בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

המשטרה נערכת להכרזה הפלסטינית

תקנות חירום חדשות יפגעו בזכויות עצורים

שוטרים יוכלו להפעיל כוח נגד מעוכבים ולא רק עצורים, עצורים יפגשו עו"ד ויובאו בפני שופט רק אחרי 48 שעות וחשודים ייחקרו במקומות כינוס המוניים, ולא בתחנות

122תגובות

המשרד לביטחון הפנים גיבש תוכנית דרמטית להתקנת תקנות לשעת חירום, לקראת ההכרזה הצפויה של המדינה הפלסטינית. על פי התוכנית, שהופצה בשבוע שעבר במשרד המשפטים ומעוררת מחלוקת, תקבל המשטרה סמכויות רחבות היקף לעיכוב, מעצר וחקירה של של כל אדם שישתתף בהפגנות אלימות, הן של יהודים ושל ערבים בשטחי מדינת ישראל.

התוכנית הועברה באחרונה להתייחסות היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, ואנשי המקצוע במשרד המשפטים. גורמי מקצוע שעיינו בה, מתחו ביקורת חריפה על הפגיעה הגורפת של התקנות בזכויות של חשודים בהליך פלילי. הגורמים אף הביעו חשש שהפגיעה עלולה לזלוג להליכים פליליים אחרים, שאינם נוגעים למהומות בעקבות ההכרזה הפלסטינית.

הנחת המוצא במשרד לביטחון הפנים היא שיש לתת למשטרה אמצעים מתאימים להתמודד עם הפרות סדר המוניות שייצאו מכלל שליטה. לדעת מחברי תוכנית המגירה, הכללים המעוגנים בחוק סדר הדין הפלילי (מעצרים) כיום, אינם מאפשרים להתמודד כיאות עם התפרעויות בקנה מידה נרחב.

דניאל בר-און

על פי התוכנית, למשטרה תהיה סמכות לעכב חשוד בהתפרעות עד תשע שעות, במקום עד שלוש כפי שמתיר החוק כיום. בהנחה שמספר העצורים יהיה גבוה מאוד, פרק הזמן החדש יקל על המשטרה לברר את חלקו של המעוכב באירוע.

הנחה נוספת היא שבתרחיש של התפרעויות המוניות, מספר המעוכבים יהיה גדול עד כדי כך שתחנות המשטרה לא יספיקו כדי לקלוט אותם. לפיכך, יהיה צורך בהקמת מקומות כינוס מיוחדים ומבודדים, שאליהם יגיעו המעוכבים. במקומות אלה תבחן המשטרה בפרק הזמן שניתן לה אם יש מקום לעצור את המעוכב או לשחררו.

בהנחה כי חלק ניכר מהמעוכבים יפעילו כוח נגד השוטרים, מוצע בתוכנית כי התקנות יאפשרו לשוטרים להפעיל כוח גם נגד מעוכבים - סמכות הנתונה כיום למשטרה רק בעת מעצר, ולא בעת עיכוב.

אחד הרכיבים השנויים במחלוקת שגובשו בתוכנית, נוגע לפרק הזמן שניתן יהיה להביא עצור בפני שופט. בעוד שכיום מחייב החוק להביא עצור בפני שופט בתוך 24 שעות מרגע מעצרו, התקנות המתוכננות יאפשרו למשטרה לדחות את המועד שבו יובא עצור לבית המשפט ל-48 שעות. המשמעות היא שהחלטת המשטרה על מעצר חשוד לא תזכה בביקורת שיפוטית, אלא רק בחלוף יומיים מרגע המעצר.

זכויות נוספות של עצור שצפויות להיפגע, נוגעות לזכות ההיוועצות של עצור עם עורך דין. על פי החוק, לעצור זכות להיפגש עם עורך דין ללא דיחוי. בית המשפט העליון הכיר בחובה של גורמי החקירה לאפשר לעצור להיפגש עם עורך דין, ואף קבע כי ניתן לבטל הודאות של חשוד אם נמנעה ממנו הזכות. תוכנית המגירה מאפשרת למשטרה לדחות את המפגש עם עורך הדין עד 48 שעות, ולמעשה יכולה לרוקן בכך מתוכן את זכותו של העצור להיוועץ עם עורך דין, שכן עד מועד ההיוועצות עשוי העצור למסור הודאות בפני חוקריו.

פרק נפרד מוקדש בתוכנית לקטינים, שעל פי ההערכות, כפי שהיה בתוכנית ההתנתקות, עשויים לקחת חלק בפעולות המחאה. ביחס לקטינים קובע המסמך כי במקרים מסוימים ניתן יהיה לדחות את המועד בו יובא עצור בפני שופט עד 48 שעות, במקום עד 12 שעות כפי שקבוע בחוק כיום.

בשונה מהבגירים, התקנות המתוכננות חלות רק על קטינים שיהיו מעורבים בפעולות מחאה על תוצאת האירועים המדיניים, ולא ביחס לקטינים החשודים בעבירות אחרות.

היועץ המשפטי של האגודה לזכויות האזרח, עו"ד דן יקיר, אמר אתמול כי "התוכנית היא דוגמה לפוטנציאל הפגיעה החמור שיש לסמכות הדרקונית להתקין תקנות שעת חירום. כפי שקבע בג"ץ, מותר להשתמש בסמכות של התקנת תקנות לשעת חירום רק בעת חירום אמיתית, בה קיימת סכנה לקיום המדינה ואין אפשרות לכנס את הכנסת להליך חקיקה מסודר. זהו ודאי לא המצב הצפוי בספטמבר".

לדברי יקיר, התקנות המוצעות פסולות בהיותן פוגעות בצורה רחבה בזכויות יסוד חוקתיות של חשודים ועצורים. לטענתו, על מערכת אכיפת החוק להיערך בכוחות המתאימים כדי להתמודד עם הפרות סדר מבלי לוותר על הזכות להליך הוגן תוך פגיעה בזכויות יסוד והגברת החשש מפני מעצרי שווא.

"על חוסר המידתיות והפגיעה של התקנות המוצעות יעיד ההסדר, לפיו ההוראות יחולו על כל חשוד בגיר שייעצר במהלך התקופה, בה יהיו התקנות בתוקף, ולא רק על מי שחשוד בעבירה שקשורה בהפרות סדר דווקא. זהו כרסום משמעותי בזכויות עצורים, שממחיש את הסכנה שבניצול לרעה של ההכרזה לשעת חירום", אמר יקיר.

במשרד לביטחון הפנים אישרו בתגובה כי כחלק מהיערכות המשרד לאירועי ספטמבר, נערך המשרד לכל תרחיש אפשרי גם במישור המשפטי, ובתוך כך נבדקת התקנת תקנות לשעת חירום, המעמידות כלים משפטיים למצבים אפשריים.

תקנות שעת חירום: "צעד חריג ובעייתי"

"תקנות שעת חירום, שבהן הממשלה, הרשות המבצעת, משנה חוקים של הכנסת, הרשות המחוקקת, הן צעד חריג ובעייתי", אמר אמש ל"הארץ" פרופ' אריאל בנדור, מומחה למשפט חוקתי ומינהלי מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר אילן. "בחוק יסוד: הממשלה נקבע כי לא יותקנו תקנות שעת חירום ולא יופעלו מכוחן הסדרים, אמצעים וסמכויות, אלא במידה שמצב חירום מחייב זאת. זהו מבחן של מידתיות. לכן צעד כזה מוצדק וחוקתי רק בנסיבות שבהן כתוצאה ממצב החירום לא ניתן לבקש מהכנסת לשנות את החוק".

"במקרה זה", אמר בנדור, "גם בהנחה שהתוכן של תקנות שעת החירום המוצעות הוא ראוי ומידתי, עצם קיומה של תוכנית מגירה לקראת החלטה צפויה של האו"ם שעל קיומה ידוע זה מכבר, מעיד על כך שאין מניעה מלפנות בעוד מועד לכנסת ולבקשה לערוך את שינויי החקיקה הנדרשים. ככל שלדעת המשטרה השינויים המוצעים נדרשים לקראת החלטת האו"ם, אין לשמור זאת כ'תוכנית מגירה', אלא על הממשלה לבקש מהכנסת לשנות את החוק".

מצב החירום בישראל הוכרז כמה ימים לאחר קום המדינה, ב-1948, ומאז הוארך ברציפות. הסיבה: לאורך השנים העדיפו משרדי הממשלה לעקוף את מסלולי החקיקה המסורבלים ולפרסם תחתם צווים בתחומים שונים, הנשענים על מצב החירום. ביטול תקנות החירום היה מביא, כאמור, לביטולם המיידי גם של הצווים וחוקי החירום הללו.

חלקם משמשים את מערכת הביטחון כחלק מהמאבק בטרור ובמסתננים. למשל, החוק לתפיסת מקרקעין בשעת חירום או החוק לפקודת מניעת טרור, נשענים על מצב החירום המוכרז במדינה.

לאור מחאת ארגוני זכויות אדם החלה המדינה לצמצם באופן הדרגתי את מספר החוקים והצווים המבוססים על מצב החירום. במהלך השנה החולפת בוטלו 45 צווים ונותרו על כנם 11 חוקים ו-58 צווים. רוב הצווים נמצאים כיום בהליכי ביטול או המרה לחקיקה רגילה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו