בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

סי! זה הפתרון

את מי מעניין עוד דו"ח של האו"ם על שטח סי? זוהי השאלה הלא נכונה. צ"ל: למה הדו"ח חייב לעניין את אוהלי הצדק החברתי, וגם את אילנה דיין

14תגובות

מועצת יש"ע הפיצה בדואר אלקטרוני קישור לדבריה של העיתונאית אילנה דיין ב"נכון לעכשיו" בגלי צה"ל ביום חמישי האחרון. דיין משבחת את תנועת האוהלים החדשה על "הגילוי של הקיץ הזה", כניסוחה: "שמותר לקום ולצעוק ולשנות את הכללים מן היסוד", ומותר גם לשנות דעה ולטעות ולהודות בטעות, ו"דווקא משום כך", היא ממשיכה, "רציתי לומר משהו לכמה טרמפיסטים שרוכבים על הגל הזה, ומצאו עבורכם את האויב הגדול - אויב ושמו המתנחלים.

"'הם לא יודעים מה זה יוקר הדיור', הם אומרים לכם, 'הם מתפנקים בים של הטבות', ונדמה לי שמי שכותב כך מזמן לא היה בגוש עציון או בעלי או בהר ברכה, ולא ראה זוגות צעירים כמו הצעירים של רוטשילד, בלי אספרסו בר ובלי טייק אוויי, ועם דבקות בדרך וסכנת חיים ורוח הקרבה, כן כמו זאת ששוטפת עכשיו את תל אביב. אפשר להתווכח עם המתנחלים, מותר לחשוב אחרת מהם, אפילו לריב אתם על סדרי עדיפויות. אבל מי שרוצה כאן חברה ערכית, סולידרית, יכול גם ללמוד מהם משהו, או לפחות לנסות להכיר".

דבריה של דיין הם לקח טוב לדורשים צדק חברתי: אל תתעסקו בעניינים אישיים כמו גודל הקרוואן והווילה של מתנחלים או בנחמדותם. התמקדו במדיניות שמאפשרת הצבת קרוואנים ובונה בתים צמודי קרקע ושיכונים ליהודים ומתירה חוות יחידים, ושני מטרים לידם הורסת חושות, אוהלים ובתים קבועים של פלסטינים. משני עברי הקו הירוק, אבל מפאת קוצר היריעה, נדבר על צדו המזרחי.

בששת החודשים הראשונים של שנת 2011 הרסה מדיניות זו את משכנותיהם של 656 פלסטינים בשטח סי שבגדה המערבית, בהם 351 ילדים. כך העלה החישוב של משרד התיאום של האו"ם לעניינים הומניטריים, OCHA. כן, אותו "סי" שמועצת יש"ע מנסה לפתות בו את יושבי האוהלים ולהגיד שכאן טמון פתרון הדיור של ישראל. מדובר ב-342 מבנים של פלסטינים, בהם 125 מבני מגורים (הרוב הגדול אוהלים ופחונים). זינוק של כמעט פי חמישה בממדי ההריסות ובמספר האנשים שאיבדו את ביתם לעומת התקופה המקבילה אשתקד - קובע אוצ'ה. ביולי נוספו לסטטיסטיקה זו עוד כמאה פלסטינים, שמבני מגוריהם נהרסו.

גם בלא הריסה, מוצא הדו"ח, יש בקרב הפלסטינים בשטח סי תופעה של העתקת מקום מגורים שלא מרצון. הסיבה השכיחה היא שישראל אוסרת עליהם לבנות בשטח שבשליטתה המלאה, ושהוא כמעט שני שלישים מהגדה. בשפה מכובסת שבה עונה המינהל האזרחי: אין תוכניות מתאר. בשפת בני אדם: לפלסטינים אין. ליהודים יש. ותוכניות מתאר, כידוע, אינן מהקב"ה או מאללה.

לנוחות המעוניין והמעוניינת, הממצאים מובאים בדו"ח חדש של אוצ'ה על העקירה בכפייה, שהתפרסם בשבוע שעבר. אין בו הרבה חדש, נכון. בסך הכל הדו"ח מתייחס לכרוניקה שגרתית, ששברירים ממנה מסתננים לפעמים לתקשורת הישראלית. לנוחות המשתמש/ת שזיכרונו/ה קצר, יש גם תזכורת על אפליה בשירותים, בהם בגישה למקורות המים. מצד שני, הדו"ח הנוכחי פוטר את הקוראים מפירוט מייגע של תולדות ההשתלטות הישראלית - אם על אדמות פרטיות או על אדמות ציבור - והעברתן לרווחת מי שהבטחנו שלא נדבר בהם אישית.

תחקירני השטח של אוצ'ה ביקרו במדגם של 13 קהילות פלסטיניות בשטח סי, וביקשו לבדוק עד כמה מבוססות ההשערות והשמועות על הנטייה של תושביהן לעזוב אותן. הן מבוססות, מתברר.

והעוזבים הם בעיקר זוגות צעירים. בעשרה מהיישובים דיווחו על מעבר עקב איסורי הבנייה; ב-11 מהיישובים דיווחו על שחיקה של מקורות המחיה שלהם (פרנסה ממרעה או מחקלאות), הנגרמת במישרין עקב מגבלות ישראליות על שימוש של הפלסטינים באדמה ומים ועל חופש התנועה. עשרה מהיישובים הצביעו על פעילות התנחלותית כלשהי שגורמת קשיים יום יומיים, ושישה דיווחו על התנכלויות ואלימות פיסית מצד מתנחלים (הצד השני של "סכנת חיים ורוח הקרבה"). ברוב הקהילות המרואיינים הדגישו שחיי היום-יום שלהם הידרדרו לעומת הדור הקודם מבחינת הביטחון האישי, חופש התנועה והגישה למקורות פרנסה ולשירותים, כולל חינוך.

אולי לפני דור היה פחות קשה. אבל בשטח סי - עתודת הקרקע הגדולה היחידה של הפלסטינים בגדה המערבית - חיים כ-150 אלף פלסטינים בלבד. למה כל כך מעט? כי המגבלות הישראליות על פיתוח פלסטיני באותם אזורים היו בתוקף מתחילת שנות ה-70, הרבה לפני "אוסלו" ותכסיסיו. כך נחסם גידול אוכלוסין פוטנציאלי. הנה "דבקות בדרך" של קובעי המדיניות הישראלית.

אפשר להתעלם מהאזהרה של אוצ'ה, שהמשך המדיניות הישראלית יגרום לכמה מהקהילות הפלסטיניות בסי "להתפורר ולהיעלם כליל בדור הבא, אם לא קודם". בשפה זהירה מאוד, שגם כן אפשר להתעלם ממנה, נכתב שאוצ'ה חושש מפני "מעתקים דמוגרפיים ושינויים בהרכבה האתני של הגדה המערבית".

אפשר להתעלם גם מאונרוו"א, סוכנות האו"ם לפליטים פלסטינים, שהשפה הזהירה מדי של אוצ'ה כנראה דחפה אותה להוציא הודעה לעיתונות, שבשינוי הזמן הדקדוקי היא קובעת שאנחנו כבר שם. שהמדיניות הישראלית בסי כבר "הורסת את המרקם של אותן קהילות ובסופו של דבר תורמת למפנה דמוגרפי, שמשנה את ההרכב האתני של הגדה המערבית". יותר קרוב מזה למחאה (חסרת שיניים ככל שתהיה) על טיהור אתני - אין.

משפטנים ישראלים ותיקים מאילנה דיין מתנגדים לפרשנות של האו"ם והאגודה לזכויות האזרח שהגדה המערבית כולה, כולל סי, היא שטח כבוש שאין להעתיק אליו את אוכלוסיית המדינה הכובשת. אבל האם, יחד עם שטרי הנדל"ן על הארץ כולה, שקיבלנו ישירות מהקב"ה, קיבלנו גם את המצווה להפלות בין דם לדם, עם לעם, ילד לילד?



דיין. לקח טוב לדורשי צדק חברתי



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו