בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

שיחת היום | "אבי דיכטר, במדינת הלאום היהודי אין מיעוט ערבי?"

77תגובות

ביום האחרון של מושב הקיץ הניח ח"כ מקדימה, אבי דיכטר, הצעת חוק יסוד: ישראל מדינת הלאום של העם היהודי, שמגדירה את אופייה של המדינה ככזו, מציינת שחקיקה ופסיקה תהיה כפופה להגדרתה ככזו וקובעת את העברית כשפה רשמית יחידה.

למרות שהתקשורת עסוקה בימים אלה בדברים אחרים, הצעת החוק שלך קיבלה לא מעט תשומת לב. יכול להיות שזה פשוט דבר שנועד לקדם אותך לקראת הפריימריז?

"אני שוקד על הצעת החוק הזו כבר שנה וחצי, הייתי שמח לעשות את זה בלוח זמנים קצר יותר אבל זאת הצעת חוק כבדה מאד. אגב, גם לא חסכתי מעצמי התייעצות עם ראש מרצ ג'ומס. תובנות מאד מעניינות, למרות שמרצ לא תתמוך בהצעה, אבל את יודעת, 63 שנה אף פעם אין עיתוי מתאים לעסוק בהצעת חוק יסוד בסדר גודל שכזה".

הצעת החוק מגדירה את ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי, שמפרטת את הזכויות של קבוצת הרוב, אבל לא את הזכויות הקיבוציות הלגיטימיות של המיעוט.

"הצעת החוק הזאת מבטיחה בעיניי שבישראל יתקיים, בעתיד הרחוק מאד, האיזון בין מימוש התפקיד שלה כמדינת הלאום של העם היהודי, לבין העובדה שמדינת ישראל היא מדינה דמוקרטית שמכבדת את זכויות האדם של כל תושביה. בתוך זה, של המיעוט הגדול ביותר, המיעוט הערבי".

לפי הצעת החוק המדינה רשאית לתת להם זכויות אבל ממש לא חייבת.

"למדינה יש אינטרסים שלה. לא בכדי שם הצעת החוק הוא 'ישראל היא מדינת הלאום של העם היהודי'. אגב, אני לא מכיר אף חוק יסוד בישראל שנותן ביטוי לכך שישראל היא מדינה דמוקרטית. במגילת העצמאות אין אזכור לכך שישראל היא מדינה דמוקרטית".

במגילת העצמאות מפורטים העקרונות שיוצרים דמוקרטיה, בעוד שהאמירה "משטר דמוקרטי" בישראל היום היא דבר מעורפל ולא מחייב.

"זאת לא הצעת חוק יסוד הראשונה בישראל, יכול להיות שמישהו יניח הצעת חוק יסוד: זכויות המיעוט בישראל".

אמרת שהחוק הזה מעגן את המצב הקיים. המצב הקיים הוא מצב מאד לא שוויוני כלפי אזרחי המדינה הערבים, אז אתה מקבע את זה שהמדינה מחויבת לזכויות קבוצת הרוב שלה ולא לזכויות המיעוט שלה בחוק יסוד, לא בחוק רגיל.

"טוב מרב, המדינה בת 63. נשאלת השאלה באיזה גיל מדינה מקבעת דברים שהם לכאורה מובנים מאליהם אבל לא כתובים! אמר פעם ראש הממשלה בגין: 'גם המובן מאליו טוב שייאמר'. אני אומר גם המובן מאליו טוב שייכתב".

גם אם התכוומת לטובה, אי אפשר להתעלם מכך שהחוק בא בהמשך לשורה ארוכה של חוקים שמצמצמים את הדמוקרטיה בכלל ודוחקים את רגלי המיעוט הערבי בפרט.

"התקוממתי נגד חוק הנאמנות בזמנו, חוק החרם, וחוק ועדות החקירה, ואני מתקומם נגד חוקים שנועדו לעסוק בסוגיה מקומית והשיקול הפוליטי הצר שם הוא דומיננטי מאד. אני מודה שכשהגעתי לישורת האחרונה נכנסו מבחינתי בעיתוי רע מאד החוקים שציינת. הם לא מאותו בית ספר של החוק הזה, הם גם לא מהרובד של אותה רצינות והשקעה, וגם לא ייעוד. הייתי צריך לבחור בין להניח אותו בצמידות לחוקים הבעייתיים אצלנו לבין להניח אותו בצמידות להחלטה הבעייתית באו"ם. בין שתי בחירות רעות בחרתי ביום האחרון של המושב".

מבחינת התזמון, הרי הרגישות הולכת וגדלה, דחיקת הערבים הנמשכת הופכת את המצב לנפיץ יותר. לא נראה לך סיכון מיותר?

"לא, לא. גם המגזר הערבי וגם אזרחי ישראל האחרים חייבים להבין שכשמדובר במדינה יהודית ודמוקרטית יש לזה נגזרות אופרטיביות. אני חושב שהשתלבות ערביי ישראל זו לא טובה שצד אחד עושה לשני אלא הכרח של כל מדינת ישראל. אין שום אפשרות אחרת. כל פתרונות ליברמן להעביר וכולי הם קשקושי מלים שאין שום יכולת וצורך לממש אותם, ושום הסכמה של המגזר הערבי ולהערכתי גם של רוב המגזר היהודי. נחיה עם ערביי ישראל כמיעוט גדול בישראל לנצח נצחים. את זה ערביי ישראל מבינים ויהודי ישראל מבינים. בהבנה שכזו צריך לקבע את כללי המשחק כדי שכולם ידעו בדיוק באיזו מדינה אנחנו חיים. כשאני מגדיר את זה מדינת הלאום של העם היהודי עדיין מיעוטים יכולים לחיות בה במדינה דמוקרטית על כל שמשתמע מזה".

אבל אתה לא אומר שוויון.

"כשאני אומר מדינה דמוקרטית, אני אומר שוויון לפי כל מה שקובל במשטר דמוקרטי".

20 חברי כנסת מקדימה חתומים על הצעת החוק אבל לא ראש המפלגה ציפי לבני. לא מן הראוי היה שראש הסיעה תעמוד מאחורי חוק כל כך כבד וחשוב?

"לא רציתי לקדם את החוק כהצעת חוק של קדימה. יחד עם זאת, הצעת החוק נחשפה, כל חברי הכנסת ראו אותה, אני חושב שהיה לציפי מספיק זמן, היתה יכולה להצטרף, יכלה לעשות דיון. וידאתי גם באופן אישי שהיא מכירה את הצעת החוק, הרבה מאד זמן".

נתת לה זכות סירוב ראשונה?

"נתתי רק זכות חתימה, זכות סירוב אנשים לוקחים לבד".

סימה קדמון כתבה בסוף השבוע שזאב אלקין, שהצטרף כיוזם להצעת החוק, "מתמחה בהלבנת הצעות חוק דרך קדימה". אתה לא מרגיש קצת מנוצל?

"עבדתי על הצעת החוק כח"כ לבד. בשלב שיווקו, אלקין כיו"ר הקואליציה, שוחחתי אתו. זה החלק המסחרי של החוק. אלקין בחר להצטרף כיוזם והצטרפות כיוזם היא הצטרפות דקלרטיבית. הוא לא העביר משוף אחד בשיוף ההצעה הזו".

והעובדה שזאב אלקין, יוזם חוק החרם, נעמד מאחורי הצעת החוק הזאת בלי לשייף בה כלום לא הדליקה אצלך נוריות אזהרה אדומות?

"תראי, להצעת החוק הזאת הצטרפו הרבה אנשים. אני חושב שהיא עזרה מאד לאנשים שהרגישו צורך עז כמחוקקים, אולי גם כאזרחים, לעגן את הסוגיה הזו של ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי ומצאו אותה תפורה ככפפה ליד".



אבי דיכטר. ''התקוממתי בזמנו נגד חוק הנאמנות, חוק החרם וחוק ועדות החקירה. הם לא מאותו בית הספר של החוק שלי''



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו