בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

יוסי ורטר | מחאת הדיור: התופינים בדרך, השאלה היא למי?

הצדק החברתי עומד לעשות את הקאמבק של חייו, אבל בסוף תישאל השאלה - למי נותנים? למעמד הביניים או לשכבות החלשות?

תגובות

הבעיה העיקרית של ועדת השרים והמומחים שתוקם היום לא תהיה כמה לתת, אלא למי לתת. התופינים בדרך, אין ספק. הארנק פתוח, והיד רושמת. הצדק החברתי עומד לעשות את הקאמבק של חייו, אבל בסוף תישאל השאלה - למי נותנים? למעמד הביניים או לשכבות החלשות? ל"שבט הלבן" שמתגורר באוהלים ומבטא עצמו ברהיטות יאפית כזו, או למסכנים ולדפוקים שבאמת כבר איבדו את הרצון והכוח להיאבק? למשתכרים 10,000 שקלים בחודש או 4,000 שקלים?

לאחר שבועיים של התרוצצות תזזיתית ומריטת שערות בלשכת ראש הממשלה, שב אתמול הסדר (היחסי) לשרור באקווריום של ביבי. בהקימו את הוועדה שבה יישבו רוב השרים הכלכליים וה"חברתיים" בממשלתו, מייצר נתניהו משהו שהיה חסר עד היום: תהליך. לא עוד שליפות. לא עוד ירי לכל עבר. לא עוד מקטעים מפוזרים, לפי דרישת הקהל: פעם דיור, פעם דלק, פעם מעונות לילדים. הוועדה תדון במכלול הנושאים, לרוחב הגזרה החברתית הבוערת, תגבש המלצות, ותגיש אותן לראש הממשלה. כך מבקש נתניהו להשיג שליטה בכאוס.

מאהל המחאה בשדרות רוטשילד, אתמול. תצלום: דניאל בר-און

על פניה זו נראית התנהלות סבירה. התגובה הפאבלובית של כמה מראשי המאבק בשדרות רוטשילד, שמיהרו לדחות את היוזמה ולדרוש משא-ומתן מתמשך ישיר ומצולם 24/7 עם נתניהו בסגנון תוכניות הריאליטי, מראה שדבר מה השתבש אצלם. משהו שמסתובב שם במאהל, עלה להם לראש. זחיחות היא מהשטן, וגסות רוח אינה תוכנית עבודה. הם השיגו כל כך הרבה בכל כך מעט זמן, חבל שהכול ירד לטמיון בגלל חוסר ניסיון.

בישיבת שרי הליכוד אתמול, תמך רוב מוחלט של השרים בהליכה לקראת המפגינים, בשחרור הרסן, בצורך לעשות מה שקרוי "תיקון". על אף הזמזום התקשורתי הבלתי פוסק, היחסים בין נתניהו לשר האוצר שטייניץ נראו תקינים ולא מתוחים. רק השר בני בגין העיר בישיבה על היסודות הפוליטיים הנוטלים חלק במאבק.

יו"ר הקואליציה, ח"כ זאב אלקין, יוזם חוק החרם, הלך כדרכו, עד הסוף: "זהו קרב פוליטי, וצריך לנהל אותו כפי שמנהלים קרב פוליטי", ייעץ לנתניהו. הפעם, שלא כמו בחוק החרם, נתניהו לא אימץ את הצעתו. המשותף לו ולאלקין הוא ששניהם רוצים להיבחר שוב: אלקין על ידי הגרעין הימני הקיצוני בקרב חברי הליכוד. נתניהו על ידי העם.

מאהל המחאה בשדרות רוטשילד, אתמול. תצלום: דניאל בר-און

במקביל להקמת הוועדה פעל נתניהו במרץ לטרפד את הרעיון הפופוליסטי להארכת כנס הקיץ של הכנסת. לא הפופוליזם מפריע לנתניהו, אלא תקנון הכנסת שאוסר הגשת הצעות אי אמון בממשלה בפגרה.

נתניהו זקוק לשקט פרלמנטרי בשבועות הקרובים עד יעבור זעם, למרות שאין סכנה לנפילת ממשלתו. אף אחד ממרכיביה אינו מעוניין בכך. גם לא ש"ס, שמנהיגה אלי ישי הוא שהגה את הרעיון המקורי, אליו הצטרפה באיחור אופנתי ראש האופוזיציה ציפי לבני.

גם אם הכנסת תעבוד בשבועות הקרובים, מה זה כבר ישנה? ממילא המאבק מתנהל ברחובות, בכיכרות, ובמאהלים. הכנסת, על סיסמאותיה וקלישאותיה ודיוניה העקרים אינה רלוונטית. אולי מוטב שחברי הכנסת ייצאו לחופשה עד אחרי החגים - כך ייגרם פחות נזק למדינה. ראינו בשבועות האחרונים את פרי עמלה של הכנסת, בשורה של חוקים גזעניים ואנטי-דמוקרטיים שעלו ועברו, או עלו ולא עברו. פסק זמן לא יזיק.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו