בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

שיחת היום | "גיורא איילנד, יש דמיון בין הפיגוע לחטיפת שליט?"

שיחת היום

11תגובות

אלוף במילואים גיורא איילנד ששירת בין השאר כמפקד בית הספר לקצינים (בה"ד (1) ומפקד חטיבת גבעתי, שימש במטה הכללי ראש אגף המבצעים וראש אגף התכנון. לאחר שחרורו ב-2003 כיהן כשלוש שנים וחצי כראש המועצה לביטחון לאומי. פעמיים בשנים האחרונות, נדרש צה"ל לשירותיו כמתחקר של אירועים מבצעיים טראומטיים: אחרי חטיפת גלעד שליט והריגתם של החיילים חנן ברק ופבל סלוצקר ביוני 2006, ובעקבות ההשתלטות על האנייה מרמרה בשנה שעברה.

הדמיון בין אירוע החטיפה של שליט לבין הפיגוע ביום חמישי שעבר רב. זאת בעיקר בביקורת שהובעה במערכת הביטחון על האופן בו התפרשו כוחות צה"ל מצפון לאילת, אל נוכח ההתרעה שהגיעה מהשב"כ על החוליה שמתכננת לחדור לישראל על מנת לחטוף חייל. גם לאחר חטיפת שליט, היו האשמות דומות מצד השב"כ כלפי פיקוד הדרום על כך שלא התייחסו כראוי להתרעה דומה.

אלוף במיל' גיורא איילנד, במערכת הביטחון מדברים על כך שהחדירה והפיגוע ביום חמישי דרך גבול מצרים היתה דומה מאוד לאירוע החטיפה של גלעד שליט גם אתה רואה את הדמיון?

"צריך להיזהר כמובן מהשוואות מהירות מדי, אבל על פניו בהחלט עולה שיש כאן לא מעט נקודות דמיון. בשני המקרים מדובר בפעולה שיצאה מעזה במטרה לחטוף חיילים. בשני המקרים הייתה התרעה מראש של השב"כ, בשני המקרים פעולת המחבלים הפתיעה במורכבות שלה ובנועזות שלה. ברמה היותר גבוהה, אזי ב-2006, ההיערכות של צה"ל מול עזה התבססה על ההנחות שהיו לאחר ההתנתקות. בפיגוע ליד אילת ההיערכות הייתה על בסיס ההנחה שמדובר בגבול שלום. בשני המקרים היה כנראה צריך לשנות את ההנחות הללו, אז - לנוכח הניצחון החמאס בבחירות בעזה, והיום - לנוכח מה שקורה בחצי השנה האחרונה במצרים".

מהן השאלות המרכזיות שלדעתך יצטרכו לשאול בתחקיר שייעשה בעקבות הפיגוע של השבוע שעבר?

"השאלות יצטרכו להישאל בשלוש רמות. הראשונה היא לגבי גדר הגבול עם מצרים. כבר ב-2005 הוחלט עקרונית לבנות את המכשול על הגבול, בגלל חשש שמחבלים יצאו מעזה. מאז נוצר איום מטריד נוסף והוא של נהירה המונית של פליטים. למה עברו שש שנים מאז ואין עדיין גדר? הרמה השנייה היא לגבי ההיערכות האסטרטגית שלנו מול השינוי שקורה במצרים. זה משליך לגבי ההערכות לאורך הגבול כמובן אך גם, וללא קשר לתחקיר הזה, אנחנו צריכים לשאול אם צריך להניח שמצרים תהפוך לאויב במהלך מלחמה שלנו נגד סוריה או נגד החיזבאללה. הרמה השלישית מתייחסת להתרעה הספציפית ומה הייתה ההיערכות אליה. יש כאן שורה של שאלות טקטיות, הנוגעות הן לשאלת פתיחת הכביש לתנועה אזרחית,הן למידת ההיערכות עם כוחות ועם אמצעי גילוי לפני האירוע, ועד אופן הפעולה של כוחות הביטחון מרגע שנפתחה אש".

כמו במקרה של שליט, גם כאן בשב"כ טוענים כלפי צה"ל שהם העבירו התרעה ממוקדת ביותר, שצה"ל היה יכול באמצעותה לסכל את הפיגוע. האם באמת אפשר לדבר על רמה כזאת של התרעה?

"בעניין שליט הייתה התרעה לפיגוע בגזרה הדרומית של רצועת עזה, כולל אפשרות של שימוש במנהרה. אבל זאת גזרה של חטיבה שלמה.

כשישנה באותו שבוע רק התרעה מטכ"לית אחת והיא מתייחסת לגזרה הדרומית בעזה, זה נראה ברמת המטכ"ל כהתרעה מאוד ממוקדת, אבל מבחינת מפקד החטיבה מדובר בכל הגזרה שלו, בראייתו זו התרעה מאד לא ממוקדת.

ככל שאתה יותר קרוב לשטח, מה שנראה מלמעלה מאוד קונקרטי נראה לך הרבה יותר כללי. האירוע האחרון הוא אף קיצוני יותר, מדובר ב-200 ק"מ של גבול ולא ב-20".

אילו רמות צריך לבדוק בתחקיר על האירוע של השבוע שעבר?

"כשישנן התרעות שיוצאות מדרג גבוה, ובעקבותיהן הערכות של כוחותינו שמן הסתם הוצגו גם לרמות של מפקד פיקוד ורמטכ"ל, אז לא די לתחקר רק את הרמה הטקטית, כפי שנכון לא פעם באירוע שבא בהפתעה גמורה. התחקיר במקרה הזה צריך לבדוק את כל שרשרת הפיקוד מהמטכ"ל ועד רמת הכוחות שפעלו בשטח".

מה בנוגע לגופים האחרים שהיו מעורבים באירוע הזה?

"יש מגבלות לתחקיר כזה אם הוא מתנהל רק מטעם צה"ל. כך זה היה גם בחטיפה של גלעד שליט וגם בתחקיר של המרמרה. בפרשת שליט לא הורשיתי לתחקר את השב"כ ובעיקר לא את אגף החקירות שלו. בתחקיר על המשט הטורקי לא יכולתי לתחקר את המוסד. במקרה הנוכחי חשוב שמי שיתחקר אותו יזכה לשיתוף פעולה מלא מצה"ל, מהשב"כ ומהמשטרה".

אילו פתרונות מבצעיים יש לדעתך בגזרת הגבול עם מצרים? מותר בכלל להכניס לשם עוד כוחות במסגרת הסכמי השלום?

"אין מגבלה על הכנסת עוד פלוגות. אסור להכניס הרבה טנקים באזור הסמוך לגבול, וטנקים בין כה אינם המענה העיקרי.

הבעיה עם הגבול בקטע שבין צומת סיירים לאילת היא שאין שם עומק. מצד אחד, מהגבול עד הכביש יש עשרות מטרים בלבד, ומצד שני אנחנו מנועים מלפעול בצד המצרי כדי ליצור עומק לפנים. אחת הדרכים להתמודד עם אילוץ זה היא להקים מכשול יעיל הכולל גם גדר אך גם אמצעי גילוי שייתנו התרעה על כל התקרבות לעבר הגבול".



גיורא איילנד. ''יש מגבלות לתחקיר זה אם הוא מתנהל רק על ידי צה''ל, ולכן חשוב שמי שמתחקר יזכה לשיתוף פעולה מלא מצד השב''כ, צה''ל והמשטרה''



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו