקת על המתכונת והיעדים, המו"מ יתחדש בקרוב. נתניהו התאים את עמדותיו (מדינה פלסטינית מפורזת, דרישה להכרה במדינה יהודית) לקונצנזוס הישראלי, כדי לחזק את יכולתו לעמוד בלחצים, ולנטרל את האופוזיציה. עד כה זה הצליח, אבל המו"מ האמיתי טרם החל, ונתניהו לא נדרש להחלטות שעלולות לסבך אותו עם חבריו בימין ולאיים על שלמות הקואליציה.

בתחום האיראני, נתניהו הודאג בשובו לשלטון מהתפוררות הקואליציה הבינלאומית שעמדה מול איראן. הוא פעל להידוק התיאום עם הממשל האמריקאי - בהפעלת "פורום איראן" בראשות ארד וג'ונס - והוא מרוצה מהתפנית האחרונה בעמדה האמריקאית, שמציגה קו נוקשה יותר מול האיראנים. נתניהו תומך במהלך הדיפלומטי של הנשיא ברק אובמה, ממתן את ההתבטאויות הפומביות של אישים ישראלים על הגרעין האיראני, ומסתפק בתדרוכי-רקע.

ההישג המוחשי ביותר של נתניהו ביחסים עם אובמה היה המכתב שקיבל מהנשיא בצמוד לפגישתם הראשונה בוושינגטון, במאי השנה. במכתב חזר אובמה על הבטחות קודמיו, לשמור על ה"עמימות" הישראלית בתחום הגרעיני. הנשיא הבטיח שיוזמות אמריקאיות לבקרת נשק לא יפגעו ביכולתה של ישראל להגן על עצמה ולהרתיע את אויביה - בדומה להבטחה דומה שהנשיא ביל קלינטון העניק לנתניהו ב-1998 ולאהוד ברק ב-1999. עם המכתב הזה בכספת שלו, נתניהו יכול להיות רגוע כשאובמה נואם באו"ם על חיסול הנשק הגרעיני בעולם.

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ