בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

האם לפחות בנושא המים ישראל והרשות יסכימו?

מומחים בינלאומיים יציגו בסוף השנה הסכם חדש לחלוקת מים בין הצדדים שיחליטו האם לאמצו. "שני הצדדים צריכים להיות מעוניינים בהסכם", הם אומרים

6תגובות

הישראלים והפלסטינים יכולים להגיע בקרוב להסכם בנושא חלוקת המים, עוד לפני שיסכימו על סוגיות אחרות שבמחלוקת, כך טוענים שני מומחים בינלאומיים בנושאי מדיניות מים. המומחים, שביקרו לאחרונה בישראל וברשות הפלסטינים, עוסקים בימים אלה בגיבוש נוסח סופי של הסכם מים חדש בין ישראל והרשות.

צמד המומחים הם החוקרת הבלגית ג'ולי טרוטייר והחוקר הקנדי דיויד ברוקס. הם עוסקים בגיבוש הסכם המים על פי הזמנת ארגון "ידידי כדור הארץ-המזרח התיכון", בו חברים ישראלים, פלסטינים וירדנים. הם יציגו את הנוסח הסופי של ההסכם עד סוף השנה, וישראל והרשות יחליטו האם לחתום עליו. "זהו נושא שאפשר לקדם בשלב ראשון של הסכם שלום, כיוון שמדובר בעניין קיומי", אמר גדעון ברומברג, המנכ"ל הישראלי של ארגון ידידי כדור הארץ-המזרח התיכון.

החידוש המהותי בהסכם המתהווה הוא החלפת מנגנון חלוקת המים הנוכחי בין ישראל והפלסטינים. כיום, המים מחולקים באופן כמותי באמצעות ועדת מים, שהיא לכאורה ועדה משותפת לצדדים. למרות זאת, ישראל שומרת את מרבית השליטה על מקורות המים.

סלמן אמיל

על פי ההסכם המוצע, יוקמו ועדות מים חדשות שיפעלו במשותף ויקבעו את הקצאת המים לאוכלוסיות. זאת, לא על ידי "חלוקת העוגה", אלא על פי שיקולים כמו חלוקה שוויונית ושימוש יעיל ובר קיימא במים. שני הצדדים גם יפעילו ועדה משותפת שתקבע מגבלות לשאיבת מים ותקנים לטיפול במים, ותיתן אישורים לפרויקטים חדשים של קידוחים. בנוסף, תפעל מועצה לגישור שתטפל בנושאים שנויים במחלוקת ובתלונות של יישובים על בעיות מים.

כיום, טוענים הפלסטינים כי הם לא מקבלים די מים לצרכיהם, ואילו ישראל טוענת ששפכי הפלסטינים מסכנים את מקורות המים והנחלים. ברוקס התייחס לכך ואמר: "שני הצדדים צריכים להיות מעוניינים בהסכם החדש, שכן הפלסטינים ירוויחו כמות גדולה יותר של מים והישראלים ירוויחו מים באיכות טובה יותר. אני סבור שישראל תהיה במצב מביך אם תמשך המציאות שבה הפלסטינים לא מקבלים את המים שהם צריכים".

ניר כפרי

בעיה נוספת השוררת במצב הנוכחי, היא שהפלסטינים אימצו את שיטת הניהול המרכזית מישראל אך מתקשים להטמיע אותה בכפרים. לדברי טרוטייר, הקשיים משתקפים במיוחד בכפר עוג'ה ליד יריחו, שבו אחד המעיינות הגדולים מעבר לקו הירוק. טרוטייר, שחקרה את הנעשה בכפר, אמרה ש"אצל הפלסטינים חלק גדול מענייני המים מוסדרים ברמה מקומית ועל בסיס מסורתי. יהיה צורך במנגנון ניהול שייקח בחשבון את חלוקת המים הנהוגה בכפרים". טרוטייר הוסיפה: "המעיין הגדול מספק מים לחקלאים רק 16 ימים בשנה, לעומת 90 יום בעבר. לא ברור מה הגורם לכך, אבל ייתכן שזה קשור בשאיבת המים שזורמים אליו באמצעות קידוחים של ישראל. על פי ההצעה שלנו אפשר יהיה לעשות מעקב ובירור מסודר של מצב המעיין וגם לתכנן במשותף את חלוקת המים באזור.

"כיום הכפריים אומרים לרשות הפלסטינית שהם יודעים מה כמות המים שהם צריכים, והיא זו שדואגת לספק להם אותה. לעומת זאת, הישראלים טוענים שהפלסטינים כבר מקבלים את מה שמגיע להם", אמרה טרוטייר. "צריך להפסיק לעסוק במי מקבל כמה, ולנסות לקבוע סדרי עדיפויות נכונים".

רשות המים בישראל לא הגיבה באופן רשמי להצעת המומחים. עם זאת, פרופ' חיים גבירצמן מהאוניברסיטה העברית, ששימש כיועץ של הרשות בנושאי המים והפלסטינים, טען אתמול שכבר כיום יש שיתוף פעולה המאפשר חלוקת מים כמעט שוויונית. "יש ועדת מים משותפת לשני הצדדים והמציאות כיום היא שהפלסטינים כבר מקבלים כמות מים הרבה יותר גדולה ממה שהאו"ם קבע ככמות הנדרשת לצרכים הומאניטריים", אמר גבירצמן. "בעתיד צפוי שהצריכה לנפש תקטן כי האוכלוסייה באזור תגדל וכמויות המים יקטנו גם הם".
 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו