בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

"נתניהו ואדלסון מינו עורך לחינמון 'ישראלי'"

תגובות

שיחת ועידה בין המיליארדר שלדון אדלסון, ראש הממשלה בנימין נתניהו ונתן אשל, היא שקבעה מי העיתונאי שימונה לעורך "ישראלי" - החינמון שהופעל תקופה מסוימת בידי שלמה בן צבי ושלדון אדלסון. כך עולה מתצהיר שהגיש לבית המשפט מנהל פיתוח וקידום עסקי של הירש מדיה דאז, אריאל גרינברג.

נתן אשל היה בעבר סמנכ"ל בעיתון "ישראל היום" והיום הוא ראש לשכת נתניהו. שלדון אדלסון, מעשירי העולם, מחזיק בתי קזינו בלאס וגאס ומקאו, והוא תומך בראש הממשלה נתניהו ונחשב ידידו האישי. בקיץ 2007, לאחר שהיחסים בין אדלסון לבן צבי עלו על שרטון, השיק אדלסון את החינמון "ישראל היום", המופץ ב-250 אלף עותקים, ותומך בנתניהו בצורה בולטת.

מתצהירי גרינברג ובעל השליטה בחברת הירש מדיה, שלמה בן צבי, לבית המשפט, עולה כי לאחר שהוחלט באותה השיחה על מינוי העיתונאי אבי רצון לעורך "ישראלי", שינה אדלסון את דעתו - עוד בטרם נכנס רצון לתפקידו - וביקש להזיז הצידה את "עיתונאי הכדורגל". הוא דרש שעמוס רגב, עורך "ישראל היום" כיום, הוא שיתמנה לעורך.

פרטים אלה ורבים אחרים מתבררים בתצהירים שהוגשו לבית המשפט המחוזי בתל אביב בשבוע שעבר, בידי אנשי הירש מדיה. ההליך משפטי נמשך כבר כמה שנים וטרם הוכרע. מהצד אחד תבע אדלסון את בן צבי ביותר מ-30 מיליון שקל, בטענה שמעל בכספי המיזם; מהצד השני תבע בן צבי את אדלסון ב-12 מיליון שקל, בטענת להשתלטות על "ישראלי" וגרימת קריסתו של החינמון. התצהירים נחשפו באתר "העין השביעית".

בן צבי מצהיר שהחוזה הראשוני בינו לאדלסון כלל השקעה של 4.5 מיליוני דולרים של כל צד, "בעוד אדלסון ישקיע כספים נזילים, השקעת הירש מדיה תבוא לידי ביטוי בשירותים שתעניק לחברה". אדלסון דרש שתינתן לו זכות וטו על מינוי עורך ומנכ"ל העיתון. בתמורה ביקש בן צבי לשנות את ההסכם ולפרוס את השקעת הירש מדיה כך, שתקופת הפריסה תהיה ארוכה יותר והחברה תקבל תשלום על חלק משירותיה מהיום הראשון. הצדדים ציפו כי לאחר 24 חודשים יגיעו לנקודת האיזון ויתחילו להרוויח.

באפריל 2006 התבקש בן צבי לבוא בבהילות ללאס וגאס בארה"ב לפגישה עם אדלסון, כדי לטהר את האווירה בין הצדדים. בפגישה דרש אדלסון להגדיל את העיתון ולשנות את אופיו. במייל שבו זומן בן צבי לפגישה, ששלח הממונה מטעם אדלסון על "ישראלי", צ'רלס פורמן, לאריאל גרינברג, הוא כתב כי "בקצרה, לאדלסון נגמרה הסבלנות עם הכישלון של שלמה בהעמדת עורך וצוות עיתונאי כדי שלעיתון שלנו יהיה תוכן. נוסף לכך, הוא לא מרוצה שדיווחים מקשרים אותו ל'ישראלי', עד לרמה של דיווח על גובה השקעתו בעיתון. הוא אינו מעוניין להיות מזוהה עם כישלון וחושש שתשומת לבו של שלמה נתונה כעת לפעילות הטלוויזיה שלו".

לפי תצהירו של בן צבי, אדלסון התעקש על שכירת רגב למרות טענת בן צבי, שרגב דרש תנאים "מפליגים ומקוממים", ואף שהדבר הביא לתשלום פיצויים של 700 אלף שקל לאבי רצון. בסופו של דבר הוענק לרגב חוזה מובטח לשלוש שנים.

מלשכת ראש הממשלה נתניהו לא נמסרה תגובה לדברים. עורך דינו של אדלסון, דורי קלגסבלד, סירב להתייחס.

תצלום: איל ורשבסקי


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו