ככה בונים מעיין בבית אל: בריכה סביב מי צינור שהתפוצץ

הנערים שבנו את הבריכות בטוחים שגילו מעיין חדש

חיים לוינסון
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
חיים לוינסון

בשטח בור מאחורי בסיס החטיבה המרחבית בהתנחלות בית אל בגדה, שעות אחר הצהריים הפכו פתאום לשעות רחצה - בזכות תגלית: צינור שהתפוצץ ושהפך בדימיונם של צעירים מבית אל למעיין שופע. באחרונה נבנו שם צעירים ההתנחלות שתי בריכות בטון, והם רוחצים שם במים קרירים וצלולים. המים זורמים בקצב מסחרר, גם באוגוסט השחון. בינתיים, תושבי בית אל מחפשים עדיין אחרי מקור הפלא של המעיין. ולפי מיטב המסורת, ניתן למקום שם ערבי, "עין-א-דהרה".

לפני כשנה יצאו תלמידים מהמכינה הקדם-צבאית בבית אל לטיול בשטח שבין המכינה לגדר ההתנחלות. ליד שלט צבאי משנות ה-70 - המורה לחיילים לשתות מים בשמירה - הם הבחינו במים נובעים מהאדמה. תחילה שמרו כל דבר הנביעה בסוד. אבל לפני חודשיים אספו התלמידים כסף, קנו בטון והקימו שתי בריכות שאוגרות את מי הנביעה.

הנערים היו מרוצים ומסופקים, אבל דעת כמה מתושבי בית אל לא נחה. הם חקרו את פשר הדבר ומחישובים גיאולוגיים ובדיקות היסטוריות הגיעו למסקנה ברורה: זה לא מעיין, זה צינור שהתפוצץ.

התושבים פנו לראש המועצה משה רוזנבוים בבקשה שיפסיק את בזבוז המים בשנת היובש הזו. רוזנבוים, לעומת זאת, אמר ל"הארץ" כי "מחברת מקורות באו ובדקו את העניין". בהתנחלות, שיש בה אופוזיציה חזקה לראש המועצה, הועלו תיאוריות קונספירציה, שהמועצה סיכמה עם צה"ל שלא לפעול לתיקון הצינור כדי שיהיה לתושבים מקום לשעות הפנאי.

מומחה מעיינות ביהודה ושומרון (החפץ בעילום שמו) שהוזמן לבחון את פלא הנביעה אמר ל"הארץ": "באו אלינו כמה חבר'ה מבית אל ואמרו, בואו תבנו פה מעיין. יש לי ניסיון בבניית מעיינות. יש באזור הזה מאות מעיינות היסטוריים, וזה מעיין חדש. זה אזור שאנשים טיילו בו. אבל לא ייתכן מעיין חדש בלי חורף עם שפע של גשמים. המצב באזור הפוך: בגלל הירידה בגשמים והשאיבה, כל המעיינות באזור מתייבשים. רק המעיין הזה מתגבר. מי שבנה את הבריכה הוא ליצן".

חסידי המעיין טוענים, לעומת זאת, שגם אם מדובר בצינור שהתפוצץ, המים ממילא נשפכים לוואדי ומחלחלים לאקוויפר, כך שאין כאן בזבוז מים.

תחקירן ההתנחלויות של שלום עכשיו, דרור אטקס, שמע גם הוא על הפלא ובדק אותו במערכת המידע הגיאוגרפי של המינהל האזרחי. במקום הנביעה יש שני צינורות מים - של המינהל האזרחי ושל מקורות. לדברי אטקס, "מפעל ההתנחלויות נישא כידוע על כידוני הצבא והסובסידיות הנדיבות של ממשלות ישראל. אבל אנקדוטה זו חושפת פן נוסף של הדו-קיום המעוות המתקיים זה עשורים בין המתנחלים והצבא בשטחים, בעיקר בהתנחלויות המשמשות גם בסיסים צבאיים".

"הארץ" פנה למינהל האזרחי, האחראי על היבטים האזרחיים בגדה, לקבל ממנו תגובה. המינהל הפנה לדובר צה"ל; דובר צה"ל טען שאין לו קשר לצינור והפנה לחברת מקורות; במקורות הפנו לרשות המים.

אורי שור, דובר רשות המים, מסר כי "הנושא נבדק על ידי מקורות, אנשי הצבא ואנשי המועצה, ולא מדובר בפיצוץ צינור. כנראה מדובר במים טבעיים שנובעים. יש עשרות מקרים דומים באזור, כמו הנביעה המפורסמת על כביש 443 בסמוך לבית חורון".

לנוער הדתי, רחצה במעיינות היא בילוי פופלרי, במיוחד ב"בין הזמנים", החופשה השנתית מהישיבות בין ט' באב לראש חודש אלול. בתרבות זו יש תת-ז'אנר הירואי, הכולל "גילוי" מעיינות חדשים. ככל שהמעיין מרוחק ומסוכן יותר, גוברת תהילת ההולכים אליו.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ