בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ההתנחלות שלא הוקמה עלתה 5 מיליון שקלים - פיצויים ליזם

ביהמ"ש הורה למדינה לשלם פיצויים ליזם בנייה בשטחים בשל שרשרת מחדלים שהביאה לאי הקמתה של רמת קדרון

49תגובות

המדינה תפצה בכחמישה מיליון שקלים ותיתן קרקע חלופית ליזם בנייה בשטחים, בעקבות שרשרת מחדלים שהביאה לאי הקמת ההתנחלות רמת קדרון והעברת הקרקעות לשליטת הרשות הפלסטינית. ראשיתה של התביעה בתוכנית גרנדיוזית של אריאל שרון בתקופת שלטונו של מנחם בגין. שרון רצה לבצר את ירושלים ולנתק אותה מהגדה המערבית. אחת התוכניות הייתה לסלול כביש טבעת ממזרח לעיר, ולהקים שרשרת יישובים, ממעלה אדומים עד גוש עציון, כך שתהווה חוצץ בין אבו דיס לבין שטחי הרשות הפלסטינית. במסגרת זו, הוקמה גם ההתנחלות קידר. החוליה השנייה בשרשרת הייתה אמורה להיות רמת קדרון, התנחלות הצופה על נחל קדרון, שעל הקמתה הוחלט ביולי 1981.

רמת קדרון הייתה אמור לקום על קרקעות בבעלות פרטית של יהודים, שרכשו קרקעות באזור. בעקבות החלטת הממשלה, נחתמה מפה של אזור תכנון, הופקעו קרקעות לצורך כביש גישה, והוגשו התוכניות לרשויות התכנון. אולם הליכי התכנון התנהלו בעצלתיים. בעת הקמת ממשלת האחדות בראשות שמיר בשנת 1988, נקבע כי היישוב יוקם בשנתה הראשונה של הממשלה, שמו יוחלף לנאות קדרון, ויש לקדם את התוכניות. מוסדות התכנון אישרו את התוכנית, אבל הבנייה לא יצאה לפועל מכיוון שהמדינה לא קידמה את הקמת כביש הטבעת, שעליו ההתנחלות הייתה אמורה להתבסס.

לאחר עליית ממשלת רבין ב-1992, החליטה הממשלה לבחון מחדש את כל ההחלטות על הקמת יישוב וב-1994 הוחלט לבטל את הקמת היישוב. זמן קצר לאחר מכן, הועברו קטעים שהיו אמורים להיות כביש הגישה לרשות במסגרת הסכמי אוסלו. בשנת 1998 העבירה ממשלת נתניהו את כל השטח של ההתנחלות לרשות במסגרת הסכמי וואי, ובכך הקיץ הקץ על רמת קדרון.

בעקבות העברת הקרקע, תבעו חברת "דווקא" והיזם יצחק ינאי את המדינה, באמצעות עורכת הדין דינה יהב. התובעים טענו כי המדינה התרשלה בכך שלא הקימה את היישוב וכי יש לפצות את היזמים. עוד נטען, כי זכותה של המדינה היא להעביר את הקרקע לרשות, אך מחובתה לפצות את הנפגעים מכך. המדינה טענה כי היישוב לא הוקם בשל היזמים, ולא בגלל התרשלותה שלה.

בשבוע שעבר ניתן פסק הדין בבית המשפט המחוזי בירושלים. השופט יוסף שפירא קבע כי מוסדות התכנון של המדינה התרשלו בקידום הליכי התכנון. שפירא קבע כי ההחלטה שלא להקים את היישוב הייתה מדינית, אך התרגום שלה היה ברשימת דרישות מקצועיות לכאורה שהוטלו על היזם. "החלופה שנבחרה על ידי הרשויות, לקבל החלטות זמניות במסווה של החלטות מקצועיות, גרמה להגדלת נזקיה של התובעת, ולניסיונות רבים מצדה להמשיך ולדרוש את הקמתו של היישוב ולהשקיע משאבים לשם כך", כתב השופט.

השופט שפירא הוסיף כי המדינה הפרה את התחייבותה השלטונית לעזור להקמת היישוב, וניסתה להיתמם בנוגע למחויבותה זו. בסופו של דבר, החליט שפירא שעלות ההתנחלות שלא הוקמה תהיה 4.3 מיליון שקל בפיצויים, וכן 430 אלף שקל הוצאות משפט. נוסף לכך קבע כי המדינה תקצה ליזם קרקע חלופית בגודל של 8.7 דונם לבנייה רוויה ועוד 35.5 דונם לבנייה פרטית ללא תשלום וללא מכרז.

יצחק ינאי, היזם, מסר בתגובה כי "לקח לנו קרוב לעשור לקבל את הכסף. אני עדיין כועס מאוד על הפרקליטות על התנהגותה המחפירה. למדתי מהסיפור הזה שזאת מדינה אוכלת יושביה, במיוחד לאלה שלא רוצים לקחת אלא לתת. זאת המדינה שלנו".



ההתנחלות קידר, סמוך למעלה אדומים. רמת קדרון היתה אמורה לקום לידה



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו