מרב מיכאלי
מרב מיכאלי
מרב מיכאלי
מרב מיכאלי

מראיינת:

מרב מיכאלי

יועז הנדל, ד"ר להיסטוריה, פובליציסט, רב סרן במילואים, ומחברם של הספרים "תנו לצה"ל לנצח" ו"ישראל נגד איראן - מלחמת הצללים", נכנס השבוע לתפקידו כראש מערך ההסברה בלשכת נתניהו.

איך עובר השבוע הראשון?

"בסדר גמור. נכנסתי פה ישר לקלחת, לכמה קלחות האמת. עומד בפנינו גם ספטמבר, גם העניין הטורקי שהוא רגיש, היה פה גם העניין האישי של ראש הממשלה".

מה אתה עושה בעניין זה?

"אני לא עושה, זה עבר ליחצ"ן פרטי".

אבל זה הסתייע רק אחרי שהיועץ המשפטי התערב, קודם שלחת חמש הודעות.

"הדוברות שלחה שבע הודעות, אם את רוצה לדייק, אבל אני לא רוצה לדבר על הנושא של שרה נתניהו".

זאת לא שאלה על שרה נתניהו, אלא על אי הסדר בלשכה.

"את שומרת לי דקה של חסד. זה התחיל בשאילתות על ראש הממשלה, ולכן הדוברות התחילה להתעסק בזה. הכל באחריותי אבל אני אומר לך שהשאילתות התחילו להגיע בכלל לפני שאני התחלתי, עדיין הממשלה לא אישרה אותי. הדוברות התחילה להתעסק עם זה, ומרגע שזה הפך לעניין פרטי זה ננטש ועבר לטיפול פרטי".

זו לא פעם ראשונה שקורים דברים כאלה. מי שכר אותו ומי משלם אותו?

"אני חושב שמשפחת נתניהו משלמת את היועץ המשפטי".

מי שכר אותו?

"אני חלש מאוד ביועצים, מניח שלמשפחת נתניהו יש יועצים וגם אנשים מהסוג הזה. מה שחשוב שמרגע שהובהר, הדוברות שתחתיי לא עוסקת בכך".

מצוין.

"אבל אני מזכיר לך שהבטחת לי שאנחנו לא מדברים על זה".

לא דיברתי אתך לא על שרה נתניה, לא על המטפלת ולא על בית החולים. מה שפייר פייר. לפי הנושאים שאתה מונה אני חייבת לשאול...

"מה התפקיד שלי. כשראש הממשלה הציע לי את התפקיד, הדבר הראשון שעלה על דעתי זה הנושא הדוברותי, שאני חושב שלא רק שאין לי בו יתרונות אלא שיש לי בו גם חסרונות מסוימים. וכשהגעתי לראש הממשלה עם האמירה הזאת לגבי הדוברות, אז אחד הדברים שדיברנו עליהם הוא בעצם התפקיד של המערך הזה שעוסק בשני רבדים: הרובד הדוברותי והרובד ההסברתי. בעצם, המטה הזה הוקם אחרי החלטת ממשלה שניסתה לקבע את הדרך שבה מדינת ישראל תתכלל או תחלק את עוגת ההסברה למשרדי הממשלה השונים. אני ניסיתי גם להבין מה שחק כל כך בתפקיד הזה את קודמי, והגעתי למסקנה שמי שנשא בתפקיד הזה לפניי עסק הרבה מאד בתחום של הדוברות מבחינת המשאבים שלו, ופחות בחשיבה האסטרטגית - גם בתחום ההסברתי וגם בתחומים אחרים.

הצעתי לראש הממשלה לעשות הפרדה מובהקת יותר בין הדוברות וההסברה, והמטרה שלי היא לקשר בין התפישה האסטרטגית בתחום ההסברתי לבין הפעילות השוחקת והקשה, שזאת הדוברות. מתוך נקודת המבט לא לשאילתה שהוגשה עכשיו על אשת ראש הממשלה, אלא איזו נקודת מבט גם יותר רחוק. זה החזון".

אתה אומר גם "תחומים אחרים", ואכן ברק רביד פרסם ב"הארץ" שהיועץ המדיני רון דרמר מודאג מכך שסמכויותיו נפגעות.

"זה לא מה שאני ראיתי במציאות. הבן אדם הראשון שאתו נפגשתי היה רון דרמר, אתו ישבתי להתייעץ אם בכלל להגיע לכאן או לא. אני חושב שהוא אחד האנשים שיותר מסייעים לי להבין מה הולך כאן".

הנושאים שחקרת ועליהם כתבת הם נושאי הליבה של הביטחון והמדיניות. לא יהיה לך קשה להתעסק בהסברה של הנושאים האלה במקום בדברים עצמם?

"זה ביצה ותרנגולת שאני עדיין לא יודע מה נמצא איפה. קודם כל יש צוות שקרוב לראש הממשלה שאני שמח להימנות עליו והוא מקשיב ושומע ומתייעץ, וזאת זכות גדולה לשבת בו ובגלל זה בעצם אני כאן. בכל הנושאים ובכל התחומים. אני חושב שההסברה, התקשורת היום היא קריטית בכל מאבק שמתקיים בעולם. הקונפליקט בינינו לבין הפלסטינים הוא לא קונפליקט שמי שינצח בו הוא זה דווקא הצד שיהיו לו יותר טנקים או מטוסים. זה הצד שידע יותר נכון להעביר את המסרים, לומר את הדברים כהווייתם, להסתכל בעיניים, להתרכז בעיקר ולא בטפל. זאת משימה מורכבת שאני מאד גאה להתמודד אתה והיא קשורה לכל מה שנגעתי בו בחיים".

אפשר בכלל לנצח פה?

"קודם כל כן, בתחום הצבאי כן. אפשר לנצח ולהכריע ואי אפשר להפריד בין אחד לשני. אנחנו ניצחנו בצד הצבאי את הפלסטינים אחרי אינתיפאדת אל-אקצה. הם הבינו שהם לא ישיגו שום דבר בטרור. בצד ההסברתי אנחנו נמצאים אפילו בעמדת נחיתות מבחינת הסברה. זה לא שפתאום יהיה קסם אבל יש פה סוג של אסטרטגיית התשה".

וכשננצח בהסברה מה יהיה?

"בניגוד לעניין הצבאי, המושגים של הכרעה וניצחון פה הם פחות ברורים, ובעיניי הדרך היחידה להתעצם בצד ההסברתי היא להישיר מבט ולומר את המסרים שאנחנו מאמינים בהם ולדבר בגאון, לא להתבייש".

מהם הדברים שצריך להגיד? "להעצים את מה שיש לנו היום. את צריכה להבין שלפעמים מטרמינולוגיה נגזרת ההוויה ואני מאמין בזה, באמת מאמין בזה: מההגדרה נגזרת ההוויה. כשאתה אומר עכשיו המסר שלנו הוא אמונה בצדקת הדרך, אמונה שיש לנו שיח של זכויות ולא של התנצלויות - וזאת בעיניי מהות ההסברה - כשאתה מסמן את הטרמינולוגיה שלך, את השיח שלך ומגדיר אותו אז אחרי זה יותר פשוט לגזור ממנו לפני כל אירוע. זה אתגר של מדינת ישראל. הסיפור המרכזי במתחם שלי זה להגדיר את המסרים".

והמסרים הם שיח של זכויות ולא של התנצלויות.

"כן, שיח של צדקת הדרך בארץ ישראל, במדינת ישראל, שיח שמדבר על המוסריות הישראלית, על הליברליות. אולי ליברליות זה... בואי נאמר זאת כך: על הדאגה למיעוטים, המוסר היהודי-ישראלי, על הדאגה לזכויות פרט, על הנאורות הדמוקרטית ובאותה עת לא להתנצל גם כש... מדינת ישראל יש לה הרבה מאד אירועים וגם הרבה מאד טעויות, מי שלא עושה לא טועה".

איך אתה יכול לעמוד מאחורי דאגה למיעוטים כשבעצמך כתבת נגד היחס לדרוזים ולערבים?

"אני אומר בצורה הכי ברורה: יש לנו פה הרבה דברים שאנחנו צריכים לתקן, אבל כשאני משווה את היחס שלנו למיעוט הערבי - המיעוט הדרוזי אגב זה די קל, כי בסופו של דבר אני חושב שהם מקבלים את רוב הזכויות - למצבם של הפלסטינים במדינות אחרות, אני גאה מאד. את שואלת אותי אם יש בעיה עם הפלסטינים. מבחינת זכויות יש בעיות. אני לא מתכוון לדקלם לך שאנחנו מדינה מושלמת אבל, ושוב אנחנו חוזרים להיבט הטרמינולוגי, המדינה הזאת חושבת, המדינה הזאת מתנהלת באורח דמוקרטי מעורר כבוד, בהתנהלות מוסרית מעוררת כבוד, ולא משנה אם מישהו יגיד לי על עופרת יצוקה או על כל אירוע אחר. בעיניי, עופרת יצוקה היא תעודת כבוד של מדינת ישראל. וזה השיח שבעיניי צריך לקדם".

ירי על ביה"ס של האו"ם או מסדר סיום ביה"ס לשוטרים הן רק תקלות שאפשר להכיל?

"אני יכול להגיד לך כמפקד שנלחם בעופרת יצוקה, אני יכול להגיד לך שלפני כל פעולה הדבר הראשון שדיברנו עליו זה איך נמנעים מפגיעה באזרחים".

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ