יוסי ורטר | העבודה מחליפה ראש, הגוף יישאר חולה

מחר לפנות בוקר יהיה יו"ר חדש - אבל כל הסימפטומים שהביאו אותה אל סף התאיידות פוליטית עדיין שם: הסכינאות, הסכסכנות והפלגנות

יוסי ורטר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים52
יוסי ורטר

מחר לפנות בוקר ייבחר יו"ר חדש למפלגת העבודה, השביעי בעשור האחרון. זה יהיה שחר של יום חדש לשלי יחימוביץ' (אם היא תיבחר), או שחר של יום חדש-ישן לעמיר פרץ (אם הוא ייבחר, בשנית).

מפלגת העבודה תחליף ראש, אבל הגוף יישאר חולה. כל הסימפטומים שהביאו אותה על עברי פי פחת, אל סף התאיידות פוליטית, עדיין שם: הסכינאות, הסכסכנות, חוסר הפרגון והפלגנות הטבועה בדמה.

צילום: בר און דניאל

מפלגת העבודה זקוקה ליו"ר שהוא גם קוסם - או קוסמת - לד-נ-א חדש, למפה פוליטית מאירת פנים ולהרבה מזל כדי להגיע לבחירות הבאות כמפלגה חיה, מאוחדת, ממוקדת מטרה, כזו שתזכיר במשהו את עברה המפואר שאבד לה.

שני המתמודדים שהגיעו לישורת האחרונה, יחימוביץ' ופרץ, עשו זאת בקמפיין ארוך וסיזיפי, בעבודה קשה, באנרגיות בלתי נדלות ובאמביציה ללא גבולות. פרץ הוכיח שוב את מה שהמערכת הפוליטית יודעת: הוא קמפיינר שאין שני לו. כעוף החול הגיח מתוך הריסות הקריירה הפוליטית שלו, לאחר שהודח הלכה למעשה מתפקיד שר הביטחון ומראשות המפלגה בעקבות מלחמת לבנון השנייה.

ההישג הגדול ביותר שלו במסע הבחירות הזה הוא שמלחמת לבנון השנייה לא היתה נושא. אף אחד מהמתמודדים נגדו לא ציטט למשל קטעים מדו"ח וינוגרד, שקטל את תפקודו. פרץ המציא עצמו מחדש, בנה לעצמו נרטיב חדש והפיח רוח חיים ורוח נקם בתומכיו, שיחד עמו חוו את טעם ההשפלה והנידוי. כפוליטיקאי, פרץ לא רשם לעצמו הישגים מי יודע מה בארבע השנים האחרונות. הוא כמעט לא היה קיים. ההתמודדות שלו - בפעם השלישית, יש לציין - השכיחה זאת. קמפיין מוצלח, מתברר, מוחק הכל.

צילום: גיל אליהו

ההבדלים בינו לבין יחימוביץ' תהומיים. שניהם "חברתיים", אבל בזה זה נגמר. הוא בפוליטיקה מאז ומעולם. היא נכנסה לזירה לפני שש שנים. היא מעולם לא כיהנה בתפקיד ביצועי, לא היתה שרה בממשלה ואפילו לא יו"ר ועדה רצינית. שיטת העבודה שלהם בשטח שונה: פרץ מתבסס על פוקדים שעוברים מבית לבית, מרחוב לרחוב, מסמטה לסמטה. יחימוביץ' אספה את מרבית תומכיה באמצעות האינטרנט, בדוכני החתמה ברחוב או מפה לאוזן.

ההתמודדות בעבודה לבשה צורה של מלחמת הכל בכל. פואד בן אליעזר עם פרץ; התק"מ עם יחימוביץ'; הערבים עם פרץ; הדרוזים נחלקים בינו לבין יחימוביץ', מסיבות פנימיות; מצנע עם פרץ. אבל האמוציות המטורפות ביותר הן בין פרץ למי שהיה סגנו בהסתדרות והיום עומד בראשה: עופר עיני, שהתגייס במלוא כוחו למען יחימוביץ'. עיני חותר, משתוקק, בוער ברצונו, להביס את פרץ. אם נגזר עליו לעשות זאת באמצעות סיוע ליחימוביץ' - הוא יכול לחיות עם זה. העיקר לנצח.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ