בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

פרשנות

אובמה: מנהיג מוכה וחסר אונים

כשהכלכלה מדשדשת והרפובליקאים נושפים בעורפו, אובמה לא יכול לסכן את יחסיו עם היהודים. יותר מכל, התנהלותו מסמנת את חולשתה של אמריקה

107תגובות

נאומו המימי וחסר המעוף של ברק אובמה אתמול בעצרת האו"ם, מלמד עד כמה נשיא ארצות הברית חסר אונים לנוכח המציאות המזרח תיכונית. אין ספק שאובמה תומך בכל מאודו בהקמת מדינה פלסטינית, והיה שמח מאוד להוכיח לציבורים הלוחמים למען חירותם במדינות ערב כי הוא עומד לצד אחיהם המדוכאים. אין גם ספק כי הוא מתוסכל מחוסר ההיענות של בנימין נתניהו ליוזמותיו, מהרחבת ההתנחלויות ומהרושם הכללי כי ממשלת ישראל מזלזלת בעמדות האמריקניות.

אבל אובמה מגיע לספטמבר 2011 כשהוא מוכה מכל הכיוונים. ארצות הברית אינה מתאוששת מהמיתון, הציבור האמריקני ממורמר ומאוכזב ממנהיגותו הפושרת והמפלגה הרפובליקנית עושה בו שמות - גם במחיר פגיעה באינטרסים אמריקניים מובהקים. עם תשעה אחוזי אבטלה ועם סקרים שמראים כי מרבית המצביעים האמריקנים אינם שבעי רצון מתפקודו, כבר כלל לא ברור כי ישרוד לאחר הבחירות לנשיאות בשנה הבאה.

במצבו הנוכחי, אובמה אינו יכול להרשות לעצמו לצאת בהצהרות נועזות שיסכנו את יחסיו עם הקהילה היהודית, יערערו על המדיניות האמריקנית המסורתית, ויביאו לעוד עימות בינו לבין הרפובליקנים הששים אלי קרב. אולם מעבר לנסיבות הפוליטיות הנקודתיות, האנמיות של הנאום אמש מעלה שאלות רחבות יותר. חולשתו של אובמה אינה רק חולשה של נשיא כזה או אחר. זוהי חולשתה של מדינה שלמה, שנכנסת לשנה הרביעית של מיתון חמור, שנשלטת על ידי מערכת פוליטית מושחתת ומשותקת למחצה, מדינה המסובכת במלחמות בהן אי אפשר לנצח, ומתמודדת עם קריסת ביטחונה העצמי.

אי–פי

עד מתי תהיה ארצות הברית כתובת אפקטיבית לפתרון הסכסוך הישראלי-פלסטיני? עד מתי תוכל להרשות לעצמה להשקיע את המאמץ ואת המיליארדים הדרושים לפתרון בעיות בינלאומיות סבוכות? ברגע הנוכחי נדמה כי לא רחוק היום בו לאמריקה לא יהיו יותר העניין או היכולת לעסוק במלחמה שבטית כזו או אחרת. אמריקה לא תמיד היתה השוטר הבינלאומי, ואין סיבה להניח שתמשיך לשאת בתפקיד הזה לנצח.

שאלה אחרת נוגעת לקהילה היהודית. אובמה אמנם עומד לצד ישראל, בין היתר מתוך ההכרח לרצות את יהדות אמריקה, תומכת מסורתית של המפלגה הדמוקרטית ומקור בלתי נדלה לתרומות נדיבות. אולם גם יהדות אמריקה עוברת שינויים וגם היא לא תישאר בלוק פרו-ישראלי אחיד לאורך זמן. בארצות הברית יש כיום פחות ופחות יהודים שתומכים אוטומטית בישראל, כיוון שחוו את השואה ואת הקמת המדינה. יש פחות יהודים אורתודקסים ויותר רפורמים וקונסרבטיבים, הנחרדים מיחסה המפלה של ישראל כלפי פרשנותם לדת היהודית. וישנם גם ציבורים רחבים שמביעים הסתייגות הולכת ומחריפה מהמדיניות הישראלית בשטחים וממה שנראה להם כחוסר רצון ישראלי להגיע לפתרון.

כך שבינתיים, נשיא ארצות הברית עומד לצדה של ממשלת ישראל, מנסה לכבות את השריפות הדיפלומטיות שנדלקות סביבה ומשתדל לקדם משא ומתן. כמו המצב בשטח בין הישראלים לפלסטינים, קשה להעריך עוד כמה זמן הסטטוס קוו הזה יחזיק מעמד.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו