בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הצעת חוק חדשה: ערבית אינה שפה רשמית

ההצעה השנויה במחלוקת עליה חתמו 40 ח"כים, מהאופוזיציה והקואליציה, תביא לשינוי הגדרת ישראל ליהודית לפני דמוקרטית

677תגובות

על שולחן הכנסת הונחה אתמול (רביעי) הצעת חוק שנויה במחלוקת לפיה תשונה ההגדרה המקובלת של ישראל כ"מדינה יהודית דמוקרטית". לפי נוסח ההצעה, ישראל תוגדר כמדינת הלאום של העם היהודי, ומצוין בה במפורש כי המשטר הדמוקרטי בישראל יהיה כפוף להגדרתה של המדינה כ"בית לאומי לעם היהודי". על ההצעה חתומים 20 מבין 28 חברי הכנסת של קדימה.

ההצעה, שיזמו בין היתר אבי דיכטר (קדימה), זאב אלקין (ליכוד) ודוד רותם (ישראל ביתנו) מעצבת מחדש מוסכמות יסוד באשר לאופייה של מדינת ישראל: כך, למשל, היא קובעת כי השפה הרשמית היחידה בישראל היא השפה העברית. זאת, אף כי עד היום גם הערבית והאנגלית הוכרו כשפות רשמיות. עם זאת, נכתב בחוק: "לשפה הערבית מעמד מיוחד, ולדובריה זכות נגישות לשונית לשירותי המדינה, הכל כפי שייקבע בחוק".

האם יש לבטל את הערבית כשפה רשמית? הצביעו בסקר

סעיף נוסף שנוי במחלוקת קובע כי המשפט העברי ישמש מקור השראה למחוקק ולבית המשפט. כך, חברי הכנסת יתבקשו לחוקק ברוח המשפט העברי, ובתי המשפט יידרשו לפסוק על סמך המשפט העברי במקרים בהם לא יימצא חוק מפורש קיים. לפי נוסח ההצעה, אם "ראה בית המשפט שאלה משפטית הטעונה הכרעה ולא מצא לה תשובה בדבר חקיקה, בהלכה פסוקה או בדרך של היקש מובהק, יכריע בה לאור עקרונות החירות, הצדק היושר והשלום של מורשת ישראל".

עוד סעיף בהצעת החוק קובע כי "המדינה תפעל לקיבוץ גלויות ישראל ולהתיישבות יהודית בתחומיה והיא תקצה ממשאביה למטרות אלו". בניגוד לשאיפה המפורשת להקמת התיישבות יהודית, החוק מסייג הקמת התיישבות קהילתית לבני לאומים אחרים ומשאיר את ההחלטה בידיה של המדינה. "המדינה רשאית לאפשר לקהילה, לרבות בני דת אחת או בני לאום אחד לקיים התיישבות קהילתית נפרדת".

יוזמי החוק: ח''כ דוד רותם וח''כ זאב אלקין בכנסת. תצלום: מיכל פתאל

לדברי אחד מיוזמי החוק, ח"כ אלקין, "החוק נועד לתת לבתי המשפט נימוק התומך בסוגיית הלאום היהודי של המדינה בבואם להכריע במצבים שבהם אופייה היהודי של המדינה מתנגש עם עקרונות הדמוקרטיה". לטענתו, "בתי המשפט מתחבטים לא מעט בסוגיות כאלה, כמו למשל חוק השבות שהוא חוק מפלה".

אלקין לא מוטרד מהשלכותיו של החוק הזה על דימויה של מדינת ישראל בעולם: "אם מדברים על העולם שבו האו"ם השווה את הציונות לגזענות, אולי היתה בעיה. אבל כיום העולם יהיה מוכן לקבל את זה", אמר אלקין.

עד כה חתמו על ההצעה בסך הכל 40 חברי כנסת מן הקואליציה והאופוזיציה כאחת, בהם נציגים ממפלגת העבודה, העצמאות, ישראל ביתנו והאיחוד הלאומי. בכנסת העריכו כי נכון לעכשיו יש רוב מוצק להצעה, שתעלה להצבעה במושב החורף של הכנסת.

לפי נוסח החוק, יהיה ניתן לשנותו רק באמצעות חקיקת חוק יסוד חלופי. בניגוד לחוקי יסוד אחרים, חוק היסוד הנוכחי קובע שניתן יהיה לשנותו רק באמצעות חקיקה של חוק יסוד חלופי בלבד.

מדובר בסנדול שנועד להקשות באופן משמעותי על היכולת להביא לשינויים בסעיפיו. חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, למשל, לא קובע מגבלות. על פי ההצעה, נוסח החוק יהיה נוקשה וניתן יהיה לשנותו באמצעות חוק יסוד חדש בלבד. הצעת החוק נוסחה בשיתוף וביוזמת המכון לאסטרטגיה ציונית.

אלקין ורותם עומדים מאחורי שורה של חוקים שנויים במחלוקת שעלו במושב החולף ובהם: חוק החרם, המטיל סנקציות כלכליות על מטילי חרם על ההתנחלויות וחוקי העמותות, המגבילים את יכולת הפעולה של עמותות השוללות את קיומה של ישראל ומאלצים עמותות פוליטיות לחשוף מימון שקיבלו ממדינות זרות לצורך פעילותן.

בקדימה הדגישו כי מדובר בהצעת חוק פרטית של ח"כ דיכטר ולא בהצעת חוק סיעתית: "כמו כל הצעת חוק אחרת גם הצעה זו תגיע לשולחן הסיעה לדיון מקדמי, בו תיקבע עמדת הסיעה בנוגע אליה".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו