בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

תור היוקרה המצרית

מבחן ההתנצלות

תגובות

"על ישראל לדעת שהימים בהם נהרגו בנינו ללא תגובה חריפה מצדנו חלפו לבלי שוב", הצהיר עמרו מוסא, הפעם כמי שמתמודד על כהונת הנשיאות במצרים. גם ד"ר מוחמד אל-בראדעי, מתמודד נוסף לנשיאות, מיהר לתרום את תגובתו שבה דרש להקים ועדת חקירה ולפרסם בהקדם את ממצאיה.

פרשת הפיגוע בכביש אילת אינה נוגעת רק לשיתוף הפעולה הבטחוני בין ישראל למצרים, היא נקלעה ישירות אל לב הפוליטיקה המצרית. אם בישראל נבחנת תגובתה המבולבלת משהו של מצרים - כאשר בשבת לפנות בוקר קיבלו כלי התקשורת הודעה מפורטת שכוללת סעיף שבו נאמר במפורש שמצרים החליטה להחזיר את שגרירה מישראל, ושעות ארוכות אחר כך מסרה הממשלה כי ההודעה הקודמת מוטעית - הרי שבמצרים נבחן המשטר החדש בהשוואה למשטרו של מובארק.

אחת הטענות הציבוריות שהופנו למובארק אחרי המהפכה מאשימה אותו ברפיון כלפי ישראל, בשיתוף פעולה עמה נגד הפלסטינים ובפגיעה ביוקרתה ובמעמדה של מצרים. עכשיו נדרשות ממשלת מצרים והמועצה הצבאית העליונה להפגין "עמדה לאומית" מול מה שנתפש כהתקפה ישראלית על חיילים מצריים. פוגעת לא פחות מבחינה פוליטית היא ההשוואה שעשו בכירים ישראלים, ובהם אהוד ברק, בין יכולתו של מובארק לשלוט בסיני לבין מה שהם הגדירו כאזלת ידו של הממשל החדש. במצרים לא שוכחים להזכיר כי גם בתקופת מובארק סבלה סיני פיגועים קשים בשנים 2004-2006 בחופי סיני, וכי גם בתקופתו הוחזר שגריר מצרים בישראל פעמיים: בעת מלחמת לבנון הראשונה ובתקופת האינתיפאדה השנייה.

ממשלת מצרים מגלה רגישות רבה כלפי דרישות הציבור והיא מתאמצת לאפיין עצמה כשונה לחלוטין מן המשטר הקודם, אולם היא גם מחויבת להסכמי השלום ולשיתוף הפעולה הביטחוני עם ישראל. וכך, כאשר מצרים מבקשת ומקבלת מישראל היתר להכניס עוד כאלף חיילים מלווים בטנקים ושריוניות לסיני כדי להילחם נגד הארגונים הרדיקליים, וכאשר המאבק נגד הסתננויות לרצועה וממנה הוא מערכה משותפת לשתי המדינות, נזהרת מצרים שלא לקרוע את החוט הדק שקושר בין המדינות.

זהו קשר שמחייב את ישראל לנהוג בזהירות יתר כדי שלא להזין את הקולות הרמים שמפגינים מול שגרירות ישראל או הקונסוליה שלה באלכסנדריה. כי אם בעבר יכלה ישראל לסמוך על מובארק שיקבע את סדר היום בעצמו וידכא את המערערים עליו, עכשיו התכווץ מאוד מרחב הגמישות של הממשלה המצרית. גם מוטת השליטה של הממשלה בתקשורת התקצרה מאוד כחלק מן המהפכה שעוברת המדינה והשליטה על עיצוב דעת הקהל איננה עוד בידיה באופן מלא.

בה בעת, ממשלת מצרים אימצה מדיניות חדשה ביחס לבדואים בסיני, אשר בתקופת מובארק נחשבו לאוכלוסייה חשודה, מקורות פרנסתם צומצמו וזכויותיהם קופחו. ממשלתו של עיסאם שרף, בהנחיית הגנרל טנטאווי, קיבלה שלשום החלטה לפיה כבר ביום שני תוקם רשות מיוחדת לטיפול בבעיות הבדואים. זו החלטה חשובה בהיבט הבטחוני שכן הבדואים בסיני הפכו למשתפי הפעולה החשובים של הארגונים הרדיקליים בעיקר בתחום הברחת הנשק, לא בשל הסכמה אידיאולוגית אלא כמקור פרנסה.

ישראל אינה יכולה להרשות לעצמה גישה צרה שמתעלמת מן המתרחש במצרים, מן המאבק הפוליטי הלוהט שמתנהל בה ומכך שהיא חלק בלתי נפרד ממדיניות הפנים המצרית. ישראל, שרואה ביוקרה נכס אסטרטגי, כפי שהסביר השר משה יעלון את התנגדותו להתנצלות ישראל בפני טורקיה, צריכה להכיר בכך שגם מצרים מאמצת את אותה תפישה כאשר היא דורשת התנצלות מישראל. התנצלות היא לעתים סולם יציב לרדת בו מעץ היוקרה הגבוה אשר יכול להרעיל יחסים בין מדינות ולגרום לנזק אסטרטגי כבד. היחסים השבריריים עם מצרים עלולים שלא לעמוד ב"מבחן ההתנצלות" אם תחליט ישראל לאמץ את "הדגם הטורקי".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו