בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ערב ראש השנה, צה"ל פותח את סיירת רימון

שנה וחצי לאחר הקמתה, התקבל אתמול לסיירת רימון הצוות הראשון. המציאות בגבול המצרי כבר מאתגרת אותו

32תגובות

ליחידת רימון, שנה מאז הקמתה, אין בסיס. כלומר, יש לה בסיס זמני אי שם בלב הנגב, שבו ישנים הקצינים והמפקדים בזמן שהלוחמים החדשים עוברים אימונים במתקנים שונים של חטיבת גבעתי. אבל אין לה עדיין משכן קבוע, ולא ברור אם יהיה גם בעתיד.

"אם יהיה לנו בסיס קבוע, יוכלו לצפות על הכניסה ולראות מתי יוצאים כלי רכב ולעקוב אחרינו ולראות איפה אנחנו מציבים מארבים; אנחנו צריכים להבין שאנחנו חשופים", מנמק מפקד היחידה הצעירה, רב-סרן בני. מי יראו? בצה"ל לא מדברים בגלוי על זהות האויב שלקראתו מתאמנים לוחמי רימון. ולא רק בגלל פקודות ביטחון מידע ורגישויות פוליטיות ומדיניות. במציאות המשתנה מהר של גבולה הדרומי של ישראל, לא ברור מול מי יתייצבו אפילו בעתיד הקרוב. ארגוני טרור פלסטיניים? מבריחים בדואים? מסתננים?

ההחלטה על הקמת היחידה התקבלה בצה"ל לפני כשנה וחצי. באותם ימים, נשיא מצרים, חוסני מובארק, עוד ישב לבטח בארמונו בקהיר, והייעוד המרכזי היה להקים יחידת קומנדו שתתמחה בלחימה סביב ובתוך רצועת עזה. בשנה שחלפה מאז התגייסו לצה"ל חיילי הצוות הראשון, שעמדו אתמול על מגרש מסדרים שהוקם מיוחד בבית מורשת בן-גוריון בשדה בוקר והתקבלו באופן רשמי ליחידה, התהפכה לגמרי המציאות במזרח התיכון. רודנים נפלו, יציבות אזורית של עשרות שנים התערערה עד היסוד, והגבול הארוך של ישראל עם מצרים הפך מגבול של שלום לכאב הראש הגדול ביותר של מערכת הביטחון.

צה"ל מגיב לאתגרים הביטחוניים המשתנים בהקמת יחידות מיוחדות. באמצע שנות השמונים, הוקמה בפיקוד המרכז יחידת המסתערבים דובדבן, שתפקידה המרכזי לחימה בחוליות טרור הפועלות בגדה. באמצע שנות התשעים, לנוכח התעצמות החיזבאללה, הוקמה בפיקוד הצפון יחידת אגוז שהתמחתה בלוחמה זעירה במרחבי דרום לבנון. כעת תורו של פיקוד הדרום.

את ההחלטה על הקמת רימון יזם, קיבל ודחף מפקד פיקוד הדרום הקודם, האלוף במילואים יואב גלנט. לאיש שברגע האחרון נמנע ממנו להתמנות לרמטכ"ל יש עדיין לא מעט חסידים בתוך הצבא. "הוא קלט לפני כולם שיהיה צורך להתמודד על גבול הדרום", אמר השבוע אחד הקצינים ששירתו תחתיו, "לקח לו הרבה זמן לשכנע את המטה הכללי שצריך להשקיע משאבים ביחידה כזאת. עכשיו כולם מבינים שהוא צדק".

רס"ן בני, שהחל את שירותו ביחידת החילוץ של חיל האוויר (669), ובהמשך תפקידי מפקד פלוגה בגבעתי, מגדיר את התפקיד הרשמי של רימון כ"יחידה מיוחדת לסיכול ויירוט פעילות חבלנית עוינת וסיור ואיסוף מודיעין". זה כולל מגוון רחב של מתארי לחימה, בין היתר מבצעים ברחובותיהם הצפופים של מחנות הפליטים ברצועת עזה. אלא שיש בצה"ל לא מעט יחידות המתמחות בלוחמה בשטח בנוי. לבו של בני נמשך דווקא למארבים ולסיור במרחבי המדבר הפתוחים והריקים של 240 ק"מ גבול עם מצרים. "המדבר דורש מאתנו להפעיל תכונות מיוחדות, סבלנות, קור רוח, יצירתיות, הישרדות ועבודה עצמאית. למדבר זמן משלו והוא מתאים לאנשים שאוהבים אותו. אנחנו נהיה קומנדו מדברי, וזאת התמחות שהצבא בקושי נכנס אליה בשנים האחרונות".

לבנות יחידה מאפס

בעבר, כשהוקמו יחידות מיוחדות חדש בצה"ל, דוגמת אגוז, לקחו לוחמים ואפילו צוותים שלמים מיחידות קיימות, כדי להרכיב את הגרעין הראשוני, במקביל לגיוס והכשרת חיילים חדשים מהבקו"ם. בהתאם לזמן המדברי השונה, ואולי בשל התחושה ששררה לפני שנה שבדרום עוד רגוע, הוחלט לבנות את רימון מאפס. בעתיד היא אמורה להיות בסדר גודל של גדוד שלם, "אבל כרגע היא עדיין קטנה ואינטימית", אומר בני, "בהדרגה היא תתפתח, תצבור התמחויות וכוח אדם".

סרן יניב, מפקד פלגת ההכשרות של רימון, שבונה בשנה האחרונה מאפס את תוכנית האימונים של היחידה, אומר שלא היה עליו כל לחץ. הוא בא מיחידת דובדבן והכיר בעיקר את סמטאותיה של רמאללה וחברון, והגבעות והחורשות של השומרון. "הייתי צריך בעצמי קודם ללמוד את המדבר", הוא אומר, "הלכתי ליחידות מיוחדות שכבר קיימות, כמו סיירת מטכ"ל, כדי ללמוד מהם כל מה שהם יודעים על הנושא".

בשלב הבא הסתייעו יניב ויתר אנשי היחידה בגששים בדואים, פקחי רשות שמורות הטבע וכל גורם אחר שהיה יכול לספק להם מידע על החיים במדבר, והם עדיין לומדים. בפיקוד הדרום מעוניינים גם ליצור מוקד ידע מקצועי בכל הנוגע ללחימה במדבר. בצבא לא אוהבים להטיל ספק בנאמנותם של הגששים הבדואים המלווים את הכוחות, אבל מקרים שכבר נחשפו של שיתוף פעולה בין הגששים למבריחים בדואים, וחשדות למקרים נוספים, הובילו אף הם להחלטה להקים יחידה מדברית שלא תתבסס על בדואים. מאתמול, עומד לרשות היחידה צוות מבצעי ראשון, יחיד. אבל למעשה העבודה מתחילה רק עכשיו.

רימון הוקמה במסגרת חטיבת גבעתי, חטיבת חיל הרגלים הסדירה של פיקוד דרום, והטירונים שלה עוברים מסלול הכשרה במשך שנה שלמה עם גדוד הסיור של גבעתי. בשביל יחידה חדשה, כמו אגוז שהוקמה בתוך חטיבת גולני, ההשתייכות לחטיבה גדולה היא הכרחית כדי ליהנות ממשאבים ומתקני אימונים. אבל עד עכשיו כל סדרות אימונים שעברו הלוחמים - לוחמה בשטח בנוי, ניווטים, לוחמה בטרור, מודיעין וסיור - היו זהים לאלה שעוברים לוחמים ביחידות מובחרות אחרות. בשבוע שעבר עוד התאמנו לוחמי הצוות הראשון ב"שבוע מסכם" של גדוד הסיור, כשבמשך חמישה ימים רצופים הם ערכו תצפיות ומארבים באזורים המיוערים של שפלת יהודה ולכיש, לא בדיוק טופוגרפיה מדברית. מהשבוע הבא, הם כבר יעברו לפיקודם הישיר של מפקדי רימון, ויחלו את שלב האימונים הייעודיים.

מוכנים להקפצות

מפקד הצוות הראשון, סגן יונתן, שגדל ביחידת הקומנדו של חיל האוויר שלדג, אומר על לוחמיו ש"הם עוד לא מוכנים לבצע את המשימות הייעודיות שלנו, הם צריכים עוד לעבור הכשרה של לפחות ארבעה חודשים לזה. אבל מהשבוע הבא הם כבר מבצעיים לכל דבר ואנחנו מבינים שבמציאות הנוכחית בדרום יכולים להטיל עלינו כבר משימות".

אפשר להבין את הקצינים של רימון, כשהם מעדיפים להבליט את האופי המדברי הייחודי של היחידה המתהווה, אבל בפועל, הם אמורים בעתיד לבצע מגוון גדול של משימות, ולשמש "יחידת התערבות" זמינה של פיקוד דרום במתאר רחב של תרחישי טרור.

אי-הוודאות בדרום, הצורך להמשיך להתמודד במקביל עם פעילות החמאס והארגונים הפלסטיניים האחרים ברצועת עזה, האנרכיה הגוברת בסיני, ההתרעות המתרבות לניסיונות חדירה ופיגועים ממצרים, פעילות ההברחה הענפה של שבטים בדואיים - כל אלה יהיו בטווח המשימות של רימון בעוד היא קולטת ומכשירה צוותים מבצעיים נוספים ומפתחת את תורת הלחימה שלה.

אי אפשר לבצע חתך דמוגרפי מייצג מיחידה שמונה כיום רק צוות אחד של עשרים וכמה לוחמים, ועוד שלושה צוותים בשלבים שונים של טירונות והכשרה בסיסית. בעוד שמפקד היחידה הוא בן למשפחה שעלתה מהקווקז והתיישבה בעכו, סגנו בא ממשפחה חלוצית ותיקה, עם בנים מפורסמים בתחומי ההתיישבות והביטחון. מפקד הצוות הראשון גדל באחת ההתנחלויות הקיצוניות המזוהות עם פעולות "תג מחיר", אבל לדברי מפקדיו "הוא כבר רחוק משם".

מה שבכל זאת יאפיין את היחידה החדשה הוא שהיא חותרת נגד הטרנד המעמיק בצה"ל לשלב אמצעים טכנולוגיים, ומנסים להתחבר למדבר. "אני לא רוצה לפסול אף אחד", אומר אחד הקצינים, "אבל אני לא בטוח כמה זה יתאים לחבר'ה עירוניים".

מטפחים את המיתוס של שרון

ליחידה החדשה יש מורשת מעניינת, שלא לומר בעייתית. יוזם הקמתה, אלוף פיקוד הדרום הקודם יואב גלנט, בעצמו לוחם קומנדו מוערך, בחר באופן מכוון בשם רימון, כשמה של יחידה מיוחדת שהוקמה על ידי אלוף פיקוד דרום אחר, אריאל שרון, ב-1970, כדי להילחם בחוליות טרור שפעלו ברצועת עזה.

רימון ההיסטורית נחשבת לאב הרוחני של יחידות המסתערבים שהוקמו לאחר מכן בצה"ל, ושיטות הפעולה שלה, בעיקר האופן שבו אנשיה חקרו והרגו בשטח מחבלים וחשודים פלסטינים, אינן מקובלות עוד כבעבר. שנים בודדות לאחר הקמתה הועברה למשימות אחרות ולמעשה פורקה. עד היום היא נחשבת בצה"ל לפורצת דרך בתחום הלוחמה הבלתי-קונבנציונלית והגרילה, ומצד שני היא דוגמה ליחידה שפועלת ללא הכוונה מספקת. במשך השנים, לפחות שני רוצחים מורשעים, דניאל עוקב וז'אן אלבז, טענו במשפטם שהושפעו מטראומות שחוו במהלך שירותם ביחידה.

ברימון החדשה ונטולת המורשת מעוניינים לטפח את הזיקה למיתוס של קודמתה. מצד שני, מדגישים שבעוד הרימון ההיא התעסקה רק בלחימה הזעירה והמלוכלכת בסמטאות עזה, האופקים של רימון במאה ה-21 רחבים הרבה יותר וכוללים את כל מרחבי המדבר הדרומי.

רס"ן בני, מפקד רימון החדשה, נפגש לפני כמה שבועות עם מפקדה של רימון ההיא, האלוף במילואים ועד לאחרונה ראש המוסד מאיר דגן. הוא לא מוכן לחשוף עצות מבצעיות שקיבל מדגן, שהרעיף עליו תובנות ועשן מקטרת במנות שוות. "היה לו חשוב מאוד לומר שבניגוד למיתוס, שם היחידה זה לא על שם רימון היד, אלא על שם עץ הרימון, אחד הפירות שנשתבחה בהם ארץ ישראל".

אנשיל פפר

תצלום: אליהו הרשקוביץ


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו