בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

קבלת דו"ח גולדסטון במועצה לזכויות אדם של האו"ם היא המחיר של מדיניות נתניהו

נתניהו צודק בטענתו, שממשלת אהוד אולמרט סיבכה את ישראל ב"עופרת יצוקה" כשהוא היה באופוזיציה. אבל המחיר המדיני שישראל משלמת עכשיו נובע במידה רבה גם ממדיניותו, ולא רק ממעשי קודמיו

תגובות

עצוב היה לראות את שגרירת ישראל באו"ם, גבריאלה שלו, מנסה לשכנע את צופי הטלוויזיה שישראל לא נחלה תבוסה דיפלומטית, עם החלטת המועצה לזכויות האדם של האו"ם לאמץ את דו"ח גולדסטון. השגרירה, שדיקלמה כנראה את דף המסרים מירושלים, התקשתה לשכנע שהשיפור בתוצאות ההצבעה - שש מדינות התנגדו לאימוץ הדו"ח, לעומת אפס מתנגדות בהחלטה על חקירת "פשעי ישראל בעזה" בינואר - היה הישג מדיני.

ההצבעה בז'נווה מצדיקה בדיעבד את המאמץ שעשו ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ושר החוץ, אביגדור ליברמן, ללחוץ על נשיא הרשות הפלסטינית, מחמוד עבאס, שיוותר על הפנייה לאו"ם. ברור היה שאם דו"ח גולדסטון יעלה שם להצבעה, ישראל תיגרס בשיני "הרוב האוטומטי" התומך בפלסטינים. עבאס נכנע בתחילה ללחץ המשולב של נתניהו והממשל האמריקאי, ואז חזר בו בלחץ החמאס, וזכה בניצחון דיפלומטי על ישראל כמעט מבלי שהתכוון.

תוצאות ההצבעה ביטאו את כשלון מדיניות "הפנים לרוסיה ולעולם השלישי" של שר החוץ. חבריו החדשים של ליברמן מרוסיה, ארגנטינה וברזיל הצביעו כדרכם נגד ישראל - בדיוק כפי שעשו בימי קודמיו, שאותם האשים ליברמן בהזנחת המדינות האלה. קשה לדרוש מליברמן שבביקור אחד באמריקה הלטינית יצליח לשנות דפוסי הצבעה, שהתגבשו במשך שנים רבות. אבל החלטתו להחרים אירוע של שגרירות סין, כעונש על הצבעתה בז'נווה, מעמידה בספק את יכולתו להשפיע בעתיד: איך בדיוק ליברמן ישכנע את הסינים לתמוך בישראל, אם יעשה להם ברוגז?

הנרטיב שאימץ נתניהו בתגובה לדו"ח גולדסטון מגלגל את האחריות למשבר שאליו נקלעה ישראל על ממשלת קדימה ובייחוד על יו"ר האופוזיציה, ציפי לבני. לפי גרסת נתניהו, שרת החוץ לשעבר לבני התלהמה ודחפה לפעולה כוחנית בעזה - ועכשיו הוא צריך לנקות אחריה. הוא נתלה בדברי לבני בזמן "עופרת יצוקה", שצוטטו בדו"ח גולדסטון: "ישראל איננה מדינה שאם יורים עליה טילים איננה מגיבה. זו מדינה שאם יורים על אזרחיה מגיבה בפראות, וזה דבר טוב".

נתניהו צודק בטענתו, שממשלת אהוד אולמרט סיבכה את ישראל ב"עופרת יצוקה" כשהוא היה באופוזיציה. אבל המחיר המדיני שישראל משלמת עכשיו נובע במידה רבה גם ממדיניותו, ולא רק ממעשי קודמיו. ואם היה ספק בכך, הסירו אותו מנהיגי בריטניה וצרפת, גורדון בראון וניקולא סרקוזי, שכתבו לנתניהו אחרי שלא השתתפו בהצבעה (ודחו את בקשתו שיצביעו נגד).

אחרי שכיבדו את זכות ישראל להגנה עצמית, בראון וסרקוזי הסבירו לנתניהו איך יוכל לצאת מהתסבוכת. קודם כל, לחקור את הטענות לפשעי מלחמה ולפתוח את המעברים לעזה. זה באמת נוגע לתוצאות "עופרת יצוקה". אבל הם דורשים ממנו גם שיקפיא את ההתנחלויות ויחזור למו"מ עם עבאס על פי העקרונות שהציג נשיא ארה"ב, ברק אובמה - הקמת מדינה פלסטינית וסיום הכיבוש. זה כבר לא נוגע למה שעשו אולמרט ולבני בשנה שעברה, אלא למה שיעשה נתניהו עכשיו.

בתרגום משפה דיפלומטית, מנהיגי אירופה אומרים לנתניהו: אם תקפיא את ההתנחלויות ותסכים לסגת מהגדה המערבית, נשים בצד את גולדסטון והאשמותיו הקשות נגד ישראל. מאחוריהם ניצב אובמה, שההחלטה הסופית בידיו. אובמה יכול להטיל וטו במועצת הביטחון ולבלום שם את דו"ח גולדסטון, במחיר של ערעור אמינותו בעיני הערבים והמוסלמים, ושחיקת הבטחתו לעודד את האו"ם ולשתף פעולה עם הקהילה הבינלאומית. וכשנתניהו יבקש מאובמה להטיל וטו, אובמה יזכיר לו את הסיבוב הקודם ביניהם, שבו "ניצח" נתניהו בסירובו להקפאת ההתנחלויות.



גולדסטון תצלום: Jean-Marc Ferre UN Photo



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו