בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ביקורת חריפה של משפטנים על תקנות החירום המתוכננות

היועמ"ש יחליט אם למתן את התקנות שמתכנן המשרד לביטחון פנים לקראת הפרות סדר אפשריות סביב המהלך הפלסטיני באו"ם

39תגובות

השבוע יתקיים דיון בהשתתפות המשנים ליועץ המשפטי לממשלה, בכירי הפרקליטות, המשרד לביטחון הפנים והמשטרה, לבחינת תוכנית המגירה הנוגעת להתקנת תקנות לשעת חירום להתמודדות עם הפרות סדר המוניות עקב המהלך הפלסטיני באו"ם. לאחר הדיון יכריע היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, אם התוכנית תתקבל במלואה או אם רכיבים שנויים במחלוקת בה ימותנו. ההערכה היא שבעקבות ביקורת שנמתחה על חלק ממרכיבי התוכנית, יבוצעו בה שינויים כדי למתן את השלכותיה.

אתמול חשף "הארץ" את עיקרי התוכנית, שאמורה להקל על המשטרה בעיכוב ובמעצר מעורבים בהפרת סדר המוניות לקראת הכרזת המדינה הפלסטינית.

מוטי מילרוד

בין התקנות לשעת חרום שצפויות להיכנס לתוקף במצב של הפרות סדר: הבאת עצורים בפני שופט עד 48 שעות מרגע המעצר, ולא עד 24 שעות כפי שקבוע בחוק היום; דחיית המפגש של עצור עם עורך דינו; מתן אפשרות לשוטרים להפעיל כוח גם בשלב עיכוב, בעוד היום הפעלת כוח מצד שוטר מותרת לצורך מעצר; ודחיית מתן ההודעה לקרובי עצור עד 24 שעות מרגע המעצר, בשונה מהודעה שנמסרת לקרובים "ללא דיחוי" כיום. התקנות ביחס לבגירים אינן מבחינות בין עצורים באירועים הצפויים לבין חשד פלילי אחר, בעוד בנוגע לקטינים נעשית הבחנה כזאת.

התוכנית מעוררת הסתייגות מצד גורמי מקצוע במשרד המשפטים, הסבורים כי מדובר במהלך מרחיק לכת, בפרט לאור העובדה כי ביחס לבגירים, התקנות יקיפו לא רק על עבירות תוצר אירועי ספטמבר, אלא על כלל העבירות.

"היועץ המשפטי צריך לדפוק על השולחן ולא לאפשר התקנת תקנת לשעת חירום. מי שחרד להפרדת הרשויות ולמקומה המיוחד של הכנסת כנציגה הנבחר של האזרחים, יתנגד נחרצות לפגיעה בסמכותה", אמר אתמול פרופ' מרדכי קרמניצר, סגן נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה ומומחה למשפט פלילי.

לדבריו, הרעיון של התקנת תקנות לשעת חירום מראה שוב את הבעייתיות הגדולה שישראל נמצאת במצב חירום מתמיד, כי לא נמצאה דרך להתמודד עם חקיקת שעת חירום. "מי שצריך להחליט בשאלות אלה זו הכנסת בחקיקה רגילה", אמר קרמניצר, "ציבור האזרחים, באמצעות נציגיו בכנסת, צריך להכריע לגבי המתח שבין ביטחון לחירות. התקנת תקנות לשעת חירום היום הינה פגיעה ביסודות הדמוקרטיה, צעד שמתאים למשטרים לא דמוקרטיים"

"לגייס יותר פרקליטים ושופטים"

"המצב של הפרות סדר אפשריות, הוא מצב שמדברים עליו במשך חודשים רבים", אמר אתמול פרופ' קנת מן, מייסד הסנגוריה הציבורית בישראל ומומחה למשפט פלילי. "אם היה צורך, היה ראוי להביא את העניין לדיון בכנסת, ולאפשר לוועדת החוקה לבחון את תיקוני החקיקה. אנו שומעים שמגייסים שוטרים כחלק מההיערכות, אבל היה צריך לגייס גם יותר פרקליטים ושופטים כדי שיאפשרו להתמודד עם העומס, ולא לפגוע בזכויות יסוד. היועץ המשפטי צריך להביע עמדתו לגבי שינויי חקיקה שנוגעים לזכויות יסוד. פתרון קל הוא לשנות חקיקה באמצעות תקנות לשעת חירום. מוטב היה שיתמודדו עם העומס בדרך אחרת".

ממשרד המשפטים נמסר אתמול כי במסגרת ההיערכות לתרחישים שונים, לרבות הפרות סדר המוניות, הוכנו במשרד לביטחון הפנים חלופות מגירה שונות לטיפול בסיטואציות האפשריות. בין היתר, נבחנה אפשרות שבנסיבות חירום שיצדיקו זאת, ייתכן ויהיה מקום לעשות שימוש גם באמצעי של התקנת תקנות שעת חירום.

הסדרים "קלים ופשוטים"

מאחורי ההחמרה הדרמטית בזכויות מעוכבים, חשודים ועצורים, שמתכנן המשרד לביטחון הפנים לקראת הפרות סדר אפשריות, עומדת הנחת עבודה שלא תהיה אפשרות להכשיר שוטרים להכרה ויישום של הסדרים מורכבים חדשים הנוגעים להתמודדות עם התפרעויות המוניות.

כתוצאה מכך, גובשו הסדרים "קלים ופשוטים", המעוגנים בתקנות לשעת חירום, בהם הארכת פרק הזמן שעובר בין מעצר חשוד למועד שבו הוא מתייצב בפני שופט, והארכת משך הזמן בין מעצר חשוד למועד בו הוא יכול להיפגש עם עורך דין.

במשטרה נערכים למעצרים המוניים, ולכן גיבשו תוכנית שלמה הנוגעת להקמת נקודות כינוס, בהן ייערך סינון של חשודים בביצוע עבירות קלות וקשות. "באירועי הפרות סדר המוניים", נכתב במסמך המסביר את הצורך בהקמת מקומות כינוס, "קיים חשש לחסימת צירים ופגיעה ביכולת המשטרה להובלת חשודים. באירועים מסוג זה נערכת המשטרה להקים בסמיכות למוקדי הפרות הסדר נקודות כינוס, אליהן יובאו החשודים ובהן יערכו פעולות תישאול וחקירה בסיסיות".

בנקודת הכינוס, עליה יכול להכריז קצין בדרגת סגן-ניצב ומעלה, ניתן לקיים כל פעולת חקירה, מלבד כזאת החייבת תיעוד חזותי או קולי של מהלך החקירה. במשטרה מעריכים כי חשודים רבים ייחקרו בחשד לעבירה של סיכון אדם בנתיב תחבורה, המחייבת על פי החוק תיעוד ויזואלי. לפיכך, במסגרת התקנות לשעת חירום, מבקשת המשטרה לפטור אותה מהחובה לתעד בתיעוד ויזואלי את מהלך החקירה, שכן בנקודות הכינוס לא יימצא המיכשור המתאים לבצע תיעוד מסוג זה.

"צפי לריבוי עצורים"

במשטרה מבקשים לפטור אותם מהחובה להפריד בין קטינים לבין בגירים בשלבי החקירה, כך שבמקומות הכינוס לא תהיה הפרדה בין קטינים ובגירים, "נוכח הצפי לריבוי עצורים".

בתוכנית המגירה מועלית הנחה כי "רבים מאלה שיגיעו לנקודות הכינוס ישוחררו לאחר עריכת הבדיקות. קביעת נקודות הכינוס כאמור תקצר את פרקי הזמן בהם מעורבים ועצורים יהיו במשמורת ויקל על הלוגיסטיקה בליווים הרבים של המעוכבים או העצורים".

פרק נוסף בתוכנית מבקש להחיל את התקנות לשעת חירום גם על קטינים. "התפיסה העומדת ביסוד ההצעה הינה כי עקב אירועי הפרות הסדר, יהיה צורך בטיפול בעת ובעונה אחת בקטינים רבים. בניגוד לשגרה, בה הקטינים הם חלק מצומצם יחסית מכלל אוכלוסיית החשודים והעצורים והם זוכים לטיפול יחודי ולהגנות רבות, באירועי הפרת סדר נרחבות חלקם היחסי של הקטינים יהיה גדול יותר, כשבמקביל יכולות הטיפול המשטרתיות מצומצמות יותר".

במשטרה מעריכים על סמך נסיון תוכנית ההתנתקות, כי העבירות בהם יהיו מעורבים קטינים יהיו בעיקר עבירות תקיפת עובדי ציבור ושוטרים וגרימת נזק בזדון.

אחד הכלים המשמעותיים שמבקשת המשטרה ביחס לקטינים - נוגע להבאת קטין עצור בפני שופט. בתקנות שגובשו נקבע כי קטין מתחת לגיל 14 שייעצר, יובא בפני שופט עד 24 שעות מרגע מעצרו, במקום עד 12 שעות כפי שקובע החוק היום.

לגבי קטינים בני יותר מ-14 נקבע כי המשטרה תנהג בהם כפי שנוהגים בבגירים עצורים במסגרת תקנות החירום החדשות. אלה יובאו בפני שופט עד 48 שעות מרגע מעצרם.

אתמול קיים מפכ"ל המשטרה, רב-ניצב יוחנן דנינו, תדרוך עיתונאים לקראת ההכרזה הצפויה באו"ם. דנינו הבהיר שבשלב זה אין כל מידע מודיעיני קונקרטי שמצביע על רצון של הפלסטינים לנקוט באלימות, אולם הדגיש שהמשטרה נערכת לתרחישים הקשים ביותר. לדבריו, "הנאום האחרון של ראש הרשות הפלסטינית, אבו מאזן, שקרא להימנע מאלימות בצורה חד משמעית התקבל בצורה טובה. השאלה הגדולה היא יכולת השליטה שלו על הרחוב הפלסטיני. אנחנו לא מזהים כוונות לגרום להפרות סדר אלימות".

דנינו התייחס גם להיערכות המשטרה מול ערביי ישראל. "אנחנו מזהים תמיכה של ערבי ישראל במהלך הפלסטיני", אמר, "אבל גם פה, כמו בשטחים, אנחנו עדין לא מזהים נכונות של ציבור גדול להביא להפרות סדר אלימות".

סייע בהכנת הידיעה: יהונתן ליס

הערכות במשטרה לקראת הפרות סדר

חלק גדול מהעצורים והמעוכבים בהפרות הסדר הצפויות בעקבות המהלך הפלסטיני באו"ם יהיו קטינים

הקטינים העצורים יהיו ככל הנראה מעורבים בעיקר בעבירות של תקיפת עובדי ציבור ושוטרים וגרימת נזק בזדון

קביעת נקודות כינוס המוניות, שיקצרו את פרקי הזמן בהם המעורבים והעצורים ישהו במשמורת



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו