בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

נתניהו נלחם את מלחמת האתמול

המותניים הצרים של ישראל עמדו במרכז נאומו של נתניהו באו"ם, אלא שלדעת מפקדים בכירים לשעבר, הביטוי "עומק אסטרטגי" בקשר לבקעת הירדן ומערב הגדה הוא לעג לרש

36תגובות

החידוש העיקרי, אם לא היחיד, בנאומו של ראש הממשלה בעצרת האו"ם היה הדרישה שהפלסטינים יארחו בסיסים צבאיים בשטחה של מדינתם החדשה. זאת, כמובן, בנוסף לצורך ב"גבולות בני הגנה", הנובע מהמותניים הצרים של ישראל. כדי להמחיש את רגישות הגיזרה שלה, "גילה" בנימין נתניהו לעולם, שמטוס קרב יכול לחצות אותה לרוחבה בלא יותר משלוש שניות.

הטייס עמוס לפידות, מי שפיקד על חיל האוויר במשך חמש שנים (1982-1987), אינו סבור שהזזת הקו הירוק היא הפתרון הביטחוני לבעיית המרחב האווירי והיבשתי של ישראל. לפידות היה שותף לקבוצת מומחים צבאיים, כולם חברי הנהלת המועצה לשלום וביטחון, שחיברו נייר עמדה על הקשר בין גבולות המדינה לביטחונה. בראשם עמד נשיא המועצה, האלוף במיל' נתן שרוני, מי שהיה ראש אגף תכנון בצה"ל. החברים האחרים היו תא"ל במיל' שלמה ברום, שהיה ראש חטיבת תכנון אסטרטגי, וסגן ראש המועצה לביטחון לאומי, אל"מ במיל' שאול אריאלי, שהיה סגן המזכיר הצבאי של ראש הממשלה, תא"ל במיל' גדי זהר, שהיה ראש המינהל האזרחי בגדה, וניצב בגמלאות שאול גבעולי, שהיה מפקד המשמר האזרחי.

אנשי הביטחון בדימוס מזכירים, שכל ממשלות ערב - כפי שהדבר בא לידי ביטוי ביוזמת השלום הערבית - נואשו מהיכולת להתמודד עם ישראל בשדה המערכה הקלאסי. האיומים הצבאיים העיקרים שעמם תצטרך ישראל להתמודד אפוא בעתיד הנראה לעין הם טרור, טילים בליסטיים ואמצעי השמדה המונית. לטענתם, השימוש בביטוי "עומק אסטרטגי" בהקשר של בקעת הירדן ומערב הגדה הוא לעג לרש. הם מזכירים שעם בקעת הירדן רוחבה של ישראל אינו עולה על 40 קילומטרים, ושכל עוד הברית האסטרטגית שלה עם ירדן נשמרת - גבול הביטחון שלה אינו בנהר הירדן אלא בגבול ירדן-עיראק. זאת אף זאת, הכוח הצבאי שישהה דרך קבע בבקעה יהיה מוגבל בהיקפו ולכן שרוי בסכנה מתמדת של כיתור.

לדעת הקצינים בדימוס, נוכחות ישראלית במערב הגדה לא תרחיק את סכנת הפגיעה במטוסים הנוחתים בנמל התעופה בן גוריון ובאלה שממריאים ממנו. הם מזכירים, שטווח הטילים והרקטות מאפשר כיסוי כל שטחה של מדינת ישראל, ללא צורך בפריסת משגר אחד ממערב לנהר הירדן (יצוין כי בקרוב תותקן בכל מטוסי אל על מערכת חדישה נגד טילים). השטחים האלה כמעט שאינם רלוונטיים גם למניעת חדירתם של מחבלים מתאבדים.

חוות הדעת של הקצינים מדגישה, כי אמצעי הביטחון החיוניים ביותר הם אמינות המכשול שבין ישראל למדינה הפלסטינית, ובעיקר הסדרי הביטחון שייקבעו בהסכם עמה. ההסדרים צריכים לכלול שיתוף פעולה בלחימה בטרור, פירוז והצבת כוח בינלאומי, פיקוח על הגבול עם ירדן ומעברי הגבול, וכן איסור על המדינה הפלסטינית לקיים בריתות ושיתוף פעולה עם מדינות ותנועות העוינות לישראל.

המועצה לשלום וביטחון סבורה אפוא, כי יש בידי ישראל תשובות צבאיות הולמות לתרחישים החמורים ביותר. יתרונותיו האסטרטגיים של הסכם שלום עולים בעיניהם על הרווח המזערי הטמון בהמשך השליטה על בקעת הירדן ומערב הגדה. הם מסכימים עם הטענה, שהאיום העיקרי אינו מתקפה יבשתית שתכרסם בטריטוריה של ישראל, אלא כרסום ברוח העם ובמעמדה של ישראל בעולם.

שמיעה סלקטיבית

בנאומיו האחרונים ברמאללה ובניו יורק, דרך יו"ר הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס על כמה מוקשים. הטון הצורם, במיוחד ההתעלמות מזיקתו של העם היהודי לארץ ישראל, קילקל במידה רבה את התמליל. דוברי הממשלה, ובראשם נתניהו והשר בני בגין, עטו על המוקשים הללו כמוצאי שלל רב, אך לא נחה דעתם עד שהדביקו לו גם מטען צד; הם נאחזו באמירה של עבאס ברמאללה, שלפיה העם הפלסטיני מצוי כבר 63 שנה תחת כיבוש. צא ולמד שמבחינת עבאס, אין הבדל בין חברון לתל אביב.

המזרחן ד"ר מתי שטיינברג, מי שהיה היועץ לענייני פלסטינים של ראשי השב"כ, תוהה איך אפשר להיטפל לפרשנות של משפט אחד ולהתעלם מהדברים המפורשים שעבאס אמר באותו נאום - במיוחד מההבחנה שעשה בין הלגיטימיות של מדינת ישראל לבין חוסר הלגיטימיות של הכיבוש. זאת אף זאת, שטיינברג מדגיש שעבאס לא דיבר על 63 שנות כיבוש, אלא על 63 שנים שבמהלכן (ולאו דווקא בכולן) דורות של פלסטינים חיים תחת כיבוש ובמחנות פליטים. ולו עבאס היה מדבר רק על 44 שנות כיבוש, דבריו היו כשרים בעיני בני בגין?

במסגרת אותה מלחמת הסתה, טען מנכ"ל המשרד לעניינים אסטרטגיים, יוסי קופרווסר, בראיון לדנה וייס בערוץ 2, שעבאס אמר כי הכרת האו"ם בפלסטין נועדה לסלול את הדרך למו"מ בין מדינה אחת, ישראל, שהיא מדינה כבושה, לבין מדינה המצויה תחת כיבוש. המסקנה שלו: "בעיני אבו מאזן ההתנחלות של היהודים בכל שטחה של ארץ ישראל היא בלתי חוקית". שטיינברג מניח שקופרווסר, שהיה ראש אמ"ן-מחקר, יודע שבערבית המשמעות של המלה מוחתלה יכולה להיות גם כובש וגם נכבש, אבל ההקשר הכולל והמשפטים הסמוכים מלמדים שעבאס דיבר על מו"מ בין מדינה תחת כיבוש לבין מדינה כובשת. וייס נתנה לקופרווסר הזדמנות להעמיד דברים על דיוקם. הצעתה נדחתה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו